כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ---

    לטוב

    פוסטים אחרונים

    על הבוקר British Style

    2 תגובות   יום חמישי, 19/11/09, 09:09

    גם נשיא משרד החוץ העיסקי,

     

     

    וגם אביר בלגיון הכבוד הצרפתי !!!

     

     

    ואו ואו ואו

     

     

    ואללה, ביילין הזה מפציץ !!!

     

     

    וגם פוליטיקאי אפס מאופס - גם לי מותר להעניק לו תואר אחד קטן, בצניעותי.

     

     

     

    ביילין נשמה שכמוך, אתה עוד תלמד מה שאובאמה למד - פוליטיקאי על כרעי תרנגולת איננו זקוק לחיבוקי דוב.

     

     

    אובאמה לא היה זקוק לנובל שאפילו יועציו וחבריו לא הבינו את פשרו.

     

     

    ואילו אתה ביילין....אתה שנתפס בארצנו כיצור משונה, כשלוני, שאפילו מפלגתו העיפה אותו מקרבה, המחובר למוסדות זרים...והממומן על ידם - הדבר האחרון שאתה היית צריך ביילין היה הפרס המשונה הזה "אות אביר לגיון הכבוד הצרפתי".

     

     

    אני משוכנע שבתוך עצמו הוא יודע שזה משונה....אבל הפיתוי היה גדול מדי. יצרו פשוט גבר עליו, ולא בפעם הראשונה.

     

     

    התכוונתי הבוקר דווקא לעסוק בבריטים, כי מה שמפליא בבריטים, הוא שיש להם מלוא החופן british style

     

     

    כל תינוק בריטי מרגע היוולדו, מתחיל להשפריץ על סביבתו בריטיש סטייל בכמויות אדירות.

     

     

    גם כאשר כבשו כמעט את כל העולם, ממדינתם הקטנה שם בים הצפוני, הם תמיד עשו זאת בהרבה הרבה סטייל.

     

     

    לא הייתה מלחמה אחת מבין הרבות מספור שניהלו - אשר לא החלה עם תזמורת, הימנון, גדודים סקוטיים, ושאר טקסים מדהימים.

     

     

    כי יש להם סטייל, כאמור לעיל, ולא בציניות.

     

     

    גם פשעיהם הגדולים ברחבי העולם, וביניהם פשעים נגד האנושות, בוצעו תמיד בסטייל ולשם שמיים.

     

     

    גם גניבותיהם האדירות היו תמיד לשם התקדמות המדע, חינוך העמים, הפצת הדת הנוצרית - לעולם לא מסיבות של גרידיות.

     

     

     

    בעניין הבריטים אמשיך במהלך היום. ברגע זה נסתפק בתמונת בית העלמין המפואר שלהם בירושלים, המוקדש לחיילי חבר העמים אשר נפלו בקרב על palestine

     

     

    אבן לבנה, מפוארת, מלוקקת.

     

     

    בית עלמין אדיר, מרשים, הצופה על חתך רוחב של ירושלים כולה. המתים יכולים כל היום להביט על התמונה היפה ביותר בתבל.

     

     

     

    כולם בסביבות גיל העשרים. מניו זילנד, אוסטרליה, לפעמים מושבות אחרות.

     

     

    כל צלב בסגנון שונה, התואם את כנסיית המולדת של החייל המת. מעין חופש המת בגרסת בריטניה הגדולה.

     

     

    לא עלה על דעתם שאולי עדיף שהצעירים האלה לא ימותו, במקום לקברם בפאר שכזה.

     

     

    אבל ככה הם הבריטים - יש להם סטייל !!

     

    -------------

     

     

    אם לחזור לנושא - אז ברחבי העולם מנהלים הבריטים ושותפיהם מחבר העמים,ף 23,000 בתי עלמין ואנדרטאות מלחמה.

     

     

    חישוב בינוני וצנוע על פיו בכל בית עלמין נטמנו אלף חיילים - מביא למספרים עצומים של עשרות מיליונים את אבידות הבריטים במלחמות.

     

     

    נראה לי שהנתון הנ"ל שאני מגיע אליו, הוא די אמיתי.

     

     

     

    על מצבות האבן בירושלים, כתובות פומפוזיות ומרשימות כמקובל אצלם.

     

     

    כל מיני מילים השמורות למתים:

     

     

    never

     

     

    posterity

     

     

    God

     

    resting place

     

     

     

    לי יש מחשבות לחלוטין אחרות על resting place שלי , למשל קפריסין, איי יוון - אני מוותר על שירותיה של האימפריה הבריטית.

     

     

     

    יתכן שכל המתים האלה היו פשוט תמימים.

     

     

    בשר תותחים של המעמדות הגבוהים בחברה הבריטית.

     

     

    הריבוד המעמדי אצל הברטים היה פשוט סרטן חברתי, והוא תואר על ידי אמניהם סופריהם באינספור יצירות.

     

     

    שלחו את המסכנים להלחם - ראינו את זה גם ב- אדונים ומשרתים.

     

     

     

    להלחם על....כלום, על שום דבר.

     

     

    על פלשטינה, על דרום אפריקה, על קנדה, על אמריקה.

     

     

    לעתים הם גם נלחמו על הבית כמו בימי מלחמת העולם השנייה, ועשו גם את זה בסטייל, בלי יללות שבר ובצורה מכובדת.

     

     

    אבל באופן כללי נראה לי שגם להם מגיע איזו מהפכה קטנה - משהו בולשביקי קטן ואלים כזה !~~

     

     

    אין כמו מהפכה בולשביקית כדי לחדד את החושים, וכדי לטרוף את הקלפים החברתיים. למעשה אין כמעט שום דרך אחרת.

     

     

     

    אחרי כן - יחזרו שוב להיות דמוקרטים ובסטייל.

     

     

     

    וזה לא היה בגדר המלצה - סתם מחשבה. כי לא טוב למות בעד האימפריה, ולא טוב למות גם בעד ארצנו -

     

     

    - פשוט עדיף לחיות !

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/09 21:52:


      פשששש....מסתבר שאני עוד הייתי רחמן עם ביילין הנמושה

      בני ציפר | יוסי ביילין ועיטור אביר הברברת מאת בני ציפר | בלוג ביילין הוא מן האנשים המעצבנים האלה, שכאשר הוא מדבר על החזרת שטחים, בא לך להצביע לליברמן רק מתוך זה שהוא מעלה לך את הסעיף תגיות: בני ציפר, יוסי בייליו מי שישב ברכבת לתל אביב מכפר סבא ביום שלישי בבוקר וראה מישהו שקורא עיתון ואז פתאום פורץ בצחוק, שיידע שהאיש הצוחק הייתי אני, ושאני לא משוגע. פשוט, קראתי בידיעה צדדית בעיתון ישראל היום, שיוסי ביילין קיבל אות של לגיון הכבוד הצרפתי או אות אבירות אחר - יש כל מיני אותות כבוד כאלה, אולי אות אבירי השולחן העגול או אות אבירי הבירית הטרגדיה של ביילין היא הניתוק המוחלט שלו מהמציאות תצלום ארכיון: קובי גדעון / באובאו (זה כמדומני באנגליה).

      צחקתי כי בדיוק לפני שבועיים-שלושה התפרסם הסיפור של הרשעת גאידמק על ידי בית משפט צרפתי. ובהזדמנות זו סיפר מי שהיה ראש ממשלת צרפת בימי הנשיא מיטראן, שגם גאידמק קיבל בשעתו ברוב כבוד והדר, אות אבירות צרפתי גבוה, ושהנשיא מיטראן אפילו רצה לשדרג אותו, ורק בהשפעת ראש הממשלה שאמר לו לא להגזים, גאידמק קיבל אות אבירות פחות-ערך קצת יותר.

      לא שאני רומז חלילה שסופו של ביילין יהיה כסופו של גאידמק, אלא רק מנסה להסביר מה שווים אותות הכבוד הצרפתיים האלה ומה הם מלמדים על איכות מקבליהם. האותות האלה נועדו בעיקר לעשות רושם על זרים, ובדרך כלל מארצות שהצרפתים חושבים אותן לפראיות, וברגע שהם מזהים בהן מישהו שנראה להם תרבותי ? יאללה, עיטור אבירות!

      השאלה היא באמת, מי בכלל הוא ביילין ולמה מגיע לו תואר אבירות ולא לי למשל, אני שתורם הרבה יותר ממנו להפצת התרבות הצרפתית, ותירגמתי מצרפתית וחולה על צרפת באופן כללי. ואם הוא קיבל את העיטור בזכות תרומתו לשלום, למה לביילין מגיע תואר אבירות ולא לכל אותם פעילים וארגוני שטח שעושים למען השלום הרבה יותר ממנו ולא נהנים כמוהו מנסיעות אינסופיות לחו"ל בשביל לטחון קמח טחון ולברבר ולברבר סביב השלום שלא בא ויוזמת ז'נווה, או הסכמי ז'נווה שביילין חתם עם עצמו, או איך שלא קוראים לדבר הזה שנעשה בז'נווה.

      באותו גיליון של ישראל היום היה מאמר של ביילין על השלום, עוד מאמר חסר פלפל וחסר פואנטה על מה שצריך לעשות ויפה שעה אחת קודם - מאמר שלא הזיז לאף אחד, חוץ מאשר כנראה לרקורד של ביילין, שנוספה לו שורה עם עוד ביבליוגרפיה של פרסום, וכך הוא יוכל להגיד בעוד כמה שנים כמה הוא נאבק למען השלום בכתיבתו. הטרגדיה - או הקומדיה - של ביילין היא הניתוק המוחלט שלו מהמציאות. הוא מזכיר לי קצת את אותם סופרים ומשוררים החיים רוב חייהם ממלגות יצירה ובמושבות סופרים ונודדים מפסטיבל לפסטיבל ומדקלמים את שיריהם, וכך הם מזדקנים ולבסוף גם מתים מתוך שכנוע שהם היו משוררים נורא חשובים. ובכן ביילין הוא המשורר של עשיית השלום. הוא מדקלם דקלומים בכל מיני פורומים שהוא טס אליהם, נראה נורא עסוק בנסיעות ממקום למקום ונורא מודאג ונורא איכפתי, אבל לרגע הוא לא עוצר כדי לשאול את עצמו: למי זה עוזר כל הרוח שאני עושה חוץ מאשר לעצמי?

      ביילין עמד בראש מפלגת מרצ למרות שבכלל היה איש תנועת העבודה שנבעט ממנה, ורק בלית ברירה הגיע למרצ. האם הוא הועיל למרצ? תלוי את מי שואלים. אם שואלים אותו, ברור שהוא יגיד שהוא עשה בשבילה רבות. אבל בתור מצביע מרצ אני סבור שהוא הוביל אותה אל דרך שלא היתה טובה. ואז הוא הגה את הרעיון הגאוני של הסכם ז'נווה. הסכם ז'נווה הוא מין אוטופיה, ובתור אוטופיה היא נהדרת. אנחנו נחזיר שטחים, הם יכירו בנו, אנחנו נעשה ככה והם יעשו ככה. והוא מצא כמה פלסטינים ממולחים שחשבו שאם הסכמי ז'נווה לא יועילו לפלסטינים הם גם לא יזיקו, והם חתמו עליהם. ובעצם יצא שביילין חתם על ההסכם עם עצמו בלבד. בלי שום עם שעומד מאחוריו ובלי שום מחויבות לשום כלום.

      לצדו של ביילין קיבל עיטור כבוד צרפתי גם החתן של שמעון פרס, הפרופסור ולדן, שהוא רופא דגול העובד בין השאר בשביל רופאים למען זכויות אדם. ראיתי אותו פעם בפעולה, כשבא בשבת לטפל בהתנדבות בחולים בכפר הפלסטיני בילעין. בצניעות ובלי לעשות מעצמו הו-הא. ושמעתי שהוא עוזר המון לכל הפלסטינים שבאים אליו ושוטחים את צרותיהם, וגם משתדל להפעיל קשרים כדי להוציא ממעצרים פלסטינים שהשב"כ מתאנה להם.

      וחשבתי על ביילין, שרק יודע לדבר ולדבר. האם בכלל ייתכן לצייר לנו מצב, שביילין ילכלך את גלגלי מכוניתו בדרך העפר בגדה ויגיע לכפר פלסטיני כדי לעזור במשהו או להשתתף בהפגנה . לא, כי הוא רוצה שהכל ייעשה בצורה נקייה וחוקית ותרבותית, עם הסכמים חתומים על ידי לובשי חליפות, בבית מלון יפה מול אגם בשווייץ.

      בסופו של דבר, אני חושב שאבירות הכבוד הצרפתית הזאת מתאימה בדיוק לביילין. היא דבר פורמלי לגמרי, שלא אומר כלום, שלא מבטאת שום רגש אותנטי בין מי שנותן אותו לבין מי שמקבל אותו. הוא חלק מאותם טקסי לקקנות בינלאומיים שביילין מרגיש בהם כמו בבית.

      שאלתי אנשים מה בעצם עושה ביילין עכשיו, למען השלום ובכלל. גם חיפשתי באינטרנט. מתברר שהוא הנשיא של חברה גלובלית בין לאומית ובין-כוכבית ובין תחומית לייעוץ בין-מערכתי, אנא עארף! כלומר, הנסיך הקטן, אחרי שבירבר ובירבר במפלגת העבודה ובירבר ובירבר במרצ יושב עכשיו על כוכב שלו ומברבר לכוכבים האחרים. וכנראה שלא רע לו מבחינה פיננסית, ושיהיה לו לבריאות.

      ברור גם שהוא לא טיפש ויש לו מוח אנליטי והוא בעצם כמעט גאון. אבל משום מה, הוא מן האנשים המעצבנים האלה, שכאשר הוא מדבר על החזרת שטחים, בא לך להצביע לליברמן רק מתוך זה שהוא מעלה לך את הסעיף בקול ובנימת הדיבור הצפצפנית שלו. וכאשר הוא אומר שצריך לשבת למשא ומתן בא לך להקים על המקום לתחייה את מאיר כהנא, רק בגלל שהוא, כלומר ביילין, כל כך מלוקק כזה, כל כך בינלאומי כזה.

      מהבחינה הזאת הוא לגמרי מזכיר לי את אהוד ברק. שניהם עשויים לפי דעתי מאותו חומר פסוודו-אוטיסטי. בהבדל זה שביילין אינו אלוף כוחני צבאי אלא אלוף בברברת. שניהם בטוחים בעצמם באופן אבסולוטי, וכשלא הולך להם, הם פשוט מאשימים את המציאות ועוברים לחיות בכוכב אחר, שבה המציאות מתאימה יותר לתיאוריה שלהם, ואז משם עוברים הלאה לעוד כוכב, עד שבסוף הם מתרחקים כל כך שלא רואים אותם יותר.

        19/11/09 09:21:

      שוקי יקר

      אנחנו נוטים לשכוח את האימפרילזם הבריטי,

      הניצול והכיבוש.

      כי יש להם סטייל...

      סחטיין על בית קברות יפה.

      ועצוב בשביל כל אותם צעירים שנקברו שם

      רחוק מאוד מהבית ובלי שום סיבה הגיונית.

       

      ביילין לא רלוונטי.

      כמו הסמול.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שוקיC
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין