זכרונות של עו"ד מזדקן
פוסטים פופולאריים
-
יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
10/5/19 | 5284 צפיות
-
ועדות ומכרזים
12/6/09 | 7746 צפיות
-
בית המשפט
16/9/08 | 1179 צפיות
-
ההנהלה הראשית
19/9/08 | 929 צפיות
-
בחינת קבלה ללשכה
24/10/08 | 1343 צפיות
-
ענינים של הבנה
17/9/09 | 1039 צפיות
פוסטים אחרונים
- עברית קשה שפה 28/8/19
- יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי. 10/5/19
- בנקים - וכיצד מדברים עמם. 3/4/19
- בעיריה עובדים בשבילך. 30/3/19
- אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה. 28/2/19
- חווית שירות (פלאפון) 21/1/18
עניבות קליפ און
|
תגובות אחרונות
-
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
-
תנועת כמוך
בתגובה על עברית קשה שפה
-
תנועת כמוך
בתגובה על בעיריה עובדים בשבילך.
-
תנועת כמוך
בתגובה על בנקים - וכיצד מדברים עמם.
-
bonbonyetta
בתגובה על אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה.
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתבתי במפורש "איש".
ואגב, כאשר שהיתי שם, גם במשרד כלשהו לא היה איש יושב בלא עניבה.
לגבי הנשים, הופעה מכובדת כן, אבל פרטים לא זכורים לי
גם נשים? [בעניבה]בארה"ב אין חובת גלימות, אך איש לא יופיע שם אלא בחליפה ועניבה.
בדיונים כאלה אני נוטה לומר: "ברוך שעשני אישה", וברוך שפטרני מחובת עניבה.
יש לי שתי ידיים שמאליות לחלוטין, וסביר להניח שאילו הייתי גבר הייתי עושה שימוש באותה עניבת "קליפ-און" שאת טיבה לא ממש הבנתי, או כגרפו משתמשת בעניבות קשורות ורק מרופפת ומהדקת אותן לפי הצורך.
וזו ההזדמנות להעיר, שלמיטב הבנתי בארה"ב המעטירה אין שום חובת מדי משפט, והפרקליטים מגיעים לבית המשפט לבושים במה שעולה על רוחם. האם זה פוגם באופן כה נורא באיכות הדיון ובכבוד בית המשפט?
בעדת אשכנז נפוץ הביטוי, "האימון עושה את האומן".
במחשבה שניה, בעברית זה נשמע יותר טוב.
ובכן, מאבי למדתי קשר פשוט, שלימדתי עצמי לעשותו סימטרי.
המאמן הבלתי רשמי שלי לימד אותי קשר כפול ומנופח, שאותו, כך אמר, למד מנהג מונית.
הקדשתי לכך זמן ומאמץ הראוי למטרות חשובות יותר, עד שלמדתי לקשור כראוי.
ובכן, מי שמקדיש קצת מאמץ, ודאי יוכל לקשור כל פעם מחדש.
ומי שיוכל לקשור כל פעם מחדש - יוכל גם הוא לזלזל בבעלי עניבות "כאילו".
אני יודע לקשור קשר עניבה שנראה די מרושל. לכן עניבותיי שבשימוש תמיד יהיו קשורות כבר (יש כאלה שנקשרו עוד על ידי המוכר בחנות), ואני רק משחרר ומהדק אותן על צווארי לפי הצורך.
קליפ און כבר נראה לי מוגזם. יש בזה באמת איזו העמדת פנים שפועלת נגד המסר שמנסים מדי המשפט לשדר.
לא נורא, לך אנו סולחים. :)
כשמגיעים אלי חברים מגרמניה אני תמיד מבקש שיביאו עניבת קליפ און שחורה חלקה מרשת החנויות C&A. לא מצאתי אותן באף מקום אחר.
זה זול. אני מתבייש עד עמקי נשמתי. ואני אפילו יודע לקשור שני סוגי קשרים לבד.
הבעיה שכנזיקיסט חצי מזמנו בבית המשפט אני מוצא שזה חוסך לי זמן ומאוד נח.
זו אמנם לא העניבה של הלשכה עם הריצ'ראץ' (אורי) והיא נראית טוב על הצוואר, אבל עדיין, זה זול...
תודה רבה.
את זו דווקא איני מכיר.
זו שאני מכיר, היא עניבה המלופפת סביב יציקת פלסטיר שממנה נשלח וו אל צווארון חולצתך, כך שהיא נראית בכעניבה לכל דבר.
ריצ'רץ' הוא כנראה פיתוח מאוחר יותר.
בהופעתי הרגילה אני וודאי משדר שהנוחות המעשית חשובה לי יותר מן המראה הפורמאלי.
אבל אין לי מושג אם דווקא כך אני נקלט.
בבית המשפט אני מופיע בהתאם לכללים, כולל גלימה כשצריך.
אני רוחש כבוד לבית המשפט ומשתדל שלא יימצא בי סימן לפחות מכך.
(זכורני מקרה בו נקראתי להעיד, בעודי עם כ-39 מעלות חום. השופט הציע לי לשבת. נסיתי - לא הלך. העדפתי לעמוד).
הסמליות היא מה אתה משדר החוצה.
אבל, האם הלבוש ובחירת פרטיו,לא משפיע על הלובש?
הסנדלים מול העניבה לא משפיעים על דרך ההצגה שלך את עצמך? (לא במובן שאיך מסתכלים עליך אלא איך אתה מרגיש ומתקשר עם האחרים?)
אהבתי...
פיני
אנו בנויים על טקסים וסמלים.
"מדי המשפט" כפי שנתקבעו, מסמלים גם את הכבוד והרצינות בהם אתה מתייחס לבית המשפט.
מובן שלא על העדר מדי משפט יפול דבר (זכורני עו"ד שהתנצלה בפני השופט על כך שחולצתה הלבנה אינה עליה. בעת שתלתה החולצה לייבוש, לוכלכה זו על ידי ציפור חולפת, שלא היתה מודעת לחשיבותה הסמלית), והשופטים של היום לא יעירו על כך, אבל התחושה שלי נוחה יותר כאשר אני מופיע לבוש כראוי.
בוא נלך עוד צעד אחד קדימה.
העניבה מסמל משהו. האם נוכחותה או חוסר נוכותה משנים את מה שהיא מסמלת?
תודה,
ועל ההתחשבות בסנדלים גם.
Hear Hear!
אכן, יש בעניבת קליפ און (ובפטנטים אחרים בהם נתקלתי והזדעזעתי) תחושת זיוף, או אם תרצה - ישראבלוף, שהרי עניבה מצהירה כי העונב הינו ג'נטלמן היודע לענוב עניבה.
סנדלים, מאידך, הינם עניין אופנתי ותו לא (אני דבק בנעליים, אך אבי נועל סנדלים שנים רבות אז קטונתי מלפסול).
תודה,
בשתי השנים הראשונות באוניברסיטה, "חגגתי" על מקטורן ועניבה.
לאחר מכן הונחו אלה בפינה, ןלא שימשו אלא לנסיעות לחו"ל - להופעות בבתי המשפט.
:)
עוד תג לבוש סטטיטורי מובהק. גם ממנו אין מה להתרגש לדעתי.