כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    שלולית משפריצנית

    50 תגובות   יום רביעי, 18/11/09, 22:21

    שלולית משפריצנית 

     

     

     

    אתמול מחלון מונית כשמיהרתי לאיזה מקום ראיתי מחזה משעשע.  

     

    הנהג לא בדיוק הבין מה מצחיק למרות שניסיתי להסביר, אז עזבתי, יש פתגם באידיש ששכחתי שאומר ש: "אם צריך להסביר אז אין טעם"....או משהו כזה..אני בטוחה שלכם לא אצטרך להסביר, שתחייכו יחד אתי, אותי המראה הזה מחייך עד עכשיו, בפנים בלב. 

    באותו יום מוקדם יותר מסתבר היה גשם חזק, ובפינת אחד הרחובות, על מקום נמוך יותר במדרכה נותרה שלולית גדולה ועמוקה יחסית שלא רק לא יבשה אלא "הייתה במיטבה".

     

    סבאל'ה אחד ניצל את השעות עם הקרניים הבודדות ללא גשם ועננות, את ההפוגה המופלאה הזו, ובטרם היה קר, הוציא את נכדתו הקטנה, בערך בת שלוש - ארבע  "להתאוורר" ולהוציא קצת מרץ על האופניים הזעירים, עם שלושה גלגלים, והוא מהלך לצידה "שקוע בשרעפיו"....

     

    הקטנה נוסעת לה בנחת, וכדרכם של ילדים קטנים די חולמת, והוא הולך שקוע במחשבות.....

     

    מה שקורה זה שהילדה מגלה לצידה פתאום את השלולית מיודעתנו, קופצת על המציאה כמוצאת שלל רב, עוזבת את אופניה הקטנים בשקט בצד, ממהרת לשלולית.

     

    הסבא לא שם לב וממשיך כמה צעדים בודדים הלאה.

    הקטנה מזנקת לשלולית עם התלבושת היפה שסבא הלביש לה, מעילון ומכנס תואם עם מגפונים זעירים (גומי זה בסדר), ובחדוות יצירה ופרץ שמחה ושובבות מרנין לב ונפש מתחילה לקפוץ במרץ בשלולית העמוקה, משפריצה בפראות לכל עבר מים (אני משערת שהם לא היו במיוחד סטרילים או מינלים...), קופצת וצוהלת כאילו זאת טרמפולינה, ומשמיעה קולות שאי אפשר לטעות בהם של שמחה, ואי אפשר שלא לחייך למחזה הזה.

     

    ביקשתי מהנהג להאט, לא רציתי להפסיד את הקטע שבא עוד שנייה....

     

    אני מסתכלת, המונית מאטה, הקטנה משפריצה לכל עבר בחדווה מופלאה, והסבא....הסבא רק עכשיו קלט זאת וסב לאחור כלא מאמין, עומד מחוץ לשלולית פוכר ראשו בידיו, כלא מאמין, קורא לה להפסיק, ולא מעז להכנס עצמו לשלולית...

     

    היא כבר רטובה קצת (אבל זה בסדר מה ההיסטריה יש לה מגפיים ומעילון), והוא מבקש, מורה, נותן הוראות, שום דבר לא עוזר, היא ממשיכה לקפוץ ולהשפריץ, חלק כבר ניתז גם עליו, והוא אובד עצות, ו....הרמזור ירוק, המונית המשיכה.

     

    הפסדתי את הסוף, אבל אולי מוטב כך.

     

    שיישאר לי הצחוק שלה והשובבות בזכרון והמראה המשעשע של הסבא הלחוץ אובד העצות...חבל שלא יכולתי לצלם את זה, למרות שגם צילום לא יכול היה להעביר את הרגעים הללו. 

    שאלתי את עצמי אם זו הייתי אני במקום הסבא...

     

    האם הייתי מאפשרת לקטנה להמשיך לשמוח ולקפוץ ואח"כ מממהרת הביתה להחליף לה בגדים?

    הייתי מפסיקה אותה עם הצחוק המתגלגל הזה ? היה לי לב לעשות זאת? לא יודעת....

     

     

    עשה לי חיוך ענק בלב, שדי נמשך עד עכשיו.....

     

    לומר לכם את האמת, נראה לי שיש גם אפשרות שאם הייתי שם הייתי כמו מפגרת נכנסת וקופצת יחד אתה...... !  !  !    

     

     

    רצ"ב להנאתכם מהיו טיוב שלוליות משפרצניות שמצאתי, הוסיפו להן קריאות שמחה וקפיצות פראיות של ילדה קטנה וסבא פוכר ידיו אובד עצות מחוץ לשלולית וההנאה מושלמת... אל תחמיצו  :-)

     

     

    http://www.youtube.com/watch?v=Op0oXxO8vlM

     

    http://www.youtube.com/watch?v=r_3l13VfKrs

     

    http://www.youtube.com/watch?v=85J12kQCtr4

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/09 22:24:


      בתור ילדה, אני לא ממש זוכרת את עצמי קופצת בתוך שלוליות, אבל אולי הייתה לזה סיבה,

      לא יכולתי להשתעשע במיים ככל הילדים בגלל מכשיר שמיעה שנשאתי אז על החזה עם חוטים לאוזניים.

      אבל אני משוכנעת שלו הייתי ילדה היום, עם מכשירי השמיעה הקטנים יותר שמוציאים יותר בקלות,

      סביר להניח, שהייתי רצה ומשתוללת שם, שרה שירים, מניפה ידיים, איזה כיף..

      פוסט משעשע!!!

        22/11/09 18:19:

      איזה פוסט מלא חיים חיוך,

      אחחח יקירה, עשית לי טוב על הלב! אני גם בדיוק מסוג האנשים שהיה מבקש מהנהג להאיט כדי לראות את המחזה

      המופלא הזה, פנינה של שמחת חיים אמיתית בשיגרה.

      גם אני קפצתי לתוך שלולית ענק בגשמים ההיסטריים שלפני שבועיים, כשכבר הגעתי קרוב לעבודה והייתי כ"כ רטובה, שזה לא שינה כלום....אז קפצתי! והייתי ילדה שוב ל-10 שניות! מה זה כביסה מלוכלכת לעומת מחירן של 10 שניות ילדות?....

      חיוך

      תודה בובנונייטה!

        21/11/09 20:49:

      חמוד
        21/11/09 00:57:

      צטט: גיל~עד 2009-11-19 23:37:45


      היי זה אני הדיסלקטי.

      משפט יפה ששמעתי לאחרונה : מתי אנחנו יודעים שאנחנו כבר לא ילדים? כאשר כל שלולית נראית לנו כמו מכשול ולא כמו הזדמנות .

      היה לי כף לפגוש אתך לרגע בתוך שלולית ולא על כוס כפה J

       

      ממש נכון

      מזכיר לי שיר של חיים נחמן ביאליק

      "הבריכה" 

      ויש קטע בשיר הנפלא הזה

      שמתאר ילד שבגר

      וקרני השמש שחודרות בבוקר

      מבעד לחרכי התריס

      ומעירות אותו

      כבר אינן קרני שמש נעימה ומלטפת

      אלא קרני חמה טורדניות...

       

        20/11/09 23:31:


      מחזה מרנין הצטייר בדמיוני, תיארת מקסים וגם אני מחייכת עכשיו :-)

      אני בטוח הייתי שולפת את הבת שלי מהשלולית כי "אוי ואבוי היא תהיה רטובה כולה" חחחחח ובעלי לעומת זאת היה בהחלט נותן לה להרטב שם ולקפוץ כאוות נפשה . מעניין מה קרה בסוף עם הסבא והילדה

        20/11/09 15:23:

      סיפור חמוד עם המונית,

      חבל רק שלא היתה לך מצלמה,

      שיהיה לך שבוע טוב יקירה

      בידידות רבה אשר

        20/11/09 11:02:

      צטט: שושי1 2009-11-20 10:00:08

      את גדולה

       צוחק


       

       

        20/11/09 11:00:

      צטט: המספרית 2009-11-20 08:59:48

      כולנו היינו רוצים לחזור לתקופה שבה אנחנו מתפלשים בבוץ, בחול ובמים באין מפריע... אך מה לעשות שתקענו את עצמנו בחליפות ובעניבות ולא נעים לנו... * אלומה

       

      נכון, כולנו בגרנו, וחליפות זה חלק מהעניין, ואין פסול בזה זו דרך החיים - אך כדאי לפעמים להיות מסוגל להוריד אותן ולהתפלש בבוץ....

      יש פשוט כאלה שהחליפות אצלהם בילד אין, לא יכולים להוריד....

        20/11/09 10:58:

      צטט: תמו'ש 2009-11-20 08:53:52

      אין יותר מרנין מילד צוחק ונהנה בגדול. אצלינו בחצר ישנה חלקה לגידולים והאדמה  שחורה אשר הופכת לאחר הגשם לבוץ.. והילדים נהגו לנעול מגפיים ולהכנס לשם. ועם כל צעד שלהם המגף נשאר בבוץ והנה הם כבר יחפים ומתגלגלים מצחוק והצחוק שלהם כל כך מדביק שבמקום לעזור להם הייתי מתפוצצת מצחוק יחד איתם. דמייני לך אותי נחלצת עזרתם מתכסה כולי בבוץ גם. זו חוויה שהם נזכרים בא לעיתים קרובות.. אז לנכד אנו קבוע בקיץ גורמים לשלולית בוץ מלאכותית  והוא מתבוסס בא וקורן מאושר. ישנה תמונה שכזו אצלי בגלריה..

       

      נכון תמוש, תביאי פה לינק ישיר לתמונה שסיפרת עליה, שנהנה כולנו...? זה פוסט על שלולית...מתאים לא?!

        20/11/09 10:56:

      צטט: ארזעמירן 2009-11-20 01:27:20

      גם פה בקפה זה סוג של שלולית. שמישהו כבר יקפוץ לתוכה ויתיז בוץ לכל עבר (אופס, בעצם עושים את זה כל הזמן)

      כן, אבל פה זו לא שלולית של מי גשם, ואין את סבא שעומד בצד ופוכר ידיו ביאוש, אין צפרדעים, והמים עומדים ומעלים ריח לא טוב בגלל שאנשים זורקים כאן למים לשלולית כל מיני דברים שלא צריך.

      איזה כיף היה עם היו שומרים על התום כמו של הילדה בשלולית? שהיו שומרים על המים נקיים ואפילו עם קצת בוץ אבל עדיין נקיים הא?!

       

        20/11/09 10:51:

      צטט: softcactus 2009-11-20 00:14:50

      אין כמו תחושה של ילדים, הכל טהור.. . לילה קסום שלומי

       

      :-)

      טהור הכל אצלהם, גם בהם יש קצת תחמנות וכאלה לפעמים, אבל מה שכן, אצלהם יש יושר, אצלהם דברים אמיתיים.

      כשהם גדלים זה מתקלקל, האמינות היושר הזה.

        20/11/09 10:49:

      צטט: גיל~עד 2009-11-19 23:37:45

      היי זה אני הדיסלקטי. משפט יפה ששמעתי לאחרונה : מתי אנחנו יודעים שאנחנו כבר לא ילדים? כאשר כל שלולית נראית לנו כמו מכשול ולא כמו הזדמנות . היה לי כף לפגוש אתך לרגע בתוך שלולית ולא על כוס כפה J

      וואלה משפט כל כך יפה ונכון....לגבי הכוס קפה והשלולית לא בדיוק הבנתי....

       

        20/11/09 10:46:

      צטט: Neora 2009-11-20 09:11:52

      צטט: bonbonyetta 2009-11-19 21:41:46

      צטט: Neora 2009-11-19 20:14:43

      בונבונייטה שלא עושה חשבון, ועוצרת נסיעה במונית כדי לראות ילדה בשלולית. נו, אז אני שואלת אותכם, איפה איפה יש עוד אנשים כאלה? אחחח ...........חביירה, את מקסימה שובבה ומתוקה.

      תודה חברה.... אבא שלי האהוב ז"ל תמיד גם אמר לי את זה במילים דומות... הוא היה אומר, שאני משהו, שאין עוד כמוני...(ותודה לאל על כך..) ... היה לו הומור שחור, וציני...לקח לי שנים רבות להבינו, ובסוף מה? גם אני נהייתי ככה...


      אביך צדק יקירתי, בלי הומור, את באמת כזו,

      [אגב יש לכבודו - בדיוק טרול כזה  - קרח, יום אחד מצאתי פלומה אדומה אצל כבודו בפה, הוא לא סובל ג'ינג'ים....]

       

      אבל....אבל.....אבל אני קצת ג'ינגית....

       


        20/11/09 10:36:

      צטט: עזרא מורד 2009-11-19 23:29:30

      יפה תארת את שעשוע  הילד  בשלולית המים ואת שמחתו שגאתה עד לב השמים .  .

      עזרא עזרא.....

      זה בסדר גם כשהגבת בתגובה הראשונה, ראית שהחמצת משהו מהשמחה אני רואה והגבת תגובה נוספת, אבל זה בסדר, אני יודעת שזה מאהבה ודאגה, אני שמחה שבכל זאת הצלחת להנות מהתיאור שלי

        20/11/09 10:34:

      צטט: ענת ישראלי 2009-11-19 23:17:36

      מענגת השלולית וכתיבתך... סופ"ש נעים*

      תודה

        20/11/09 10:32:

      צטט: fox angel 2009-11-19 23:02:58

      "לומר לכם את האמת, נראה לי שיש גם אפשרות שאם הייתי שם הייתי כמו מפגרת נכנסת וקופצת יחד אתה...... !  !  !    " למה כמו מפגרת? הייתי מעריצה אותך על היכולת לתת לילדה בתוכך להנות מחדש!

      הרי בכל אחד מאיתנו שוכן ילד שרוצה לצחוק ולשמוח מהדברים הקטנים , שמביאים איתם אושר גדול.

      תראי מה זה עושה לך עד עכשיו חיוךחיוך...

       

      תודה למילים המחבקות המבינות.....:-)

        20/11/09 10:00:

      את גדולה

       

      צוחק

       

        20/11/09 09:11:

      צטט: bonbonyetta 2009-11-19 21:41:46

      צטט: Neora 2009-11-19 20:14:43

      בונבונייטה שלא עושה חשבון, ועוצרת נסיעה במונית כדי לראות ילדה בשלולית. נו, אז אני שואלת אותכם, איפה איפה יש עוד אנשים כאלה? אחחח ...........חביירה, את מקסימה שובבה ומתוקה.

      תודה חברה....

      אבא שלי האהוב ז"ל תמיד גם אמר לי את זה במילים דומות...

      הוא היה אומר, שאני משהו, שאין עוד כמוני...(ותודה לאל על כך..) ...

      היה לו הומור שחור, וציני...לקח לי שנים רבות להבינו, ובסוף מה? גם אני נהייתי ככה...


      אביך צדק יקירתי, בלי הומור, את באמת כזו,

      [אגב יש לכבודו - בדיוק טרול כזה  - קרח, יום אחד מצאתי פלומה אדומה אצל כבודו בפה, הוא לא סובל ג'ינג'ים....]

        20/11/09 08:59:


      כולנו היינו רוצים לחזור לתקופה שבה אנחנו מתפלשים בבוץ, בחול ובמים באין מפריע...

      אך מה לעשות שתקענו את עצמנו בחליפות ובעניבות ולא נעים לנו...

      *

      אלומה

        20/11/09 08:53:

      אין יותר מרנין מילד צוחק ונהנה בגדול.

      אצלינו בחצר ישנה חלקה לגידולים והאדמה

       שחורה אשר הופכת לאחר הגשם לבוץ..

      והילדים נהגו לנעול מגפיים ולהכנס לשם.

      ועם כל צעד שלהם המגף נשאר בבוץ

      והנה הם כבר יחפים ומתגלגלים מצחוק

      והצחוק שלהם כל כך מדביק שבמקום

      לעזור להם הייתי מתפוצצת מצחוק יחד איתם.

      דמייני לך אותי נחלצת לעזרתם מתכסה כולי בבוץ גם.

      זו חוויה שהם נזכרים בא לעיתים קרובות..

      אז לנכד אנו קבוע בקיץ גורמים לשלולית בוץ מלאכותית

       והוא מתבוסס בא וקורן מאושר.

      ישנה תמונה שכזו אצלי בגלריה..

        20/11/09 01:27:

      גם פה בקפה זה סוג של שלולית. שמישהו כבר יקפוץ לתוכה ויתיז בוץ לכל עבר (אופס, בעצם עושים את זה כל הזמן)
        20/11/09 00:29:

      פלוף-ממש התחברתי ונרטבתי וצחקתי*
        20/11/09 00:14:

      אין כמו תחושה של ילדים, הכל טהור.. .

       

      לילה קסום

       

      שלומי

       


      היי זה אני הדיסלקטי.

      משפט יפה ששמעתי לאחרונה : מתי אנחנו יודעים שאנחנו כבר לא ילדים? כאשר כל שלולית נראית לנו כמו מכשול ולא כמו הזדמנות .

      היה לי כף לפגוש אתך לרגע בתוך שלולית ולא על כוס כפה J

        19/11/09 23:29:


      יפה תארת

      את שעשוע  הילד 

      בשלולית המים

      ואת שמחתו

      שגאתה

      עד לב השמים . 

      .

        19/11/09 23:21:


      תאור יפה .

      להשתעשיע בשלולית זו הנאה מרובה לילדים 

      יש להרשות להם כל עוד אינם בטוח סכנה .

        19/11/09 23:17:

      מענגת השלולית וכתיבתך...

      סופ"ש נעים*

        19/11/09 23:03:


      a shlulit a shoveva...

      toda

        19/11/09 23:02:

      "לומר לכם את האמת, נראה לי שיש גם אפשרות שאם הייתי שם הייתי כמו מפגרת נכנסת וקופצת יחד אתה...... !  !  !    "

       

      למה כמו מפגרת? הייתי מעריצה אותך על היכולת לתת לילדה בתוכך להנות מחדש!

      הרי בכל אחד מאיתנו שוכן ילד שרוצה לצחוק ולשמוח מהדברים הקטנים , שמביאים איתם אושר גדול.

      תראי מה זה עושה לך עד עכשיו חיוךחיוך...

        19/11/09 22:14:
      סיפור מקסים!
        19/11/09 22:12:

      גדולה...

       

      פיני

        19/11/09 21:48:

      צטט: עודד השודד 2009-11-19 21:18:43

      באמת שאין כמו שלולית טובה לקפץ בה עם צפרדעים...

      עודד היקר

      שלולית שיש בה צפרדעים אי אפשר לקפוץ בה....למרות שרק המחשבה לקפץ בה יחד עם צפרדעים בצוותא עושה לי חיוך, אפשר בטעות לדרוך על מי מהן, ואז בודאי שכל הצחוקים יעלמו כלא היו....

      הכי טוב לבדוק קודם טוב טוב שאין בה אף נסיך ונסיכה בשלולית, ואז קופצים בלי חשבון, הכי כיף !

       

        19/11/09 21:45:

      צטט: *רונן* 2009-11-19 21:15:46

      יש לך נשמה של ילדהחיוך תארת את המחזה כל כך נפלא!

      נכון, אכן כן.

      אני בהחלט גם ילדה, ילדה בת 101  

        19/11/09 21:43:

      צטט: צ'נטאי 2009-11-19 21:01:55

      זכרונות שרק גורמים לחיוכים :)  ערב נפלא   http://0542517510.fav.co.il

       

       

        19/11/09 21:41:

      צטט: Neora 2009-11-19 20:14:43

      בונבונייטה שלא עושה חשבון, ועוצרת נסיעה במונית כדי לראות ילדה בשלולית. נו, אז אני שואלת אותכם, איפה איפה יש עוד אנשים כאלה? אחחח ...........חביירה, את מקסימה שובבה ומתוקה.

      תודה חברה....

      אבא שלי האהוב ז"ל תמיד גם אמר לי את זה במילים דומות...

      הוא היה אומר, שאני משהו, שאין עוד כמוני...(ותודה לאל על כך..) ...

      היה לו הומור שחור, וציני...לקח לי שנים רבות להבינו, ובסוף מה? גם אני נהייתי ככה...


        19/11/09 21:38:

      צטט: rinagili 2009-11-19 19:49:33

      סיפור מרגש ומקסים מקווה שהקטנטונת תחזור הבייתה הוריה לא יעשו נו נו לסבא שלא שמר על נקיון בגדיה...אף בגד בעולם לא שווה את השמחה של הקטנטונת קופצת בתוך השלולית מקסים!  אשוב מחר עם כוכב 

      תודה חברה, תזהרי אני לוקחת ריבית....


      גם אני ראיתי זאת כמוך, אבל הסבא....הסבא המסכן היית צריכה לראות אותו....זה היה פשוט מגוחך....
        19/11/09 21:29:
        19/11/09 21:18:
      באמת שאין כמו שלולית טובה לקפץ בה עם צפרדעים...
        19/11/09 21:15:

      יש לך נשמה של ילדהחיוך

      תארת את המחזה כל כך נפלא!

        19/11/09 21:01:


      זכרונות שרק גורמים לחיוכים :)

      ערב נפלא

      http://0542517510.fav.co.il

        19/11/09 20:20:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-11-19 19:45:07

      איני זוכרת את עצמי מקפצת בשלוליות  אך אוהבת עד היום להביט בקטנים שעושים זאת . כבר ניכנסת לסירטונים להנותצוחק

      ראית את הסרטונים? כפרע עליהם, איזה צחוקים. וזה עוד כלום, היית צריכה לראות את המראה עליו כתבתי, אני עד עכשיו זוכרת ורואה אותה מול העיניים עם צהלות השמחה שלה, והסבא המיואש עומד מול השלולית פוכר ראשו בידיו....פשוט מגוחך... :-)

        19/11/09 20:18:

      צטט: bimbom 2009-11-19 19:45:02

      ווואוווו.....כמה זכרונות זה מעלה לי איך הייתי קופץ בשלוליות ומגיע הביתה כמו חתול רחוב נראה לי שאני צריך לתת גם לילדים שלי לחוות את זה במקום לכעוס עליהם שהם נכנסים לשלוליות בכלל... המילה שלולית היא מילה מיוחדת כזאת... מילה חצופה קצת... לא כן?

      אז יאאלה, אל תתקמצן, ספר חלק ממה שהזכרתי לך כאן, שכולנו נהנה....ספר...

      שלולית מילה חצופה...?  הכיצד?

      נראה לי שתלוי עם מה האסוציאציות שלך קושרות לזה....לי שלולית תמיד מצטייר שמשהו עם חיוך ...הפך לשלולית מנחת...נמס...

      למה לך זה התקשר? למה עם חוצפה?  :-)

        19/11/09 20:16:

      צטט: שרה קונפורטי 2009-11-19 11:24:27

      הי חברה יקרה, תודה לך על הפוסט , כתיבתך בהחלט  מהנה - אי אפשר לשכוח!!! חבל על זמן.

      אהבתי. שמחה שביקרתי אותך, חברה.   יום נפלא, שרה קונפורטי,  www.sarakonforty.com

      אריחי קרמיקה מצוירים עבודת יד - מתנה וירטואלית לפוסט  שיצרת,

      תודה חברה,

      את מוזמנת תמיד, במיוחד אם את מחלקת מתנות וירטואליות כמו היצירה שלך שהשארת לי...:-) 

      תודה

       

        19/11/09 20:14:


      בונבונייטה שלא עושה חשבון, ועוצרת נסיעה במונית כדי

      לראות

      ילדה בשלולית.

      נו, אז אני שואלת אותכם,

      איפה איפה יש עוד אנשים כאלה?

      אחחח ...........חביירה,

      את מקסימה שובבה ומתוקה.

        19/11/09 19:49:

      סיפור מרגש ומקסים

       

      מקווה שהקטנטונת תחזור הבייתה הוריה לא יעשו נו נו לסבא שלא שמר על נקיון בגדיה...

       

      אף בגד בעולם לא שווה את השמחה של הקטנטונת קופצת בתוך השלולית

       

      מקסים!

       

      אשוב מחר עם כוכב 

        19/11/09 19:45:

      איני זוכרת את עצמי מקפצת בשלוליות

      אך אוהבת עד היום להביט בקטנים שעושים זאת .

      כבר ניכנסת לסירטונים להנותצוחק

        19/11/09 19:45:


      ווואוווו.....כמה זכרונות זה מעלה לי

      איך הייתי קופץ בשלוליות ומגיע הביתה כמו חתול רחוב

      נראה לי שאני צריך לתת גם לילדים שלי לחוות את זה

      במקום לכעוס עליהם שהם נכנסים לשלוליות

      בכלל... המילה שלולית היא מילה מיוחדת כזאת... מילה חצופה קצת... לא כן?

        19/11/09 14:55:

      צטט: הדלאי ככה 2009-11-18 23:43:47

      אין כמו שלולית טובה כשעשוע אולטימטיבי לילד. שווה יותר מכל צעצוע נוצץ מפלסטיק צבעוני.

      נכון נכון ונכון, אני זוכרת במה אנו כשהיינו קטנים היינו מתשעשעים...ואני רואה את הילדים היום. למרות השפע הגדול שיש רבים מהם תמיד בהרגשת חוסר.

        19/11/09 11:24:

      הי חברה יקרה,

       

      תודה לך על הפוסט ,

       

      כתיבתך בהחלט  מהנה -

      אי אפשר לשכוח!!!

      חבל על הזמן.

      אהבתי.

      שמחה שביקרתי אותך, חברה.   יום נפלא, שרה קונפורטי, 

      www.sarakonforty.com

      אריחי קרמיקה מצוירים עבודת יד - מתנה וירטואלית לפוסט  שיצרת,

        18/11/09 23:43:
      אין כמו שלולית טובה כשעשוע אולטימטיבי לילד. שווה יותר מכל צעצוע נוצץ מפלסטיק צבעוני.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין