כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    i,blogger

    סיפורים, חלקם מציאותיים,
    רעיונות, חלקם סודיים,
    חלומות, חלקם ממש חלומיים.

    פוסטים אחרונים

    הג'וב

    39 תגובות   יום שני, 3/9/07, 18:26

    לא בכל יום אתה זוכה להגשים חלום, ואני לא מדבר כאן על איזה חלום סטנדרטי, כמו לחצות את אמריקה מחוף לחוף, או לפגוש את נינט. אני מדבר על חלום משמעותי, עם בשר, כמו החלומות האלה שבשלב מסוים אתה מתחיל להשלים עם זה שהם כנראה כבר לא יתגשמו. ולכן כשגיא קיבל את מכתב המינוי הוא הרגיש כמו ציפור, כאילו בבת אחת נלקח ממנו המשקל, ונשאר ממנו רק נפח, כאילו צמחו לו כנפיים.

     

    במסגרת התפקיד שלו הוא קיבל אחריות על הר, הר שלם שנקרא הר נקושה. שם מוזר להר מוזר, אבל זה מה יש, והוא חדש בתפקיד, אז אין לו מה להתלונן. תוך יום יומיים הוא כבר למד את השטח, הכיר מצוין את הדרך הפתלתלה שטיפסה מבסיסו המיוער של ההר אל פסגתו הקרחת, למד את כל הפניות, ואת הנופים שנראו מכל פינה, וכבר התחיל לרקום תכנית פעולה ראשונית.

     

    על קבלת האישורים האחרונים לפעולה הוא עמל כמעט שבוע. ברור שהוא עשה המון טעויות, בחישובי הזמנים, בעבודת הניירת, חוסר דיוק באיות של השמות. כנראה לא ממש סמכו עליו הממונים, לא האמינו שהוא יוכל לבצע תכנית כה שאפתנית על המכה הראשונה. בסוד אפשר לספר שהתכנית שלו הגיעה לסבב אישורים עד למעלה.  אני מתכוון -   ה כ י   למעלה שאפשר. אבל בסוף הגיע האוקיי המיוחל, ונקבע יום, ונקבעה השעה, ועכשיו נותר רק להמתין.

     

    טוב, נו, אתם בטח מתארים לעצמכם שטיפוס היפראקטיבי כמו גיא לא ממש יכול להמתין בחיבוק ידיים. אז הוא ניסה להוסיף קצת אקשן, או "תבלינים" כמו שאומרים אצלם בצוות. אז בבוקר הביצוע הוא הוסיף קצת ערפל, ככה פתאום באמצע אוגוסט, וגם דפק איזה ירידת טמפרטורות עצבנית. הוא היה ממש קרוב להוריד איזה ממטרון, אבל ירד מזה בסוף. ואז הוא חיכה למכוניות.

     

    והן הגיעו.

    ממעלה ההר החלה יורדת מזדה 3 בצבע כסף, עם לוגו ממש פצפון שהוא לא הצליח לקרוא. בפנים ישב זוג די צעיר, גבר ואישה ותיק גדול על הספסל האחורי, כנראה בדרך לאיזה צימר. מבסיס ההר החלה מטפסת וולוו עתיקה, אולי שנת 80, עם משפחה והמון ילדים קטנים. ספירה מהירה: ארבעה ילדים. בדיוק לפי התכנית. בתוך הוולוו מוסיקה חסידית, כל הילדים שרים עם אמא, ואבא מגרד בזקן, ומוחה זיעה מהמצח. לא, אין מזגן. המזדה המבריקה ממוזגת טיפ-טופ, ובפנים שקט. שם יהיה יותר קל לפעול.

     

    אני די משוכנע שאשתך בוגדת בך עם מישהו מהמשרד, ככה הוא לחש לו באוזן, מבלי שהיא תשמע. מדהים כמה זה היה פשוט: הבחור מתחיל להזיע כמעט מייד, לא אומר לה מילה ורק מתחיל לשחזר כל מיני חלקי משפטים שהיא אמרה בזמן האחרון, ולהדביק להם משמעויות. הרגל שלו סוחטת עוד קצת את הדוושה, והמזדה עפה קדימה, מאיצה בירידה התלולה, מאיצה קצת יותר מדי, הגלגלים כבר עושים חראקות בסיבובים החדים. אבל הוולוו עדיין רחוקה מדי, מטפסת לאט כמו צב. קיבינימאט.

     

    יותר פשוט להרגיע את המזדה או  לעצבן את הוולוו? להרגיע את המזדה. מתי כספי ברדיו, איזה הברקה, שיר היונה, "גבוה, מעל הרי גלבוע", הבחור מקשיב לשיר ונרגע, וגם המזדה נרגעת קצת וגיא מרוצה, שר עם הרדיו ומחליף את המילים ל-"גבוה מעל הר נקושה". הוולוו מתקרבת, היא כבר מעבר לסיבוב. יאללה, עיצבון אחרון למזדה, תחשוב על זה, היא הולכת איתך לצימר, אבל היא תפנטז על גבר אחר, הרגל שוב לוחצת על הגז. "אתה נוסע כמו מטורף! תירגע!"

     

    הערכה מהירה: בדיוק עשרים שניות להתנגשות. עשרים, תשע עשרה, שמונה עשרה, פאק, טלפון! לא עונה. לא עונה. טוב, נו, עונה. מה קרה עכשיו? תבטל, אין אישור. מה?! השתגעתם?! לא, לא השתגענו, שכחת למלא סעיף תקציבי, אין אישור פעולה. לא יכול להיות! תבדוק שוב! חמש, ארבע, שלוש... טוב, טוב, בסדר. קיבינימאט.

     

    וולוו ומזדה חולפות זו על פני זו, חולפות ולא נוגעות.
    "תראה את הדוסים האלה!"
    "אבא, למה אין לנו מזגן?"

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/5/10 00:11:


      ועל זה כנראה נאמר שהכל עניין של עיתוי.

       

      (ותודה לאל שנגמר בשלום...)

        8/9/07 22:13:

       

      צטט: ב ה י ר 2007-09-08 21:45:59

      זה מה שקורה שגיא מקבל שיגעון גדלות שימשיך לזרום לרגליי ההר... ואתה תמשיך לכתוב.

      שגעון גדלות שזוכה לגיבוי ממעל.

       

      כיף לי כשאת באה לבקר,

      תודה שקראת.

        8/9/07 21:45:
      זה מה שקורה שגיא מקבל שיגעון גדלות שימשיך לזרום לרגליי ההר... ואתה תמשיך לכתוב.
        8/9/07 20:54:

       

      צטט: בן קיסוס 2007-09-07 21:33:19

      נהדר נהנתי

       

      אני שמח שנהנית.

       

      תודה!

        7/9/07 21:33:
      נהדר נהנתי
        5/9/07 16:28:

       

      צטט: כפיר דן-ארי 2007-09-05 15:47:22

       

      צטט: oritall 2007-09-05 15:08:33

      לא הזוי כלל .. אולי טיפה מחייך

       

      למדתי שהאושר לא נובע מהחומר ...

      ולמרות שקשה בעליות ואין מזגן והמכונית ישנה ובקושי סוחבת, עושה רושם שמאושר שם בפנים... ובכלל הם בדרך לפסגה לא?

       

      בהשוואה לסיפור הדי מלחיץ של הזוג במזדה ...

       

      אבל גם להם יש תקווה כי ברגע האחרון אותו קול מסיט, הגיע שוב והפעם בטוב... (מנע תאונה).

       

      סיפור אופטימי ... :)

       

      וזה ממש לא משנה אם אני בכיוון, מאוד נהנתי לקרוא, קראתי אתמול חזרתי היום שוב.

       

      סיפור שמעורר מחשבות נפלא בעיני. 

       

      אורית, איזה כיף כשאת קופצת לבקר,

       

      החומר? לא חשוב בכלל, אולי רק קצת,

      ובכל מקרה לא הייתי רוצה להיות באף אחת מהמכוניות האלה כשעיניים כל כך רעות מציירות את גורלן. תארי לך ששיחת הטלפון היתה מגיעה 20 שניות מאוחר יותר...

       

      תודה שקראת,

      תודה על הכוכב.

       

      לא כתבתי שהחומר לא חשוב , רק שהאושר לא נובע בהכרח ממנו.

      והשיחה הגיעה 20 שניות קודם ... כך שבשורה תחתונה, סוף טוב הכל טוב ...

       

      אבל מי אני שאתווכח עם היוצר מחייך

       

       

       

        5/9/07 15:47:

       

      צטט: oritall 2007-09-05 15:08:33

      לא הזוי כלל .. אולי טיפה מחייך

       

      למדתי שהאושר לא נובע מהחומר ...

      ולמרות שקשה בעליות ואין מזגן והמכונית ישנה ובקושי סוחבת, עושה רושם שמאושר שם בפנים... ובכלל הם בדרך לפסגה לא?

       

      בהשוואה לסיפור הדי מלחיץ של הזוג במזדה ...

       

      אבל גם להם יש תקווה כי ברגע האחרון אותו קול מסיט, הגיע שוב והפעם בטוב... (מנע תאונה).

       

      סיפור אופטימי ... :)

       

      וזה ממש לא משנה אם אני בכיוון, מאוד נהנתי לקרוא, קראתי אתמול חזרתי היום שוב.

       

      סיפור שמעורר מחשבות נפלא בעיני. 

       

      אורית, איזה כיף כשאת קופצת לבקר,

       

      החומר? לא חשוב בכלל, אולי רק קצת,

      ובכל מקרה לא הייתי רוצה להיות באף אחת מהמכוניות האלה כשעיניים כל כך רעות מציירות את גורלן. תארי לך ששיחת הטלפון היתה מגיעה 20 שניות מאוחר יותר...

       

      תודה שקראת,

      תודה על הכוכב.

        5/9/07 15:08:

      לא הזוי כלל .. אולי טיפה מחייך

       

      למדתי שהאושר לא נובע מהחומר ...

      ולמרות שקשה בעליות ואין מזגן והמכונית ישנה ובקושי סוחבת, עושה רושם שמאושר שם בפנים... ובכלל הם בדרך לפסגה לא?

       

      בהשוואה לסיפור הדי מלחיץ של הזוג במזדה ...

       

      אבל גם להם יש תקווה כי ברגע האחרון אותו קול מסיט, הגיע שוב והפעם בטוב... (מנע תאונה).

       

      סיפור אופטימי ... :)

       

      וזה ממש לא משנה אם אני בכיוון, מאוד נהנתי לקרוא, קראתי אתמול חזרתי היום שוב.

       

      סיפור שמעורר מחשבות נפלא בעיני. 

        5/9/07 13:38:

       

      צטט: איתזז 2007-09-05 13:22:21

      בוקר  טוב  יקירי

       

      1 -*

      2- מי  הזוי?  מה  הזוי?

      יותר ראליסטי  מזה  אין.

      3-יש  אנשים  עם לב של  מאזדה

         יש  אנשים  עם  לב  של  וולבו

        וישנו  אתה - עם  לב  אדם.

       

      תודה.

       

       

      איתן ידידי היקר,

       

      1- תודה

      2- נאלץ להסכים איתך. כששמעתי את הסיפור אצלי בראש, ממש שנייה לפני שכתבתי, לא היה ריאליסטי ממנו.

      3- יש גם מרצדסים. אבל מעדיף את האנושי.

       

      תודה שקראת.

        5/9/07 13:33:

       

      צטט: עדנוש 2007-09-05 13:06:42

      נהדר

      לא ידעתי שגם מלאך המוות

      צריך מינוי.

      ומגיע כוכב

       

      כוווולם צריכים מינוי.

       

      תודה שקראת,

      תודה על הכוכב.

        5/9/07 13:22:

      בוקר  טוב  יקירי

       

      1 -*

      2- מי  הזוי?  מה  הזוי?

      יותר ראליסטי  מזה  אין.

      3-יש  אנשים  עם לב של  מאזדה

         יש  אנשים  עם  לב  של  וולבו

        וישנו  אתה - עם  לב  אדם.

       

      תודה.

       

        5/9/07 13:06:

      נהדר

      לא ידעתי שגם מלאך המוות

      צריך מינוי.

      ומגיע כוכב

        5/9/07 09:39:

       

      צטט: ili - ili 2007-09-05 08:44:39

       

      צטט: כפיר דן-ארי 2007-09-03 23:39:39

       

      צטט: ili - ili 2007-09-03 20:41:29

      אכן הזוי,

      החום של סוף הקיץ בכל זאת עושה את שלו קורץ

       

      נכון,

      אבל מתחילים להרגיש את החורף, נכון?

      טוב, נו, לא.

       

      תודה שקראת.

      אני דווקא מתחילה..

      תקופה נורא מיוחדת..

      פעם שמח פעם עצוב

      עכשיו שמח :-)

       

      ואני, פריק של חורף, כבר כל כך עמוק בפנטזיות על הבקרים שלא צריך להדליק מזגן...

       

      שמח ששמח לך.

        5/9/07 08:44:

       

      צטט: כפיר דן-ארי 2007-09-03 23:39:39

       

      צטט: ili - ili 2007-09-03 20:41:29

      אכן הזוי,

      החום של סוף הקיץ בכל זאת עושה את שלו קורץ

       

      נכון,

      אבל מתחילים להרגיש את החורף, נכון?

      טוב, נו, לא.

       

      תודה שקראת.

      אני דווקא מתחילה..

      תקופה נורא מיוחדת..

      פעם שמח פעם עצוב

      עכשיו שמח :-)

        4/9/07 23:04:

       

      צטט: נינה 2007-09-04 22:00:38

      אני אומרת בזמן שאתה מרגיע את המזדה את מרגיז את הוולוו..

      פוסט מעולה. מסכימה עם החברים. הזוי משהו..

       

      אין כמו לאחוז בחבל בשני קצותיו.

       

      תודה שקראת.

        4/9/07 22:00:

      אני אומרת בזמן שאתה מרגיע את המזדה את מרגיז את הוולוו..

      פוסט מעולה. מסכימה עם החברים. הזוי משהו..

        4/9/07 21:49:

       

      צטט: עולמית 2007-09-04 21:45:16

      מממממממממממ

       

       

       

      חחחחחחחחחח

       

      תודה שקראת.

        4/9/07 21:45:

      מממממממממממ

       

       

        4/9/07 21:37:

       

      צטט: gbr001 2007-09-04 21:27:20

      אני מתיישב מול המסך בתענוג

      שאני מתחיל לקרוא פוסט חדש שלך

      (המתיישב זה רק figure of speach)

      ונהנה לקרוא יצירה כיפית וקולחת

      וזה בכלל לא משנה אם זה הזוי או לא.

      ותודה.

       

      גיל

       

       

      אם הצלחתי לגרום לך להגדיר תכנית זדונית כל כך כ-"כיפית וקולחת" - דיינו.

       

      תודה שקראת.

        4/9/07 21:27:

      אני מתיישב מול המסך בתענוג

      שאני מתחיל לקרוא פוסט חדש שלך

      (המתיישב זה רק figure of speach)

      ונהנה לקרוא יצירה כיפית וקולחת

      וזה בכלל לא משנה אם זה הזוי או לא.

      ותודה.

       

      גיל

       

        4/9/07 21:17:

       

      צטט: תעלומה ושמה אישה 2007-09-04 20:48:59

      כפיר

      כרגיל, כתוב מקסים

      כולם כתבו הזוי, אז גם אני אכתוב...

      והחום, עוד מעט נגמר...

      נשיקה

      מחר אחזור עם כוכב...

       

      מאד משמח אותי כשאת באה לבקר.

       

      תודה שקראת.

      כפיר

      כרגיל, כתוב מקסים

      כולם כתבו הזוי, אז גם אני אכתוב...

      והחום, עוד מעט נגמר...

      נשיקה

      מחר אחזור עם כוכב...

        4/9/07 13:50:

       

      צטט: דפנה. 2007-09-04 13:34:01

      אבל לא ענית לשאלת השאלות... מה יותר פשוט, להרגיע את המזדה או לעצבן את הוולבו?

       

      נבוך זו שאלה מאד אישית...

       

      תודה שקראת.

        4/9/07 13:34:
      אבל לא ענית לשאלת השאלות... מה יותר פשוט, להרגיע את המזדה או לעצבן את הוולבו?
        4/9/07 12:15:

       

      צטט: fullframe 2007-09-04 11:58:02

      כתוב נהדר

      נהנתי

      פאק, נגמרו לי הכוכבים

      עוד אחזור

      מיקי

       

      לא נורא, העיקר שקראת ושהסיפור מצא חן בעיניך.

       

      תודה.

        4/9/07 11:58:

      כתוב נהדר

      נהנתי

      פאק, נגמרו לי הכוכבים

      עוד אחזור

      מיקי

        4/9/07 10:10:

       

      צטט: bad_bad_red 2007-09-04 09:51:54

      יש פה קצת היפוך.

      הטלפון שאמור היה לגרום לתאונה בכל מצב אחר,

      הציל מתאונה הפעם.

      נקודה מעניינת למחשבה.

       

       

       

      נכון, באמת קרה כאן מהפך.

      מצד שני, אף פעם לא הבנתי באמת איך מתקבלות ההחלטות שם למעלה.

       

      תודה שקראת.

        4/9/07 09:51:

      יש פה קצת היפוך.

      הטלפון שאמור היה לגרום לתאונה בכל מצב אחר,

      הציל מתאונה הפעם.

      נקודה מעניינת למחשבה.

       

       

        4/9/07 09:48:

       

      צטט: המיתולוגית 2007-09-04 02:19:26

       

      צטט: המיתולוגית 2007-09-04 01:16:07

      אם הזוי, אז הזוי טוטאלי...

      תודה כפיר

      (זה לא הזוי בכלל,

      אבל העט הולך ומתמעט...)

      (העט- שלי ! שאיתי, שאצלי שבי ,

      האם אני בהירה ?

      לא, כי הלא מיד תחשוב כי העט שלך

      אז זהו שלא.

      שלך משובח ואיכותי כל הזמן

      ובכל פעם מחדש)

       

      הזוי טוטאלי, בהחלט,

      אבל גם יפה,

      מודה שעברו בי שתי צמרמורות של התרגשות.

       

      כנראה שלמדנו להכיר זה את מילותיו של זו,

      כי לרגע לא חשבתי ש...

       

      תודה שאת כאן.

        4/9/07 02:19:

       

      צטט: המיתולוגית 2007-09-04 01:16:07

      אם הזוי, אז הזוי טוטאלי...

      תודה כפיר

      (זה לא הזוי בכלל,

      אבל העט הולך ומתמעט...)

      (העט- שלי ! שאיתי, שאצלי שבי ,

      האם אני בהירה ?

      לא, כי הלא מיד תחשוב כי העט שלך

      אז זהו שלא.

      שלך משובח ואיכותי כל הזמן

      ובכל פעם מחדש)

        4/9/07 01:16:

      אם הזוי, אז הזוי טוטאלי...

      תודה כפיר

      (זה לא הזוי בכלל,

      אבל העט הולך ומתמעט...)

        3/9/07 23:39:

       

      צטט: ili - ili 2007-09-03 20:41:29

      אכן הזוי,

      החום של סוף הקיץ בכל זאת עושה את שלו קורץ

       

      נכון,

      אבל מתחילים להרגיש את החורף, נכון?

      טוב, נו, לא.

       

      תודה שקראת.

        3/9/07 20:41:

      אכן הזוי,

      החום של סוף הקיץ בכל זאת עושה את שלו קורץ

        3/9/07 20:32:

       

      צטט: יעל וקנין 2007-09-03 19:27:06

      מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח

      נשיקה

       

      את כל כך צודקת, החום הזה משגע.

       

      צחקתי המון עם התגובה שלך.

       

      תודה שקראת.

        3/9/07 20:31:

       

      צטט: process 2007-09-03 19:09:31

      הזוי זה מילה עדינה. ובכל זאת, מצויין.

       אבנר,

      אני שמח שהסיפור מצא חן בעיניך.

       

      תודה שקראת.

        3/9/07 20:02:

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-09-03 19:00:17

      הזוי

      יופי ! 

       

      הזוי אינדיד.

      או שלא.

       

      תודה שקראת.

        3/9/07 19:27:

      מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח

      נשיקה

        3/9/07 19:09:
      הזוי זה מילה עדינה. ובכל זאת, מצויין.

      הזוי

      יופי ! 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      כפיר דן-ארי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין