רְצוּעַת עוֹר אֲדֻמָּה חֲפוּתָה בְּדּוֹפֶן מְעָרַת סְלָעִים סִתּוּתָהּ הָיְתָה קְשׁוּרָה לְאָדָם אוּלַי לְאַדֶמֶת אֲבָל כְּבָר לֹא.
זֶה קָרָה מִזְּמַן עַכְשָׁו רַק שְׁאֵרִיּוֹת וַחֲתוּלִים אֲבָנִים בּוֹהֲקוֹת לְאוֹר יָרֵחַ זֶה קָרָה מִזְּמַן
אִשָּׁה יַלְדָּה יוֹצְאוֹת שַׁעַר טִירָה סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים רַגְלֵיהֶן הִיפּוֹפּוֹטָם מַבָּטָן תַּכְלִיתִי קָדִימָה לְפָחוֹת זֶה שֶׁל הָאִמָּא
אֲנִי מְצִיצָה תַּחַת סַף שַׁעַר בַּרְזֶל רוֹאָה כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶן מְדַמְיֶנֶת מַבְּטֵיהֶן מְשַׁחְרֶרֶת בְּתוּלִיּוּת לֹא קַיֶּמֶת נוֹזְלֵי גּוּף שֶׁל הִתְנַקּוּת
עַכְשָׁו גַּם אֲנִי לֹא קְשׁוּרָה בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה לְדוֹפֶן מְעָרָה רַשָּׁאִית לָלֶכֶת לַחְזוֹר לְעוֹלָם
|
תגובות (89)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זוהר
רק עכשיו בשעה 4:23 שמתי לב שנפלה אות בשם הספר שהמלצי...
כמה טוב לחזור כמאמר חכמינו "ככלב השב על קיאו..."
שם הספר הוא: האוהל האדום", את זה תחפשי
זוהר,
תודה לך, ברגע זה ממש, כששוב קראתי,
תודה לך
על הדיוק, לגביי, בזה:
עַכְשָׁו גַּם אֲנִי
לֹא קְשׁוּרָה
בִּרְצוּעָת עוֹר אֲדֻמָּה
לְדוֹפֶן מְעָרָה
רַשָּׁאִית לָלֶכֶת
לַחְזוֹר לְעוֹלָם
כנפיים עם אילה
:)
*
ֵֵֶֶַַַָָָָׂׂׂ)*&^&%$#&^%
ת ו ד ה
את מספרת ואני רואה בדמיוני הכל, וגם חשה בקור של הקירות הגבוהים
מענג תודה. *
יניב שחורי
שירך, זוהר,
יפה ומורכב
אני נתפסתי למילים
אִשָּׁה יַלְדָּה
יוֹצְאוֹת שַׁעַר טִירָה
סְמוּיָה בְּחֶשְׁכַת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים
שהזכירו לי אותי
מטיילת בארמון עתיק יומין בלונדון
ומדמיינת לי את דייריו,
ליתר דיוק את דיירותיו
שהיו נעולות בכלוב של זהב
תודה
תמר.
אני לא יודעת אם החשיבות היא כל כך מרובה לפירוש השיר כפי שאני התכוונתי כאשר כתבתי.
יש חשיבות לתנועה הפנימית שהוא עושה אצל כל אחד לכשלעצמה.
מעניין לפגוש בפְּנים של האחר מול היצע הפְּנים שלי שבא כאן.
לעיתים יש התקדמות אחד אל אחד לעיתים התרחקות לעיתים בנייה משותפת כסיעור מוחין.
כך שכל דבר ודבר הוא...
דבר ודבר שחשוב מעצם היותו.
בברכה מרובה,
זוהר
וחיוך
קראתי את השיר כבר ביום שיצא.. וכל הזמן חזרתי לנקודה- יש בשיר המון מיסתורין.
ולא בטוח שאדע לפרש אותו כמו שהתכוונתי
אבל נדמה לי שזה סוד הקסם...
(תודה על הברכות בפוסט שלי, מחקתי אותו אבל חיממת את ליבי עם התגובה מאחלת לך שבוע קסום אף יותר)
אילה של כנפיים
נגמר לי הדיו כאן...
שותקות את עצמן..
מכירה כזה
זה קורה לי גם לפרקים
במקום הזה הגוף יכול לדבר או הגוף שלא רואים מדבר.
שבוע טוב לך, אחת
זוהרת,
לזכותו של שירך
לזכותך
אומרת
שקוראת שוב, ועוד פעם
ופעם רביעית גם.
ומילות ה'תגובה' שלי, עדיין שותקות את עצמן.
אולי מחפשות סיתותן.
תודה לך, זוהר.
אילה עם כנפיים
ניסיתי, חשבתי, תודה לא
אבל מעניין כשאתה בא
במחשבה נוספת, נראה לי שגם כדאי להוריד את המשך השורה לשורה נפרדת
זוהר,
כשחפותה קשורה לרצועה, צריך אחריה פסיק.זה מבהיר את המשמעות לה התכוונת, כי ככה זה לא מספיק ברור.