לפני כמה ימים, שאלה אותי אמא של ילדה קטנה שאת שמה אני שומר חסוי "מה זה בעצם כוכב נופל?"... הילדה סיפרה על הבעת משאלה` שגלעד שליט יחזור הביתה ורצתה להיות בטוחה שכוכבים נופלים מקיימים הבטחות... האמא לא ממש ידעה מה זה, וכידידה קרובה שלי - סיפרה לי על המשאלה...

השאלה הקסימה אותי - כמו שבדרך כלל עושות שאלות של ילדים - יש בהן את התמימות הלא תאומן של ילדים שאיכשהו אנחנו המבוגרים קוברים עמוק תחת שכבות כבדות של ציניות, לפחות חלקינו - אני שמח שאני לא מנמה עליהם ואני שומר על אותה אופטימיות ילדותית.

פרט אישי לשיפוטכם: כן - אני אוהב לשמוע סיפרי אבירים ונסיכות, אני מאמין בקיום של פיות וגורמי טוב אחרים בעולם. אני לא אוהב מכשפות רעות וחושב שהן ממש מסכנות ועצובות שזה התפקיד שלהן בעולם. מאמין שיש דבר כזה בעולם שקרוי "אהבת אמת" ויודע שיום אחד גם תהיה לי אחת, אני מתרגש מסרטים רומנטיים ודומע בסרטים עצובים...

אז עכשיו לשאלה:

כוכבים נופלים... מכירים?

בני האדם מתחלקים לשני סוגים עיקריים, שלושה בעצם:

 -  אלו שבטוחים שאם הם ראו כוכב נופל וביקשו משאלה זה חתימה על צ`ק בנקאי למימוש משאלות.

-   אלו שלא ממש מאמינים - אבל אם לא יועיל, בוודאי לא יזיק.

אז מה אלו הכוכבים הנופלים הללו?

בואו נתחיל מלנפץ דעןות קדומות: לא, הכוכבים לא דבוקים לשמיים בדבק, לכן הדבק לא מאבד מיעילותו ולכן - לא... לא מדובר בכוכב אמיתי שנופל. למעשה, מלבד בודדים (מקסימום חמישה "כוכבים") שאתם רואים בלילה בשמיים שהם עשויים להיות בכלל כוכבי-לכת (אנחנו יכולים בתנאים מסויימים להבחין במרקורי, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי ללא עזרת טלסקופ) - כל שאר הכוכבים שאנחנו רואים בלילה בשמיים הם כוכבים אמיתיים - משמע, הם גופים כמו השמש שלנו בממוצע. אתם בהחלט לא רוצים שהדבק של אחד מאילו ישתחרר ויפול על כדור הארץ... לא?

יש ביניהם כוכבים קצת קטנים יותר מהשמש שלנו, ויש ביניהם ענקים עצומים שלידם השמש שלנו נראית כמו גרגר חול זעיר.

אז מה הם בכל זאת אותם כוכבים נופלים?... או "מטאורים" בלשון המקצועית?

אז... תחזיקו... האמת קטנה הרבה יותר: מדובר בסך הכל הגרגרי אבק שמטיטלים להם במערכת השמש שלנו.

אבק?

למה? לא ניקו כאן קודם?

לא ממש... זוכרים את הרשומה על ראשית החיים, על החלקיקים האורגניים בתוך קרח שמהם מתחילות להיבנות אבני הבניין של החיים? הקרח הזה מתעבה על גרגרי אבק שמסתובבים ביקום ומוצאם ממוות של כוכבים ענקיים עתיקים. גרגרי האבק הללו נצמדים זה לזה ולאורך מילוני שנה יוצרים את כל הגופים במערכת השמש - כולל למשל כדור הארץ וסלעיו בתהליכים מורכבים שמוכתבים בעיקר על ידי המרחק מהשמש ולכן הטמפרטורה וכמות הקרינה שמגיעה לכל גוף שכזה. .

חלק מהגרגרים הללו נשארים בקצוות הדיסקה שיצרה את מערכת השמש בתור גושי קרח ואבק שאנחנו רגילים לכנות בשם "כוכבי שביט" ולמעשה שמם האמיתי הוא "שביטים" והם ראויים לרשומה נפרדת אחת לפחות.

 שביט שנראה בשמים - שימו לב לזנב של רסיסי הקרח והאבק שנפרדים מפני השביט.

הזנב של השביט הוא קרח ואבק שממריאים מפני השביט ונשרכים מאחוריו וממשכים לנוע במסלול של השביט סביב השמש, הרי אין בחלל מה שיעצור אותם מלהמשיך לנוע במסלול שהקנה להם השביט - אין שם חיכוך.

לפני מספר שנים יצאה משימת StarDust ממש מכאן, מ-JPL כדי להיכנס לזנב שביט כזה וללכוד גרגרי אבק כאלו ולהחזירם למעבדות כאן כדי לחקור אותם... החללית השתמשה במארז כוורת של "אירוג`ל" - חומר קסום שפותח כאן וכשרואים אותו במצאות מתחילים לרקוד מחוסר היכולת להבין כמה החומר הזה מופלא.

אירוג`ל הוא חומר שעשוי מאותו חומר ממנו עשויה זכוכית - סיליקה, רק שהוא פי 1000 פחות צפוף ממנה. חשבו רגע על "אוויר קפוא" - מן - קוביה שאין בה כמעט חומר כלל, 99.8% מהקוביה בתמונה היא חלל ריק. אבל היא כן תופסת נפח. החומר כל כך עדין, עד שהוא איפשר ללכוד גרגרי אבק כאלו מזנב השביטים בלי להזיק להם. החללית אחרי כן נחתה לא רחוק מכאן כשהככוורת סגורה הרמטית - והיא הובאה הנה כדי שחוקרים ינתחו את הממצאים וילמדו עוד קצת על "מה יש שם בחוץ", ומה הביא אותנו הנה לחיות כאן.

גרגרי אבק שביטים שנלכדו בקוביית אירוג`ל.

בעצם יש מה שיעצור אותם...

התנגשות בגוף אחר שיקלע על דרכם.

כדור הארץ למשל...

אם כדור הארץ חוצה מסלול של גרגר כזה, הגרגר נכנס אל האאטמוספירה של כדור הארץ במהירות עצומה - משהו כמו רבע מיליון קמ"ש, וכשהוא חודר עמוק יותר ויותר אל האטמוספירה, החיכוך הגובר והולך אמנם מאיט אותו - אבל ממיר את האנרגיה הקינטית של התנועה שלו לצורות אנרגיה אחרות, חום למשל, שגורם לאוויר סביב הגרגר ללהוט ולזהור. דמיינו לכם את הגרגר טס דרך האוויר והוא מלהיט את האוויר סביבו עד כדי כך שהאוויר הזה יותר "צינור" זוהר סביב הגרגר.  אנחנו רואים את השובל המרהיב הזה של הצינור הזוהר בתור "מטאור"... הגרגר לא יגיע אל הקרקע, הוא ישרף באוויר ומרכיביו יעשירו את האטמוספירה והקרקע לאחר ששרידיו ישקעו (אם בכלל). מדובר על גרגרי אבק זעירים, כל גדלם אינו עולה על מילימטרים בודדים.

גרגר שכן מגיע אל הקרקע - ומדובר בגרגרים גדולים יותר, מקבלים עם הגיעם את הקרקע את הכינוי "מטאוריטים".

זה הסיפור של הכוכבים הנופלים...

בסך הכל גרגרי אבק שמתנגשים בכדור הארץ...

כך נראה גרגר אבק כזה דרך מקרוסקופ אלקטרוני

בסך הכל?

אולי בעיני חלק מהקוראים... אני עדיין מתרגש בכל פעם שאני רואה מטאור, ואם אני לא בעבודה באותו רגע - אני לא רואה מטאור - אני רואה "כוכב נופל"...

ואני מבקש משאלה...

אני מאמין שיש פיות בעולם, שחיות בינינו ומקשיבות למשאלות ששואלים אנשים כשכוכבים נופלים ומתאמצות מאד` למלא אותן... לא תמיד הן מצליחות, ואז הן עצובות מאד, מה שגורם לגשם לרדת בחורף, ולטל להרטיב את הדשא בקיץ.

אל תפחדו להביע משאלות - לא תמיד הן מתמלאות, אבל כשהן כן - השמש זורחת בחיים.