כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...

    0

    אחרית הימים. זוהר גולדפרב

    90 תגובות   יום חמישי, 19/11/09, 07:45

    רְצוּעַת עוֹר אֲדֻמָּה

    חֲפוּתָה בְּדּוֹפֶן מְעָרַת סְלָעִים סִתּוּתָהּ

    הָיְתָה קְשׁוּרָה לְאָדָם

    אוּלַי לְאַדֶמֶת

    אֲבָל כְּבָר לֹא.

     

    זֶה קָרָה מִזְּמַן

    עַכְשָׁו רַק שְׁאֵרִיּוֹת

    וַחֲתוּלִים

    אֲבָנִים בּוֹהֲקוֹת לְאוֹר יָרֵחַ

    זֶה קָרָה מִזְּמַן

     

    אִשָּׁה  יַלְדָּה

    יוֹצְאוֹת שַׁעַר טִירָה

    סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים

    רַגְלֵיהֶן הִיפּוֹפּוֹטָם

    מַבָּטָן תַּכְלִיתִי קָדִימָה

    לְפָחוֹת זֶה שֶׁל הָאִמָּא

     

    אֲנִי מְצִיצָה

    תַּחַת סַף שַׁעַר בַּרְזֶל

    רוֹאָה כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶן

    מְדַמְיֶנֶת  מַבְּטֵיהֶן

    מְשַׁחְרֶרֶת בְּתוּלִיּוּת לֹא קַיֶּמֶת

    נוֹזְלֵי גּוּף

    שֶׁל הִתְנַקּוּת

     

    עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

    לֹא קְשׁוּרָה

    בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

    לְדוֹפֶן מְעָרָה

    רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

    לַחְזוֹר לְעוֹלָם

     



    דרג את התוכן:

      תגובות (89)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/09 04:25:


      זוהר

      רק עכשיו בשעה 4:23 שמתי לב שנפלה אות בשם הספר שהמלצי...

       

      כמה טוב לחזור כמאמר חכמינו "ככלב השב על קיאו..."

       

      שם הספר הוא: האוהל האדום", את זה תחפשי

        24/11/09 02:09:


      זוהר,

       

      תודה לך, ברגע זה ממש, כששוב קראתי,

      תודה לך

      על הדיוק, לגביי, בזה:

       

      עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

      לֹא קְשׁוּרָה

      בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לְדוֹפֶן מְעָרָה

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם

      כנפיים עם אילה

      :)

        24/11/09 00:07:

      צטט: יניב שחורי 2009-11-23 18:29:11

      מענג תודה. *

       

      יניב שחורי

       

       

       *

      ֵֵֶֶַַַָָָָׂׂׂ)*&^&%$#&^%

       

      ת ו ד ה  

       

        24/11/09 00:06:

      צטט: תמר רבנו 2009-11-23 12:38:49


      שירך, זוהר,

      יפה ומורכב

      אני נתפסתי למילים

       

      אִשָּׁה  יַלְדָּה

      יוֹצְאוֹת שַׁעַר טִירָה

      סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים

      שהזכירו לי אותי

      מטיילת בארמון עתיק יומין בלונדון

      ומדמיינת לי את דייריו,

      ליתר דיוק את דיירותיו

      שהיו נעולות בכלוב של זהב

      תודה

      תמר.

       את מספרת ואני רואה בדמיוני הכל, וגם חשה בקור של הקירות הגבוהים

       

        23/11/09 18:29:

      מענג תודה. *

       

      יניב שחורי

       

       

        23/11/09 12:38:


      שירך, זוהר,

      יפה ומורכב

      אני נתפסתי למילים

       

      אִשָּׁה  יַלְדָּה

      יוֹצְאוֹת שַׁעַר טִירָה

      סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים

      שהזכירו לי אותי

      מטיילת בארמון עתיק יומין בלונדון

      ומדמיינת לי את דייריו,

      ליתר דיוק את דיירותיו

      שהיו נעולות בכלוב של זהב

      תודה

      תמר.

        22/11/09 21:27:

      צטט: גילי-גול 2009-11-22 11:20:49

      קראתי את השיר כבר ביום שיצא.. וכל הזמן חזרתי לנקודה- יש בשיר המון מיסתורין.

      ולא בטוח שאדע לפרש אותו כמו שהתכוונתי

      אבל נדמה לי שזה סוד הקסם...

       

      (תודה על הברכות בפוסט שלי, מחקתי אותו אבל חיממת את ליבי עם התגובה מאחלת לך שבוע קסום אף יותר) 

       אני לא יודעת אם החשיבות היא כל כך מרובה לפירוש השיר כפי שאני התכוונתי כאשר כתבתי.

      יש חשיבות לתנועה הפנימית שהוא עושה אצל כל אחד לכשלעצמה.

      מעניין לפגוש בפְּנים של האחר מול היצע הפְּנים שלי שבא כאן.

      לעיתים יש התקדמות אחד אל אחד לעיתים התרחקות לעיתים בנייה משותפת כסיעור מוחין.

      כך שכל דבר ודבר הוא...

      דבר ודבר שחשוב מעצם היותו.

       

      בברכה מרובה,

      זוהר 

      וחיוך

       

        22/11/09 11:20:

      קראתי את השיר כבר ביום שיצא.. וכל הזמן חזרתי לנקודה- יש בשיר המון מיסתורין.

      ולא בטוח שאדע לפרש אותו כמו שהתכוונתי

      אבל נדמה לי שזה סוד הקסם...

       

      (תודה על הברכות בפוסט שלי, מחקתי אותו אבל חיממת את ליבי עם התגובה מאחלת לך שבוע קסום אף יותר) 

        21/11/09 17:26:

      צטט: כנפיים 2009-11-21 16:46:26


      זוהרת,

      לזכותו של שירך

      לזכותך

      אומרת

      שקוראת שוב, ועוד פעם

      ופעם רביעית גם.

      ומילות ה'תגובה' שלי, עדיין שותקות את עצמן.

      אולי מחפשות סיתותן.

      תודה לך, זוהר.

      אילה עם כנפיים

       אילה של כנפיים

      נגמר לי הדיו כאן...

      שותקות את עצמן..

      מכירה כזה

      זה קורה לי גם לפרקים

      במקום הזה הגוף יכול לדבר או הגוף שלא רואים מדבר.

      שבוע טוב לך, אחת 

       

        21/11/09 16:46:


      זוהרת,

      לזכותו של שירך

      לזכותך

      אומרת

      שקוראת שוב, ועוד פעם

      ופעם רביעית גם.

      ומילות ה'תגובה' שלי, עדיין שותקות את עצמן.

      אולי מחפשות סיתותן.

      תודה לך, זוהר.

      אילה עם כנפיים

        21/11/09 15:40:

      צטט: טימפי 2009-11-21 15:38:00


      במחשבה נוספת, נראה לי שגם כדאי להוריד את המשך השורה לשורה נפרדת

       

       

      ניסיתי, חשבתי, תודה לא

      אבל מעניין כשאתה בא 

        21/11/09 15:38:

      במחשבה נוספת, נראה לי שגם כדאי להוריד את המשך השורה לשורה נפרדת
        21/11/09 15:36:


      זוהר,

      כשחפותה קשורה לרצועה, צריך אחריה פסיק.זה מבהיר את המשמעות לה התכוונת, כי ככה זה לא מספיק ברור.

        21/11/09 12:54:

      צטט: ליאור333 2009-11-21 12:03:04

      הילה חֲפוּתָה,

      מעַכְשָׁו רק רוֹאָה?

      יַלְדָּה חֲתוּלִית

      סומאית מְצִיצָנית

      ניזונה בחֶשְׁכַת בַּרְזֶל כהִיפּוֹפּוֹטָם לאוֹר יָרֵחַ   

      על סַף מְעָרָה קָרָה,

      בטִירָת זְּמַן סְמוּיָה,

      מְדַמְיֶנֶת קָדִימָה מַבָּט הרגְלֵי אֲחֵר  

      חובקת אֲבָנִים בּוֹהֲקוֹת

      כַּפּוֹת רַגְלֵיה זוהר נוטפות

      ביניקת הִתְנַקּזוּת נוֹזְלֵי עורמה

      רוצעַת שְׁאֵרִיּוֹת גּוּף אִמָּא 

      לדוֹפֶן עוֹר אֲדֻמָּה

      בותקה כללֹא קְשׁוּרָה

      נטולת צבע הזויה 

      הירשָּׁה הכולא הכולאה 

      למְשַׁחְרֶרֶת בְּתוּלִיּוּת שקופה 

      המתהלֶכֶת תַּחַת מַבָּט תַּכְלִיתִי

      מציוויי סרק אֲחֵרִים

      לַחְזוֹר לְשַׁעַר עוֹלָם סַף

      מכפיתת רְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לֹא קַיֶּמֶת

       

      מאד מזיז,

      לא ברור לי הכל.

      אבל כבר אמרתי למי...

      ששיר הוא כך...שיר.

      מאיפה הגעתי לאחד שלי

      ואך הגעת לאחד שלך..

      לפעמים השקט יאה כי מילה לא יכולה 

        21/11/09 12:03:

      הילה חֲפוּתָה,

      מעַכְשָׁו רק רוֹאָה?

      יַלְדָּה חֲתוּלִית

      סומאית מְצִיצָנית

      ניזונה בחֶשְׁכַת בַּרְזֶל כהִיפּוֹפּוֹטָם לאוֹר יָרֵחַ   

      על סַף מְעָרָה קָרָה,

      בטִירָת זְּמַן סְמוּיָה,

      מְדַמְיֶנֶת קָדִימָה מַבָּט הרגְלֵי אֲחֵר  

      חובקת אֲבָנִים בּוֹהֲקוֹת

      כַּפּוֹת רַגְלֵיה זוהר נוטפות

      ביניקת הִתְנַקּזוּת נוֹזְלֵי עורמה

      רוצעַת שְׁאֵרִיּוֹת גּוּף אִמָּא 

      לדוֹפֶן עוֹר אֲדֻמָּה

      בותקה כללֹא קְשׁוּרָה

      נטולת צבע הזויה 

      הירשָּׁה הכולא הכולאה 

      למְשַׁחְרֶרֶת בְּתוּלִיּוּת שקופה 

      המתהלֶכֶת תַּחַת מַבָּט תַּכְלִיתִי

      מציוויי סרק אֲחֵרִים

      לַחְזוֹר לְשַׁעַר עוֹלָם סַף

      מכפיתת רְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לֹא קַיֶּמֶת

        20/11/09 23:52:

      צטט: חסראל 2009-11-20 23:48:58

      זוהר יקרה

       

      ברשותך, 

      אני קורא את השיר-חלום הזה

      כפרידה מאוחרת

      פרידה שבה מושא ההתייחסות

      היא הדוברת (בהתגלמותה הכפולה)

      המהלך לא קל, אך הכרחי. 

      הפרידה משחררת

      מחלצת ממה שחרף ראשוניותו

      איננו אלא יסוד שיש להפרישו. 

       

      התיאור השירי מאד ציורי

      ואחריתו אופטימית

       

      ח. )*( 

       אומר,

      יפה.. 

       

        20/11/09 23:48:

      זוהר יקרה

       

      ברשותך, 

      אני קורא את השיר-חלום הזה

      כפרידה מאוחרת

      פרידה שבה מושא ההתייחסות

      היא הדוברת (בהתגלמותה הכפולה)

      המהלך לא קל, אך הכרחי. 

      הפרידה משחררת

      מחלצת ממה שחרף ראשוניותו

      איננו אלא יסוד שיש להפרישו. 

       

      התיאור השירי מאד ציורי

      ואחריתו אופטימית

       

      ח. )*( 

        20/11/09 22:57:

      צטט: Dori, The Markerist 2009-11-20 15:15:06

      צטט: ז ו ה ר 2009-11-20 15:03:42

      צטט: Dori, The Markerist 2009-11-20 11:21:45

      מצטער שאני לא כל-כך מבין את השיר.

      מידי פתלתל לטעמי ורב תפניות.

      האם השתנה [הטלת-מיים] פירושה התנקות ?
      [ אני לא בטוח ש"מלים גבוהות" משבחות

         את איכות הכתיבה. ]

       

       נוזלי גוף אלה לא מילים גבוהות במיוחד,

      ומה שיוצא לי מתוכי יוצא לי מתוכי,

      לפעמים אני משתינה,

      לפעמים יוצאים ממני נוזלי גוף,

      והיכן שהייתי במקום שהייתי, זו הייתה התנקות.

      מה שיפה בעיני זה, שאני רואה בשיר דבר, אחר רואה בשיר דבר, דרכו רואה עצמי עוד והלוואי שיש גם בו תנועה, בזמן תהליך הקריאה.

       

      זוהר,

      המלים "הגבוהות" אינן מיוחסות

      לפעולת ההשתנה, אלא למשל ל -

      "חפותה בדופן...".

      אי-אפשר,ואינני מתיימר, לקחת לך תחושה

      או חוויה אישית.

      בודאי שלכל אחד פרשנות משלו,סובייקטיבית,

      על חיבור, על צילום, על אשה או איש,

      אפילו על המציאות.

      אני אוהב את כתיבתך, מאד. אבל זה קורה

      שלפעמים אני לא יורד לסוף דעתך.

       

       ככה זה שיר

      מה עוד יש לי לומר 

       

        20/11/09 22:56:

      צטט: מיקית 2009-11-20 17:36:07


      זוהר יקרה,

      רצועת עור אדומה קשורה לאדם או לאדמת - איזה יופי,

      מקורי מאוד.

      אני מוצאת בשיר הזה יציאה מפוחדת אל מקום אחר

      שמצד אחד מאפשר יציאה מהחושך אל החופש,

      מצד שני יש בכך סיכונים של ניתוק ממקום מוכר.

      אהבת את האופן שבו בנית את השיר ואת המתינות

      בנגיעה בחומר רגיש כל כך.

      תודה יקרה וסופשבוע נעים לך 

       תודה מיקית על התיחסותך,

      מעמיקה 

        20/11/09 17:36:


      זוהר יקרה,

      רצועת עור אדומה קשורה לאדם או לאדמת - איזה יופי,

      מקורי מאוד.

      אני מוצאת בשיר הזה יציאה מפוחדת אל מקום אחר

      שמצד אחד מאפשר יציאה מהחושך אל החופש,

      מצד שני יש בכך סיכונים של ניתוק ממקום מוכר.

      אהבת את האופן שבו בנית את השיר ואת המתינות

      בנגיעה בחומר רגיש כל כך.

      תודה יקרה וסופשבוע נעים לך.

        20/11/09 15:23:

      צטט: Naftali G 2009-11-20 14:23:57

      צטט: ז ו ה ר 2009-11-19 11:34:59

      צטט: ז ו ה ר 2009-11-19 11:30:58

      צטט: Naftali G 2009-11-19 10:41:53

      מעורר מחשבה.

      אהבתי את האוקיסימורון 

      סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים

       

       בקשר לאדמת להוריד את הדגש החזק הוא שייך למחלה (סוגר את ההברה כדי שיתקיים פתח) ואת גם יכולה לחזור לצורה הקדומה של הנקבה בעברית אָדְמַת admat)).

       

       מה כוונתך, צורה קדומה של נקבה בעברית?

      ולמה יש צורך לסגור את ההברה כדי שיתקיים פתח: כלומר, לפי הברה פתוחה ללא טעם יש צורך בתנועה גדולה, הווה אומר קמץ. כלומר המילה הייתה אמורה להיות אָדֶמֶת. מחלה או שלא מחלה. אך מתרחש הפתח והדגש לחפות עליו במילה מחלה. 

      זה לא משקל מחלות כי זאבת לדוגמא היא קמץ, סגול סגול. אולי כי האות אלף? שלא כמו בחזרת שמתנהגת כמו אדמת.

       

       

       

       

       ועוד דבר:

      אוקסימורון:

      סמוי במבט?

      זו כוונתך?

      עדינה ראייתך 

       

       יש כאן אוקסימורון כפול מבט קשור לראייה אם רואים משהו הוא לא סמוי. כמו כן חושך ומבט סותרים. הראייה מתבססת על האור אם חשוך לא רואים (לפחות בני אדם). זה יותר אוקסימורון נרמז מעודן שלא כמו: שתיקה רועמת. 

       מובן לי,

      תודה 

       

        20/11/09 15:22:

      צטט: דסיקה 2009-11-20 13:19:54


      תגובה שלי בלי פרשנויות בבקשה,

      עכשיו אני לא קשורה וחופשיה....

      שבת שלום*

       

       תודה

       

        20/11/09 15:21:

      צטט: בלרינה 2009-11-20 08:34:51


      למרות שאינני מבינה עד הסוף

      מרגיש לי שאני רוצה להיות

      במקום הזה :)

      אגב,

      תשלחי לי את שירך הבא

      ואנקד לך אותו :)

      תמרה

       תמרה יקרה,

      אם יש ניקוד שיש צורך לתקן, אמרי, אני אשמח ללמוד.  

       

        20/11/09 15:20:

      צטט: ashorer 2009-11-20 08:26:16


      מְשַׁחְרֶרֶת בְּתוּלִיּוּת לֹא קַיֶּמֶת

      נוֹזְלֵי גּוּף

      שֶׁל הִתְנַקּוּת

      אינני יודע מה הביא לך את ההשראה, אך אני מוכן להישבע שאם אני הייתי כותב את השיר, הייתי מקבל את ההשראה מהספר "האול האדום" של אניטה דיאמנט. הספר מספר על האוהל של הנשים במחנהו של יעקב כשהיו במחזור.

      צדקתי? בטוח שלא! אך תמיד כייף לקרוא אותך ולחוש זרמים תת עוריים מהמילים.

       

       מסקרן, אחפש אותו

        20/11/09 15:15:

      צטט: ז ו ה ר 2009-11-20 15:03:42

      צטט: Dori, The Markerist 2009-11-20 11:21:45

      מצטער שאני לא כל-כך מבין את השיר.

      מידי פתלתל לטעמי ורב תפניות.

      האם השתנה [הטלת-מיים] פירושה התנקות ?
      [ אני לא בטוח ש"מלים גבוהות" משבחות

         את איכות הכתיבה. ]

       

       נוזלי גוף אלה לא מילים גבוהות במיוחד,

      ומה שיוצא לי מתוכי יוצא לי מתוכי,

      לפעמים אני משתינה,

      לפעמים יוצאים ממני נוזלי גוף,

      והיכן שהייתי במקום שהייתי, זו הייתה התנקות.

      מה שיפה בעיני זה, שאני רואה בשיר דבר, אחר רואה בשיר דבר, דרכו רואה עצמי עוד והלוואי שיש גם בו תנועה, בזמן תהליך הקריאה.

       

      זוהר,

      המלים "הגבוהות" אינן מיוחסות

      לפעולת ההשתנה, אלא למשל ל -

      "חפותה בדופן...".

      אי-אפשר,ואינני מתיימר, לקחת לך תחושה

      או חוויה אישית.

      בודאי שלכל אחד פרשנות משלו,סובייקטיבית,

      על חיבור, על צילום, על אשה או איש,

      אפילו על המציאות.

      אני אוהב את כתיבתך, מאד. אבל זה קורה

      שלפעמים אני לא יורד לסוף דעתך.

       

        20/11/09 15:03:

      צטט: Dori, The Markerist 2009-11-20 11:21:45

      מצטער שאני לא כל-כך מבין את השיר.

      מידי פתלתל לטעמי ורב תפניות.

      האם השתנה [הטלת-מיים] פירושה התנקות ?
      [ אני לא בטוח ש"מלים גבוהות" משבחות

         את איכות הכתיבה. ]

       

       נוזלי גוף אלה לא מילים גבוהות במיוחד,

      ומה שיוצא לי מתוכי יוצא לי מתוכי,

      לפעמים אני משתינה,

      לפעמים יוצאים ממני נוזלי גוף,

      והיכן שהייתי במקום שהייתי, זו הייתה התנקות.

      מה שיפה בעיני זה, שאני רואה בשיר דבר, אחר רואה בשיר דבר, דרכו רואה עצמי עוד והלוואי שיש גם בו תנועה, בזמן תהליך הקריאה.

       

       

        20/11/09 14:23:

      צטט: ז ו ה ר 2009-11-19 11:34:59

      צטט: ז ו ה ר 2009-11-19 11:30:58

      צטט: Naftali G 2009-11-19 10:41:53

      מעורר מחשבה.

      אהבתי את האוקיסימורון 

      סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים

       

       בקשר לאדמת להוריד את הדגש החזק הוא שייך למחלה (סוגר את ההברה כדי שיתקיים פתח) ואת גם יכולה לחזור לצורה הקדומה של הנקבה בעברית אָדְמַת admat)).

       

       מה כוונתך, צורה קדומה של נקבה בעברית?

      ולמה יש צורך לסגור את ההברה כדי שיתקיים פתח: כלומר, לפי הברה פתוחה ללא טעם יש צורך בתנועה גדולה, הווה אומר קמץ. כלומר המילה הייתה אמורה להיות אָדֶמֶת. מחלה או שלא מחלה. אך מתרחש הפתח והדגש לחפות עליו במילה מחלה. 

      זה לא משקל מחלות כי זאבת לדוגמא היא קמץ, סגול סגול. אולי כי האות אלף? שלא כמו בחזרת שמתנהגת כמו אדמת.

       

       

       

       

       ועוד דבר:

      אוקסימורון:

      סמוי במבט?

      זו כוונתך?

      עדינה ראייתך 

       

       יש כאן אוקסימורון כפול מבט קשור לראייה אם רואים משהו הוא לא סמוי. כמו כן חושך ומבט סותרים. הראייה מתבססת על האור אם חשוך לא רואים (לפחות בני אדם). זה יותר אוקסימורון נרמז מעודן שלא כמו: שתיקה רועמת. 

        20/11/09 13:19:


      תגובה שלי בלי פרשנויות בבקשה,

      עכשיו אני לא קשורה וחופשיה....

      שבת שלום*

       

        20/11/09 11:21:

      מצטער שאני לא כל-כך מבין את השיר.

      מידי פתלתל לטעמי ורב תפניות.

      האם השתנה [הטלת-מיים] פירושה התנקות ?
      [ אני לא בטוח ש"מלים גבוהות" משבחות

         את איכות הכתיבה. ]

        20/11/09 10:54:
        20/11/09 08:34:


      למרות שאינני מבינה עד הסוף

      מרגיש לי שאני רוצה להיות

      במקום הזה :)

      אגב,

      תשלחי לי את שירך הבא

      ואנקד לך אותו :)

      תמרה

        20/11/09 08:26:

      מְשַׁחְרֶרֶת בְּתוּלִיּוּת לֹא קַיֶּמֶת

      נוֹזְלֵי גּוּף

      שֶׁל הִתְנַקּוּת

      אינני יודע מה הביא לך את ההשראה, אך אני מוכן להישבע שאם אני הייתי כותב את השיר, הייתי מקבל את ההשראה מהספר "האול האדום" של אניטה דיאמנט. הספר מספר על האוהל של הנשים במחנהו של יעקב כשהיו במחזור.

      צדקתי? בטוח שלא! אך תמיד כייף לקרוא אותך ולחוש זרמים תת עוריים מהמילים.

        20/11/09 08:01:

      צטט: אפור הזקן 2009-11-20 07:24:41

      ר   ש   א  י  ת

       

       

       נשיקהרגוע

       

       

      מצחיק אחד,

      הזוג הזה, הם כמו אלה, בחבובות, שצופים מלמעלה בגזוזטרה 

        20/11/09 08:00:

      צטט: that's me 2009-11-20 03:38:59


      כי זה כל האדם. האדמה.

      השחרור. האהבה.

      המתחדשת ומפכה.

      ומוצאת לה נתיבים. אפיקים. לזרימתה.

       

      יפה כל כך כתבת. וכל כך נוגע. בכל רגע. בכל צעד.

       

       נעים

       

        20/11/09 07:24:

      ר   ש   א  י  ת

       

       

       נשיקהרגוע

        20/11/09 03:38:


      כי זה כל האדם. האדמה.

      השחרור. האהבה.

      המתחדשת ומפכה.

      ומוצאת לה נתיבים. אפיקים. לזרימתה.

       

      יפה כל כך כתבת. וכל כך נוגע. בכל רגע. בכל צעד.

       

        20/11/09 02:57:

      צטט: תל אביבית נמרצת 2009-11-20 01:44:31

      שיר נפלא!

      אהבתי

      *

       *

      אהבתי

      לאהוב

      עצמי

      אחרי 

       

        20/11/09 02:57:

      צטט: drall 2009-11-19 23:49:36

      כרגיל,

       

      תענוג בלתי צפוי. 

       

       

      שגרה זה נחמד

      אם היא באה על רובד בלתי צפוי..

      כנראה 

        20/11/09 02:55:

      צטט: דאז 2009-11-19 22:34:30

      ם

       

       

      אין כמו ם

      לפני השינה..

      ליל מנוחה 

        20/11/09 02:55:

      צטט: * המלאך * 2009-11-19 22:17:26


      "...זֶה קָרָה מִזְּמַן

      ולכן...

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם..."

       

      *

       

       *

        20/11/09 02:54:

      צטט: Dave Love 2009-11-19 21:09:39

      עולם דימויים נפלא המותיר את הקורא עם סימני שאלה. מעניין

       תודה D

       

       

        20/11/09 02:53:

      צטט: eranchini 2009-11-19 19:49:06

      שם קץ לחושך

      כל הישועות וכל הברכות 

       

       יש ישועות

      יש ברכות

      זאת רק התמוססות

      יש הרבה יותר יש 

        20/11/09 01:44:

      שיר נפלא!

      אהבתי

      *

        19/11/09 23:49:

      כרגיל,

       

      תענוג בלתי צפוי. 

        19/11/09 22:34:
      ם
        19/11/09 22:17:

      "...זֶה קָרָה מִזְּמַן

      ולכן...

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם..."

       

      *

        19/11/09 21:09:
      עולם דימויים נפלא המותיר את הקורא עם סימני שאלה. מעניין
        19/11/09 19:49:

      שם קץ לחושך

      כל הישועות וכל הברכות 

        19/11/09 19:16:

      צטט: daaaag 2009-11-19 19:01:16

      זה קרה מזמן..

      והעולם.. העולם שם כל הזמן.. ממתין.

       

      נהדרת כתיבתך, תודה (:

       כן,

      העולם,

      המלאכים,

      ועוד ועוד,

      ממתינים לנו, בני האנוש

      שנתעורר

      מתרדמת עלי הכותרת שבנו 

       

      שמחה שבאת,  

       

        19/11/09 19:15:

      צטט: טימפי 2009-11-19 18:17:49


      עוד שיר מדהים שלך, שלוקח לכל מיני מקומות

      בשורה השניה- בהא של 'חפותה' היה צריך להיות מפיק? רק כך אני מבין את השורה- שהחפות קשורה לסלע מסותת (פחות או יותר)

      רק עכשיו שמתי לב לשורה העליונה- מה בין החדר הימני לשמאלי של הלב וזה נתן  זץ קטן בלב שלי: בגיל 10 ימים התברר שלבן שלי יש חור במחיצה בין שני החדרים האלה (VSD) ובגיל שנתיים עבר ניתוח לב פתוח כדי לסגור אותו. חור קטן יותר בין העליות נסגר מעצמו. היום הוא בן 17, כך שהכל בסדר.

       

       חפותה הוא פועל השייך לרצועה, לכן אין צורך המפיק , לא? 

      ואני שמחה עבורך ועבור בינך.

      ברוחני יש דבר לחדר הימני

      ודבר לחדר השמאלי

      של הלב

      היקר 

       

       

       

        19/11/09 19:14:

      צטט: טימפי 2009-11-19 18:17:49


      עוד שיר מדהים שלך, שלוקח לכל מיני מקומות

      בשורה השניה- בהא של 'חפותה' היה צריך להיות מפיק? רק כך אני מבין את השורה- שהחפות קשורה לסלע מסותת (פחות או יותר)

      רק עכשיו שמתי לב לשורה העליונה- מה בין החדר הימני לשמאלי של הלב וזה נתן  זץ קטן בלב שלי: בגיל 10 ימים התברר שלבן שלי יש חור במחיצה בין שני החדרים האלה (VSD) ובגיל שנתיים עבר ניתוח לב פתוח כדי לסגור אותו. חור קטן יותר בין העליות נסגר מעצמו. היום הוא בן 17, כך שהכל בסדר.

       

       חפותה הוא פועל השייך לרצועה, לכן אין צורך המפיק , לא?

      ואני שמחה עבורך ועבור בינך.

      ברוחני יש דבר לחדר הימני

      ודבר לחדר השמאלי

      של הלב

      היקר 

       

       

       

        19/11/09 19:05:

      צטט: perach1 2009-11-19 17:55:54


      סוף הדרך.. 

       

      (:

       

      חופשיה ומשוחררת..

       

       כמה מעניינת החוויה שבקריאת הכתוב על תוכי

       

        19/11/09 19:04:

      צטט: angelina ספיר 2009-11-19 17:43:33

      זוהר יקרה*

      שיר עם משמעות עמוקה ועוצמתית

      שיחרור העבר ,נקיון הנשמה

      לעבר החופש והבחירה בפשוט בהווה בעכשיו

      השאריות יעלמו עם הזמן,

      רצועה אדומה -סמל למשהו חזק שאת יכולה להתיר אם תרצי ואכן היתרת

      שבת נפלאה }{

       עומק את

       

        19/11/09 19:03:

      צטט: רון דון 2009-11-19 17:17:59

      תיאור נפלא של

      התנתקות 

      התנקות

      והיתקנות מחדש...

      בהצלחה :))

      *

       

       תודה דון

        19/11/09 19:01:

      זה קרה מזמן..

      והעולם.. העולם שם כל הזמן.. ממתין.

       

      נהדרת כתיבתך, תודה (:

        19/11/09 18:17:


      עוד שיר מדהים שלך, שלוקח לכל מיני מקומות

      בשורה השניה- בהא של 'חפותה' היה צריך להיות מפיק? רק כך אני מבין את השורה- שהחפות קשורה לסלע מסותת (פחות או יותר)

      רק עכשיו שמתי לב לשורה העליונה- מה בין החדר הימני לשמאלי של הלב וזה נתן  זץ קטן בלב שלי: בגיל 10 ימים התברר שלבן שלי יש חור במחיצה בין שני החדרים האלה (VSD) ובגיל שנתיים עבר ניתוח לב פתוח כדי לסגור אותו. חור קטן יותר בין העליות נסגר מעצמו. היום הוא בן 17, כך שהכל בסדר.

        19/11/09 17:55:


      סוף הדרך.. 

       

      (:

       

      חופשיה ומשוחררת..

        19/11/09 17:43:

      זוהר יקרה*

      שיר עם משמעות עמוקה ועוצמתית

      שיחרור העבר ,נקיון הנשמה

      לעבר החופש והבחירה בפשוט בהווה בעכשיו

      השאריות יעלמו עם הזמן,

      רצועה אדומה -סמל למשהו חזק שאת יכולה להתיר אם תרצי ואכן היתרת

      שבת נפלאה }{

        19/11/09 17:17:

      תיאור נפלא של

      התנתקות 

      התנקות

      והיתקנות מחדש...

      בהצלחה :))

      *

        19/11/09 17:00:

      צטט: אמנון שלמון 2009-11-19 11:37:19


      עדין ויפה.....

       

       

      (-:

      עדין

      מילה יפה 

        19/11/09 17:00:

      צטט: venus09 2009-11-19 11:04:43


      עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

      לֹא קְשׁוּרָה

      בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לְדוֹפֶן מְעָרָה

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם

      את חופשיה

      תהני מחייך

      ומציא אותם עד תום יקירה *

       

       

      השיר הגיע מתוך חלום של לילה,

      הוא חלק משחרור של תבניות נפשיות,

      אכן הכוונה היא להנות משלל הצבעים

      לחיות מתוך הווה ולא עבר

      להתנהל מכאן

      עם זיקה לעתיד.

      חשוב לציין שיש יופי ומשקל חשוב לעבר, אבל יש לשים את הדעת על כמה הוא מנהל את העתיד וכמה לא 

       

        19/11/09 16:56:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2009-11-19 10:49:27

      צריך לקרוא מס' פעמים על מנת להבין את העומק.

      בגדול - יחי החופש!

      יפה.

       

       

      חופש הבחירה,

      כמה חמקמק,

      אבל קיים 

        19/11/09 16:55:

      צטט: אביה אחת 2009-11-19 10:49:00


      ז ו ה ר

      שירך מותיר הרהורים

      בתחילה התחברתי גם אל אדם ואדמת (חוה)

      ואז הלכתי למחוז אחר -

      העיקר ש...

      עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

      לֹא קְשׁוּרָה

      בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לְדוֹפֶן מְעָרָה

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם

      תודה לשירך

      סופשבוע נעים

      אשוב

       אביה,

      איזה שם מיוחד...

       

      העיקר.. 

       

        19/11/09 12:45:

      צטט: ז ו ה ר 2009-11-19 11:30:58

      צטט: Naftali G 2009-11-19 10:41:53

      מעורר מחשבה.

      אהבתי את האוקיסימורון 

      סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים

       

       בקשר לאדמת להוריד את הדגש החזק הוא שייך למחלה (סוגר את ההברה כדי שיתקיים פתח) ואת גם יכולה לחזור לצורה הקדומה של הנקבה בעברית אָדְמַת admat)).

       

       מה כוונתך, צורה קדומה של נקבה בעברית?

      ולמה יש צורך לסגור את ההברה כדי שיתקיים פתח: כלומר, לפי הברה פתוחה ללא טעם יש צורך בתנועה גדולה, הווה אומר קמץ. כלומר המילה הייתה אמורה להיות אָדֶמֶת. מחלה או שלא מחלה. אך מתרחש הפתח והדגש לחפות עליו במילה מחלה. 

      זה לא משקל מחלות כי זאבת לדוגמא היא קמץ, סגול סגול. אולי כי האות אלף? שלא כמו בחזרת שמתנהגת כמו אדמת.

       

       

       

       

       אדמת, חזרת חצבת, כלבת, דלקת מנוקדים פתח דגש חזק סגול סגול (כמו: אַדֶּמֶת) כיוון שההטעמה היא בדלת (לכן הם קרויים מלעליים) ההברה הראשונה היא לפני הטעם ואם היא לא תיסגר על ידי דגש חזק (כלומר במקום א|ד|מת אד|ד|מת) תהיה צריכה לבוא שם תנועה גדולה (קמץ). ביעפת (ג'ט לג), גחלת (אנתרקס), שעלת לא יהיה דגש בגרונית ולא תשלום דגש בריש כן (גָּרֶדֶת). זה הניקוד של המשקל הזה המיוחד למחלות. 

      במקרא (שירת האזינו) יש את אָזְלַת יָד כאשר לא מדובר כאן בסמיכות אלא באזלה יד (אין יד). כיום אנו אומרים OZLAT כי הסקנו שמדובר בנסמך שאינו מוטעם ולכן זה חייב להיות קמץ קטן ולא קמץ גדול. בערבית השתמרה צורת הנקבה זו היא כתבה יהיה כַּתַבַּת.

        19/11/09 11:37:

      עדין ויפה.....
        19/11/09 11:34:

      צטט: ז ו ה ר 2009-11-19 11:30:58

      צטט: Naftali G 2009-11-19 10:41:53

      מעורר מחשבה.

      אהבתי את האוקיסימורון 

      סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים

       

       בקשר לאדמת להוריד את הדגש החזק הוא שייך למחלה (סוגר את ההברה כדי שיתקיים פתח) ואת גם יכולה לחזור לצורה הקדומה של הנקבה בעברית אָדְמַת admat)).

       

       מה כוונתך, צורה קדומה של נקבה בעברית?

      ולמה יש צורך לסגור את ההברה כדי שיתקיים פתח: כלומר, לפי הברה פתוחה ללא טעם יש צורך בתנועה גדולה, הווה אומר קמץ. כלומר המילה הייתה אמורה להיות אָדֶמֶת. מחלה או שלא מחלה. אך מתרחש הפתח והדגש לחפות עליו במילה מחלה. 

      זה לא משקל מחלות כי זאבת לדוגמא היא קמץ, סגול סגול. אולי כי האות אלף? שלא כמו בחזרת שמתנהגת כמו אדמת.

       

       

       

       

       ועוד דבר:

      אוקסימורון:

      סמוי במבט?

      זו כוונתך?

      עדינה ראייתך 

        19/11/09 11:30:

      צטט: Naftali G 2009-11-19 10:41:53

      מעורר מחשבה.

      אהבתי את האוקיסימורון 

      סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים

       

       בקשר לאדמת להוריד את הדגש החזק הוא שייך למחלה (סוגר את ההברה כדי שיתקיים פתח) ואת גם יכולה לחזור לצורה הקדומה של הנקבה בעברית אָדְמַת admat)).

       

       מה כוונתך, צורה קדומה של נקבה בעברית?

      ולמה יש צורך לסגור את ההברה כדי שיתקיים פתח: כלומר, לפי הברה פתוחה ללא טעם יש צורך בתנועה גדולה, הווה אומר קמץ. כלומר המילה הייתה אמורה להיות אָדֶמֶת. מחלה או שלא מחלה. אך מתרחש הפתח והדגש לחפות עליו במילה מחלה. 

      זה לא משקל מחלות כי זאבת לדוגמא היא קמץ, סגול סגול. אולי כי האות אלף? שלא כמו בחזרת שמתנהגת כמו אדמת.

       

       

       

        19/11/09 11:24:
      נהניתי. תודה
        19/11/09 11:19:


      התוכן חזק (כמעט צועק)

      לכן מתקשה להתייחס לשיר כשיר.

       

      לא אסון, יבוא עוד שיר...

        19/11/09 11:04:

      עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

      לֹא קְשׁוּרָה

      בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לְדוֹפֶן מְעָרָה

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם

      את חופשיה

      תהני מחייך

      ומציא אותם עד תום יקירה *

        19/11/09 10:49:

      צריך לקרוא מס' פעמים על מנת להבין את העומק.

      בגדול - יחי החופש!

      יפה.

        19/11/09 10:49:


      ז ו ה ר

      שירך מותיר הרהורים

      בתחילה התחברתי גם אל אדם ואדמת (חוה)

      ואז הלכתי למחוז אחר -

      העיקר ש...

      עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

      לֹא קְשׁוּרָה

      בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לְדוֹפֶן מְעָרָה

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם

      תודה לשירך

      סופשבוע נעים

      אשוב

        19/11/09 10:41:

      מעורר מחשבה.

      אהבתי את האוקיסימורון 

      סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים

       

       בקשר לאדמת להוריד את הדגש החזק הוא שייך למחלה (סוגר את ההברה כדי שיתקיים פתח) ואת גם יכולה לחזור לצורה הקדומה של הנקבה בעברית אָדְמַת admat)).

        19/11/09 10:03:

      צטט: פיצפיצלה 2009-11-19 09:45:58


      מדהים לדעתי ...אחזור שוב  ציפ

       

       

      ציפ, בוקר אור, תודה
        19/11/09 10:02:

      צטט: שמים1 2009-11-19 09:40:14


      בקריאה ראשונה לקחתי למחוזות של גן עדן , אדם וחווה

      מכיוון שהזכרת היפופוטם גם תיבת נוח צצה לי בראש ..

      ואדמת שזו אישה כבר אינה קשורה לאותה צלע ממנה נוצרה

      היא עצמאית לצאת לעולם הגדול ולבחור את בחירותיה .

      יופי של כתיבה זוהר

      ועוד אשוב .

       

       

       מדהים ויפה ומוסיף כל כך חוות דעת של אחר,

      לא הייתה זו כוונתי, ואת הבאת לי את השיר מזווית אחרת, זווית של חיים.

      נפלא,

      תודה! 

       

        19/11/09 10:00:

      צטט: יערית 1 2009-11-19 09:32:00


      מְדַמְיֶנֶת  מַבְּטֵיהֶן

      מְשַׁחְרֶרֶת בְּתוּלִיּוּת לֹא קַיֶּמֶת

      נוֹזְלֵי גּוּף

      שֶׁל הִתְנַקּוּת

      ניפלאה התחושה של ההתנקות

      והידיעה שאפשר ללכת לדרך חדשה

      מיוחדות מילותייך על עושרן הלשוני והדימויים תאווה לעיניים.

      חיבוק ויום מקסים

      זהבית

      כמובן שאשוב*

       

       כן, לראות זאת מהמקום של התנקות לדרך חדשה, הארת את עיני 

        19/11/09 09:59:

      צטט: דרך הרייקי 2009-11-19 08:51:47

      רק שהשאריות... שתינו יודעות מה קורה איתן...

      *

      יפה כתיבתך

      נויה

       

       

      נויה, נויה,

      חיוך שכמוך,

      שאריות מתמוססות דרך גוף

      אוהבת אותך, את 

        19/11/09 09:58:

      צטט: sounde 2009-11-19 08:41:27

      של מי אישה מוכשרת, של מי?

       טוב שאתה מגיע ומזכיר כך להכנס אליך ולהקשיב,

      תמשיך לפזר תווים ברקע 

       

        19/11/09 09:58:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-11-19 08:36:07

      *אדמת בפתח כי זה בסמיכות, היא בת זוגתו של אדם ולא בקמץ.

       

      עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

      לֹא קְשׁוּרָה

      בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לְדוֹפֶן מְעָרָה

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם

      אֲבָל שֶׁל מִי?

      של עצמך יקירתי. תני לעצמך לחבור ל"אני" שלך.יום נפלא*

       יום נפלא גם לך יהודית,

      קמץ, כמו שציינתי ,על אף ששגיעה בניקוד, זו דרכי לומר אישה כאן, וניוקד פתח הייתה נוצרת מחלה, ולא זו כוונתי הייתה 

        19/11/09 09:56:

      צטט: מרוית באהבה... 2009-11-19 08:25:54


      כסיימתי את השיר לקרוא.

      הסתקרנתי ורציתי גם אותך אותך לקרוא.

      ואת התשובה לקסם מיד מצאתי.

      עוסקת בתקשור,

      העצמת הנשמה בחיבורה.
      רגש המון,
      התבוננות, פנימה והחוצה,
      אוהבת אהבה,
      וגם את שלושת ילדי....(-:

      את פשוט מקסימה.

      ומוכשרת!!!

       

       

       

       

       

      רוית, תודה
        19/11/09 09:45:

      מדהים לדעתי ...אחזור שוב  ציפ
        19/11/09 09:40:


      בקריאה ראשונה לקחתי למחוזות של גן עדן , אדם וחווה

      מכיוון שהזכרת היפופוטם גם תיבת נוח צצה לי בראש ..

      ואדמת שזו אישה כבר אינה קשורה לאותה צלע ממנה נוצרה

      היא עצמאית לצאת לעולם הגדול ולבחור את בחירותיה .

      יופי של כתיבה זוהר

      ועוד אשוב .

       

       

        19/11/09 09:32:

      מְדַמְיֶנֶת  מַבְּטֵיהֶן

      מְשַׁחְרֶרֶת בְּתוּלִיּוּת לֹא קַיֶּמֶת

      נוֹזְלֵי גּוּף

      שֶׁל הִתְנַקּוּת

      ניפלאה התחושה של ההתנקות

      והידיעה שאפשר ללכת לדרך חדשה

      מיוחדות מילותייך על עושרן הלשוני והדימויים תאווה לעיניים.

      חיבוק ויום מקסים

      זהבית

      כמובן שאשוב*

        19/11/09 08:51:

      רק שהשאריות... שתינו יודעות מה קורה איתן...

      *

      יפה כתיבתך

      נויה

        19/11/09 08:41:
      של מי אישה מוכשרת, של מי?

      *אדמת בפתח כי זה בסמיכות, היא בת זוגתו של אדם ולא בקמץ.

       

      עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

      לֹא קְשׁוּרָה

      בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לְדוֹפֶן מְעָרָה

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם

      אֲבָל שֶׁל מִי?

      של עצמך יקירתי. תני לעצמך לחבור ל"אני" שלך.יום נפלא*

        19/11/09 08:25:


      כסיימתי את השיר לקרוא.

      הסתקרנתי ורציתי גם אותך אותך לקרוא.

      ואת התשובה לקסם מיד מצאתי.

      עוסקת בתקשור,

      העצמת הנשמה בחיבורה.
      רגש המון,
      התבוננות, פנימה והחוצה,
      אוהבת אהבה,
      וגם את שלושת ילדי....(-:

      את פשוט מקסימה.

      ומוכשרת!!!

       

       

       

        19/11/09 08:24:

      עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

      לֹא קְשׁוּרָה

      בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה

      לְדוֹפֶן מְעָרָה

      רַשָּׁאִית לָלֶכֶת

      לַחְזוֹר לְעוֹלָם

       

      אֲבָל שֶׁל מִי?

       

       

      שלך, אולי?

        19/11/09 08:14:

      בקריאה ראשונה נתפס מיוחד.

      אחזור להביט לעומק

      יום נפלא

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ז ו ה ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין