"כן", היא אמרה.
"בדיוק מה ששמעת, אני שֵדה. ואני זקוקה רק לטיפה אחת מהדם שלך". עם כל הכבוד לעיצוב הגוף הנהדר של השדה שנשענה לעברו על הבר, וביחוד החזה הכי מושלם שהוא ראה כבר יותר משבוע, אבנר היה רחוק מלהיות משוכנע.
"וזהו, ותופיעי אצלי בחדר השינה?" וידא אבנר.
"כן", אמרה דומיניק. "ממש הלילה, כשתגיע הביתה אני כבר אחכה לך שם."
"אבל את אפילו לא יודעת איפה אני גר", אמר אבנר. "וחוץ מזה, מערכת האבטחה והאזעקה שלי מאוד משוכללת."
"סמוך עלי", היא אמרה.
אז אמנם אבנר היה קצת סקפטי ביחס לדרישות מנוזלי הגוף שלו, אבל הוא ביחוד היה קצת שיכור, והיא קיבלה ממנו את הטיפה שרצתה.
עד שאבנר הגיע הביתה, בועת האמונה שהוא טיפח בסיוע האלכוהול התנפצה לה, וגם מערכת האבטחה שלו העידה שאף אחד לא נכנס בהעדרו.
"איזה אישה מטורפת", הוא חשב לעצמו, והתחיל לקוות שלא הדביק את עצמו במשהו תוך כדי שנתן את טיפת הדם; נדהם מעוצמת הטיפשות של עצמו.
הוא נכנס לביתו פנימה, ושמע רעש מוזר.
"דומיניק?" אמר אבנר.
"כן", ענה לו קול עמוק מכיוון חדר השינה.
אבנר דחף את הדלת, וממש שם, על המיטה שלו, עם זיפי שפם ארוכים, מבריק, ומדיף ריח מלוח, היה שרוע לו כלב ים. ובוודאות זכר.
"ווט דה פאק.." אבנר מלמל. "מה לעזאזל עשית לדומיניק ?"
"לא מבין מה אתה כועס.." אמר כלב הים. "אף פעם לא שמעת על אאוטסורסינג?!" |