כותרות TheMarker >
    ';

    מזמורי נבוכים

    הגיגים, חיוכים, שיתופים, יהדות ושירים.
    כל הזכויות שמורות (C)


    הבלוג אינו מתאים לסוחרי כוכבים.*


    * פוסט שווה כוכב? סַבַּבּס.
    לא דינדֶן לך בפעמון? בכיף לא לככב.
    בלי נקמות, בלי צ'יפוּרים רק עיוּן וציוּן.

    0

    חבר שלי אשכרה מצא את החוליה החסרה!!!

    22 תגובות   יום רביעי, 18/11/09, 14:15


    יש לי חבר שאשכרה מצא קטע חסר בהיסטוריה המוקדמת של המין האנושי.ואני לא מדבר על ארכיאולוג חפרן או אנתרופולוג חקרן, דניאל שבתאי מילוא הוא פילוסוף המחלק את חייו לסירוגין בין משרתו כפרופסור בecole des hautes etudes בפאריז לבין משרתו כסבא לנכדתו תהל-ברוריה בתל אביב.

    מאז עזב את ארצנו בטריקת דלת בעקבות מלחמת לבנון הראשונה הספיק דניאל להתחתן, להיות אב לשתי בנות, לגור בבקתה מבודדת ביער צרפתי עבות ולפרסם שבעה ספרי פילוסופיה בצרפתית.אני פגשתיו לפני יותר מעשור בפאנל בים המלח – פאנל ביוזמת יעקב אגמון, בו הצגנו בפני מנהלי מתנ"סים אופציות תרבותיות שונות, אני את הרב תרבותית העממית והוא את האופציה של האמת הטוב והיפה הקלאסי. מאז השתנינו כל אחד לכיוונו של האחר, אני הטמעתי לא מעט אלמנטים קלאסיים והוא הפך לאקלקטיקאי לא קטן. נשבענו לחברוּת אפילפטית (חברות עם התקפים ונתקים – כמו אפילפסיה) ומאז זכיתי להשתתף בקבוצת שחקנים ומוסיקאים שקראה המלט בניצוחו הנמרץ, לפרסם איתו ועם ידידי המשורר שמעון אדף שיחה בשם "הטיפקס והקישטא" בכתב עת לספרות ואומנות ושמו "המעורר", ואף זכיתי שהוא יערוך את ספרי השני "עבריין צעצוע", חוץ מזה המשכנו את הפאנל ההוא בעשרות מפגשים על כוס ערק בבוקרי שישי שמשיים.

    יום אחד החל ידידי הפילוסוף לפתח יחס אובססיבי למדעי הטבע וביחוד לביולוגיה וזואולוגיה, כל השיחות שלנו נסבו על חיות וחרקים, באיזהו שלב קלטתי שהבנאדם עלה על משהו גדול, הוא התחיל לענות תשובה פילוסופית על שאלה שהממצאים הפיזיים השאירו די סתומה.

    איך קרה שהמין האנושי שיחק אותה כל כך בגדול וניצח את כל המינים בכל קנה מידה כמעט? מה קרה לפני 58,000 שנים שגרם לאדם לקפוץ קפיצת דרך שכזו?אמרו "המצאת הכלים" – לא יכול להיות, המון זני אדם שנכחדו השתמשו בכלים ועשו זאת הרבה הרבה לפני הקפיצה הגדולה של ההומו סאפיינס סאפיינס.

    אמרו "המצאת האש" – גם זה קרה הרבה לפני שהתפזרנו והתרבינו בצורה המנותקת מכל סטטיסטיקה של בעלי חיים.

    אמרו "המצאת השפה" – מסתבר שהמון קופי אדם שוחחו בינם לבין עצמם והאופציה "לדבר על זה" לא סייעה  להם לשרוד כלל וכלל.

    בוקר אחד אמר דניאל ש. מילוא : "המצאת המחר".

     מוח האדם הוא ענקי, גולגולת גדולה שגורמת לתינוקות להיוולד מוקדם מדי ולהיות חסרי אונים לחלוטין, אם יחכה התינוק בבטן עד שיוכל ללפות את אימו כמו השימפנז הצעיר יהיה ראשו כל כך גדול שהאם המסכנה תמות בלידה. יצור בלתי יעיל, אוחז בתינוק חלוש ומתרוצץ באפריקה במספרים קלושים היה האדם ומוחו היה נטל עד שעלתה ה"תוכנה" הנכונה, תוכנה שמסוגלת לתכנן קדימה. המצאת העתיד והזמן היא ההבדל הגדול בין המין האנושי לבין כל יצור חי אחר בכדור הארץ.

    ולא מדובר על schedule  אוטומטי חד שנתי שגורם לדוב לחרוף, או תכנות תנועתי שגורם לציפורים לנדוד, אני מדבר על ניהול זמן תוך הבנה שיש עבר, הווה ועתיד.

    כשקלטתי שידידי הפילוסוף עלה על חוליה מחשבתית חסרה, שכנעתיו נרגשות לכתוב את הרעיון המבריק כספר בעברית. הוא היה בקטע שהספרים שלו זה רק למביני דבר (בצרפתית), ושהכתיבה שלו נועדה לגרעין קטנטן של חסידים אדוקים בלבד. "הרעיון שלך הוא מהפכה לכל אדם חושב, אל תשאיר אותו רק לפלצנונים מנשנשי לטינית" כך בערך אמרתי לו. "בחיאט אחי, תכתיב לי את הספר ואני אקליד את דבריך בשקדנות ואקפיד שיהיו מובנים לכל המתעניין".

    ידעתי לבטח שהמון אנשים יוכלו להתחבר להגיון החזק המתאר אירוע החבוי בהיסטוריה המוקדמת של האדם, אירוע בו הומצא העתיד. במשך שלוש פגישות התייצבתי בדירת הגג שלו ודניאל הכתיב לי ואני הקפדתי לשאול מלא שאלות, אח"כ הוא נכנס לשטף וכתב בעצמו. זה היה כמו לשחרר תמסח מגן חיות בפאריז אל מי היאור. פתאום העברית המופלאה שלו קמה לתחיה ואחרי הקראות לא מעטות במעגלים קרובים הפכה התיאוריה שלו להיות משהו שמסוגל להדהים כל אדם סקרן. וכך נולד הספר "המצאת המחר". ספר מהפכני – אבל גם מדליק ועשיר בשפתו ובמקורות השראתו. אנשים הקרובים אלי ולאו דווקא אנשי מדע, קוראים ומתלהבים מן הספר ואני לא מופתע, ידעתי שזה מספיק אמיתי כדי להגיע לכווווולם.

    פרופסור דניאל שבתאי מילוא מאושר כשהוא כאן, הוא רואה את התסיסה המחשבתית שמתרחשת בבתי הקפה ובמוספי העיתונים בעקבות ספרו והוא מחייך כי הוא מבין שהוא הטיל את הביצה בקן הנכון. מארץ הקודש לדעתי, תצא הבשורה, זה בע"ה הולך להיות אחד הספרים החשובים של המאה הזאת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/10 13:05:
      גדלתי עם דניאל באותה שכונה מגן הילדים ועד הצבא. מאז שחזר לארץ מפריז אנחנו נמצאים בקשר, בדומה לכם, העשוי מקוונטות (בקפיצות) - נפגשים מדי פעם, אך כאילו נפרדנו רק אתמול.
      מאוד התחברתי אל הספר, למעשה זהו ספר אקדמי לכל דבר אך נוגע לכל אחד שהסקרנות לגבי החיים אוחזת בו. הוא כתוב בשפה מעולה, טבולה בעושר ספרותי, ויותר מכול ברורה לכל נפש.
      תודה על פוסט מקסים,
      עידית
        7/8/10 00:41:
      תודה - אמנם מאוחרת. אך אם איש יקר ונהדר כחברי דר' אהרון האופטמן שלח אותי לקרוא את הפוסט, אזי חזקה עלי שראוי...
        22/11/09 16:51:

      ראיתי שאתה לא אוהב שמככבים,

       

      נהנתי, הכוכב הוא בשבילי שארגיש שנתתי  תודה :)

        22/11/09 16:49:

      גאוני,

       

      מאיפה הומצאה התוכנה? המאין ממציא התוכנות והאם יש לזה המשך

      המדובר שתורת האבולוציה היא בעצם סגולת המין האנושי

       

      מעניין ומרתק שיש עוד שמסוגלים לראות מבעד להיסטוריה

      המחשבה היא בלתי תפיסתית ולכן היא בעלת התפיסה של מחשבת המאה

       

      כוכב :) 

        22/11/09 09:17:


      כי הוא מבין שהוא הטיל

      את הביצה בקן הנכון.

      מעורר סקרנות!

      יישר כוח!

        21/11/09 13:08:


      שלום קובי,

       

      עדיין לא קראתי את הספר, אבל אני מהרהר ברעיון הזה כבר כמה ימים (ראיתי את דניאל מופיע אצל לונדון וקירשנבאום לפני כמה שבועות)

      אני חושב שהוא עדיין לא קולט עד כמה גדול הרעיון שהוא עלה עליו!

      זה עוזר לפתור כל כך הרבה סוגיות.

      אני חושב חושב שבעצם בגלל היכולת הזאת של ראיית העתיד, המוח בעצם נחלק לשניים:

      למוח החדש - רואה העתיד ולמוח הישן - הפרימיטיבי החייתי שחי תמיד בהווה.

      זה גם מאוד מסתדר מבחינה אנטומית.

       

      פתרונות לכמה תחומים:

      כלכלה - בגלל הפיצול הזה, נוצרות במוח "ציפיות" לגבי מה "צריך" לקרות בעתיד.

      היום יש התפתחות עצומה בכל הנושא של כלכלה התנהגותית (זה המיינסטרים).

      וזה מראה לנו שכל הזמן הציפיות הרציונליות שלנו של העתיד אינן מתגשמות, למה?

      בגלל אותו "מוח פרמיטיבי" שכל הזמן מונע מאיתנו לעשות את ההחלטות הנכונות.

       

      מוסר - יש לנו קוד חברתי שעל פיו אנחנו פועלים בעל רציונל למהלכים נכונים לעתיד. בו בעת אנחנו כל הזמן רוצים שיעשה גם "צדק" שזה שוב ביטוי לאותו מוח פרימיטיבי שדורש שנתחשב ברגשות שלנו לנקמה או רחמים וכו'.

      פושעים מסרבים להישמע למוסר ולהסתכל לעתיד. הם מחוברים יותר שוב למוח הפרימיטיבי של כאן ועכשיו.

       ללא ראיית הנולד, לא היו לנו בכלל בעיות מוסריות! כל מה שאתה רוצה לעשות כרגע, עשה אותו.

       

      פסיכולוגיה - לדעתי זה משתלב מאוד טוב עם התאוריות הפרוידיניות - שוב פיצול מוחי מסוים.

      היום זה באופנה להיות הרבה יותר מחובר למוח החדש שצופה עתיד כל הזמן.

      אבל המוח הישן לא מוותר לנו, וכל האנשים שמפנימים את המוח הפרימיטיבי שלהם ומתכחשים אליו -

      אז הוא מפנה את הגוף שלהם נגדם ומביא להם דיכאונות וחרדות ושאר מרעין בישין.

       

      אני מרגיש בעקבות קריאה של כמה ספרים, ביניהם הברבור השחור של טאלב -

      שאנחנו באמת בפתחו של עידן מחשבתי חדש שמבין הרבה יותר טוב את האדם.

      כלומר, בשנים האלו בעצם נוצרת קפיצת מחשבה אדירה שאנחנו עדיין לא מסוגלים לזהות אותה

      כי אנחנו ממש בתוכה. חסר לנו רק איזה איינשטיין או פרויד חדש שיקחו הכל לידיים ויקשרו

      את זה ביחד כמו שצריך.

       

        20/11/09 17:00:

      את העבר אנחנו זוכרים

      בהווה אנחנו חיים

      ועל העתיד אנחנו חולמים... 

        20/11/09 09:41:

      דווקא אני לא אגיב. דווקא.
        20/11/09 08:50:


      שמחתי מאד לקרוא שיש לך חברים פילוסופים אפילו שלדבריך הם במערכת יחסים 'אפליפטים' ורק רצתי להוסיף שהמחשבה על הזמן היא אחת מהסוגיות החשובות והמורכבות ביותר בפילוסופיה במיוחד אצל פילוסוף יהודי מיוחד שדניאל לבטח קרא ומכיר בשם לוינס.

      אצל לוינס מימד ההווה הוא המימד הזמני השייך למרחב של הכוליות ( לא "קוליות" ) לכן חלק גדול מהפילוסופיה של לוינס עוסק בניסיון להתגבר על ההווה ולפתוח את מימדי הזמן האחרים העתיד והעבר.

       

      ראוי לציין שביהדות מיימד הזמן המשמעותי ביותר הוא דווקא האתמול ולא המחר, שזה אולי מראה על אפשרות של התפתחות שונה משל בני אדם רגילים...

       

      בהחלט ספר מומלץ וראוי לקריאה .

       

       

        19/11/09 18:54:

      צטט: ליאת z 2009-11-19 17:32:19

      זה היה כמו לשחרר תמסח מגן חיות בפאריז אל מי היאור

       

      אוי, זו שורה נהדרת.

       

      מכיוון אחר לגמרי - במשך השנים, ובעקבות אהבתי הגדולה לחיות, פיתחתי תאוריה על מקום בני האדם על הכדור המשוגע הזה ובין שאר יצורי הגלובוס.

      לטעמי, לכולנו: תמסחים, חתולים, ג'וקים ובני האדם, תרומה זהה על פני הגלובוס. אנחנו, בני האדם טועים ומבלבלים ביהירותנו, בין חכמה לחשיבות ומניחים שבגלל שאנחנו היצורים התבוניים ביותר, אנחנו גם חשובים יותר ולא כך הוא (אנחנו גם טועים וחושבים שבנינו ובין עצמנו, יש חשובים יותר או פחות אבל זה כבר תת נושא אחר).

      ליצורים אותם בייתנו ברבות השנים, יש לנו גם אחריות - שלא ירעבו ושיהיו בריאים, מפני שהם ואנחנו, נחשבים כאן אותו הדבר.

       

      טוב, כאן אני עוצרת את הנאום חיוך

       

       

      אין כאן עניין של חשיבות. מספר הפרטים של כל חיה ברחבי הגלובוס נקבע על פי גודלה: מעט פילים, המון נמלים.

      בן האדם על פי גודלו אמור להיות יצור של כמה מיליוני פריטים ובמקום זאת אנו 7 מיליארד.

      האדם מביית בעלי חיים, האדם מתערב בגנטיקה של טוליפים, אשכוליות וכלבים.

      האדם יכול לפוצץ את כדור הארץ אם יירצה.

      האדם משפיע השפעה מכרעת על האקולוגיה.

      אין ספק שאנחנו יצור מופרז לגמרי, יצור מוגזם.

      לגבי נחשבות, זו כבר שאלה מוסרית, האם הכוח שניתן בידינו מחייב אותנו להיות מוסריים יותר?

      לדעתי ממש כן. האם אנו מסוגלים לכך? ימים יגידו.

        19/11/09 17:32:

      זה היה כמו לשחרר תמסח מגן חיות בפאריז אל מי היאור

       

      אוי, זו שורה נהדרת.

       

      מכיוון אחר לגמרי - במשך השנים, ובעקבות אהבתי הגדולה לחיות, פיתחתי תאוריה על מקום בני האדם על הכדור המשוגע הזה ובין שאר יצורי הגלובוס.

      לטעמי, לכולנו: תמסחים, חתולים, ג'וקים ובני האדם, תרומה זהה על פני הגלובוס. אנחנו, בני האדם טועים ומבלבלים ביהירותנו, בין חכמה לחשיבות ומניחים שבגלל שאנחנו היצורים התבוניים ביותר, אנחנו גם חשובים יותר ולא כך הוא (אנחנו גם טועים וחושבים שבנינו ובין עצמנו, יש חשובים יותר או פחות אבל זה כבר תת נושא אחר).

      ליצורים אותם בייתנו ברבות השנים, יש לנו גם אחריות - שלא ירעבו ושיהיו בריאים, מפני שהם ואנחנו, נחשבים כאן אותו הדבר.

       

      טוב, כאן אני עוצרת את הנאום חיוך

       

        19/11/09 15:29:

      אדיר.

      אקרא את הספר!

      מחר.

        19/11/09 12:13:

      נשמע רעיון מעניין ומעורר מחשבה, אחפש את הספר.

      למרות שטרם קראתי, ארשה לעצמי להעלות כאן תהייה-

      האם 'המצאת הזמן' היא לא רק מרכיב חשוב בתוך שלם גדול ומהפכני יותר- התפתחות ה'מודעות'?

      ברגע שישנה מחשבה רפלקטיבית, ברגע שאדם יכול לנתק את מחשבתו מן ההווה ולהתבונן בגוף שלישי ולא רק בגוף ראשון, תפיסה של זמן ויכולת תכנון היא רק תוצאה מהפכנית אחת מבין כמה. תוצאות נוספות למשל- היכולת לשפה ותקשורת שמאפשרים הצטברות ידע ותרבות כלליים בין הפרטים, ביקורת עצמית והדדית שמקפיצים את יכולת הלימוד ועוד..

       

       

        19/11/09 11:16:

      פוסט מרתק!

      תודה על ההמלצה על הספר

        19/11/09 03:46:

      קובי חברי

       

      מה שנכתב מרתק .מאוד מסקרן .יפה כתבתה  .

       

      יישר כוח על מחשבה פוריה.

        18/11/09 19:23:

      צטט: יעקב אוז 2009-11-18 18:29:38


      רון יקר,

      השתמשתי במילותי הבלתי מדעיות כדי לתאר את התיאוריה של מר מילוא, כמובן שאין זו תוכנה, אלא רעיון, תובנה, הבנה של החיים כרץ, תפיסה ראשונה של רצף הזמן. סליחה שאינני משתמש בלשון המדעית של מר מילוא, אם תרצה להתעניין ברעיון של מילוא הנח למתווך (אני) וקרא את הספר ישירות.

       

      ידידי עוז ,   "עוז והדר לבושה"... קריאות הפחד ,השמחה ,"מצאתי אוכל" , אצל בעלי החיים ,מתוכנתות הם לא בגנים אלא בנפשו החייתית . אבל אצל האדם ,"הנפש החיה" ,היא ה"רוח ממללא" כפי שמסביר אונקלוס  (בראשית ב' 7),  היינו תכונת הדיבור ,קיימת מרגע בו נולד הילד/ה, אם לא ילמד הילד לדבר ,יבודדו אותו , הוא לא יידע להשמיע קולות שמחה ופחד ,אנושיות  .

        18/11/09 18:29:


      רון יקר,

      השתמשתי במילותי הבלתי מדעיות כדי לתאר את התיאוריה של מר מילוא, כמובן שאין זו תוכנה, אלא רעיון, תובנה, הבנה של החיים כרץ, תפיסה ראשונה של רצף הזמן. סליחה שאינני משתמש בלשון המדעית של מר מילוא, אם תרצה להתעניין ברעיון של מילוא הנח למתווך (אני) וקרא את הספר ישירות.

        18/11/09 18:29:

      האדם הוא כמו שתאר החבר הפרופסור.

      מייצר  וצורך שטויות .

       

        18/11/09 18:24:

      "עד שעלתה התוכנה המתאימה "... אפשר לשאול בבקשה את הפרופסור המכובד ,מהי שפת התכנות של התוכנה המיוחדת הזאת ? ,וכמובן מי הוא המתכנת הגאון עלום השם ,זאת כדי להמליץ עלין לוועדת פרס נובל ... פרופסור דורון ,העומד בראש המחלקה לכימיה בבר אילן ,ישמח לקבל אינפורמציה אודות  הגילוי החשוב הזה ,מהפרופסור דניאל מילוא .

        18/11/09 16:48:

      שוכנעתי.

       

      הידד לנפלאות עוצמת הרשת החברתית

        18/11/09 15:10:

      קובי,

      מרתק,תודה ששתפת גם אותי.

      חודש טוב ובשורות טובות.

        18/11/09 14:25:

      גם לי( כנראה כמו  לרבים אחרים)פתאום היה גלינג...איך לא חשבו על זה קודם?.

      הסקרנות שלי עכשיו נדלקה...

      בהצלחה 

      ארכיון

      פרופיל

      יעקב אוז
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין