ליקוי חמה...

מי שלא ראה ליקוי חמה מלא, חייב לעצמו את זה לפחות פעם אחת בחיים, אין ממש אפשרות לתאר את החוויה של ליקוי חמה מלא - עד שלא נמצאים שם ועוברים את החווייה.

מרץ 2006, על מטוס בדרך לתורכיה אני יושב עם בני הגדול כחלק מקבוצה של חברי האגודה האסטרונומית הישראלית שטסים יחד לאנטליה שבתורכיה - שם עובר נתיב ליקוי החמה המלא שהפעם, לשם שינוי, חורש את כדור הארץ בסביבה מיושבת ואפילו קרוב למדינת ישראל.

השבוע שבילינו באנטליה לפני הליקוי לא יכול היה לרמז מאום על עצמת החווייה. טיולים, מלון 5 כוכבים וחברה של חובבי אסטרונומיה שכל מה שיש להם בראש זה רק... כוכבים.

גן עדן.

יום לפני הליקוי עצמו, הגיעו למלון חברי אגודות אסטרונומיה ממדינות אחרות - בריטניה וגרמניה. הם החליטו להתיישב ממש על שפת הים שהיה מעבר לכביש. אנחנו החלטנו שהם לא מבינים שום דבר - וחיפשנו מקום אחר... שיהיה רק שלנו, עם ישראל חי!! מצאנו גבעה לא רחוק מצפון למלון והחלטנו ללכת לשם, ולהתכונן. זכרתי את הליקוי חמה שנראה בישראל בשנת 1999, וזכרתי שליקוי חמה מביא איתו קור שקשה לדמיין, החלטתי להלביש את הדרדס בסוודרים ומעיל, וכדי להיות בטוח - לקחת איתי שתי שמיכות: אחת לי ואחת לבן שלי.

כשהגענו לנקודת האיסוף, כל העיניים הופנו אלינו... השמש זורחת במלוא עוזה, כל האחרים בחולצות טריקו ומקטרים על החום הנורא, והנה מופיע RT עטוף כולו כמו היה לקראת יציאה לקוטב הצפוני, והכי גרוע - הוא החליט לבשל את הבן שלו שנראה מאד אומלל עם כל משא הסוודרים והעטיפות עליו.

"אל תדאג - הליכה קצרה, ושם תוכל להוריד הכל - אבל הולך להיות קר מאד..." אמרתי לו. הוא הביט בי כרגיל כמו שבן מביט על האבא הלא נורמלי שלו, והחליט שאיבדתי לחלוטין את שפיות דעתי.

"היי RT, אתה יוצא לקוטב??" נשמעה קריאתו הצוהלת של א.

מה שהוא לא ידע, שאנחנו לא יוצאים אל הקוטב - אבל הקוטב בהחלט בדרך אלינו.

חצי שעה לאחר מכן הגענו לגבעה, פרשנו את כל השמיכות, הורדתי מהילד המבושל שלי את הסוודרים והתחלנו לארגן את המצלמות, והמסננים שאיתם אפשר להביט אל השמש.

הערה חשובה: אסור בתכלית האיסור, בשום מקרה להביט אל השמש בעין לא מוגנת. משקפי שמש אינם מגינים מספיק... זכוכית מפוייחת, צילום רנטגן, שקית ניילון שחורה ו/או כל פתרון יצירתי אחר - חלילה וחס!! המסננים היחידים שטובים הם מסננים ייחודיים שנמכרים בחנויות לציוד אסטרונומי או מסנני ריתוך שניתן למצוא בכל חנות לכלי עבודה - מסנן מספר 14 ומעלה בלבד! אור השמש מורכב גם מקרינת אינפרא-אדום שחודרת אל העין, ופשוט חורכת את הרשתית... לא נעים, בעצם... מאד לא נעים.

הליקוי מתחיל...

הירח נוגס בשמש...

למי שלא יודע: ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח נכנס אל קו הראייה שבין הנקודה שבה אתם עומדים ובין השמש. מקרי לגמרי - הגודל הזוויתי של הירח ושל השמש כמעט זהים, ולכן הירח יכול לכסות בול את השמש.
כדי להבין איך הירח הקטן שלנו (קוטר של 3,200 ק"מ...) יכול לכסות את השמש (קוטר של 1,400,000 ק"מ...) פשוט קרבו את האצבע הקטנה לעין וראו איך אצבע יכולה לכסות את כל העולם, את הטלוויזיה או את מסך המחשב - הכל תלוי במרחק של האצבע מהעין יחסית למרחק של העצם שאתם מכסים מהעין. כולה קצת דימיון משולשים שמעולם לא הבנתי בבית הספר... ותודה למורה למתמטיקה לדורותיה...

הירח מתחיל לנגוס ביס הולך וגדל מדיסקת השמש, והמראה מדהים. אנחנו מכירים את המראה הזה, אבל תארו לכם מצב שבו אתם חיים לפני עידן הידע ולא מבינים מה קורה לשמש. לא מצליחים?

ממש כדי להדגים לנו את המצב הזה, הגיע רועה הכבשים שעבר בסביבה. הוא הגיע עם כל עדר הכבשים שלו ואישתו, ולא הבין מה אנחנו עושים בחדר האוכל של הכבשים שלו. אנגלית או עברית הוא לא מדבר, והתורכית שלנו... לא משהו. בתנועות ידיים הצבענו על השמש ונתננו לו את אחד המסננים להביט בשמש - הוא הביט, הוריד, שם, הוריד והחל לצרוח אל אשתו מילים לא ברורות וגם היא הביטה אל השמש. את ההפתעה שהיתה על פניהם, קשה לבטא בכתב.

הם נשארו איתנו...

לאט לאט, השמש המשיכה להיבלע אל ביטנו של הירח, וככל שהתהליך המשיך, האור מסביב הפך להיות מוזר יותר ויותר... העולם החל לקבל צבע זהב שהלך והתכהה וצבע את העולם באור מוזר ומעורר חלחלה... אני מביא מסביב, אל עבר הים שנשקף באופן ומתחיל לשנות את צבעו הכחול כשפתאום... "אבא, קר לי..." הדרדס נצמד אלי.

התחלתי להשלביש אותו "זוכר שאמרתי לך שיהיה קר?... חכה, זו רק ההתחלה... יהיה כאן קפוא!". מסביב החלו אנשים להצמד אחד לשני ולהבין ש-RT לא צחק - הקוטב מתחיל להגיע הנה. שתי תופעות משחקות כאן תפקיד: האחת, הירח מסתיר את אור השמש והחושך מונע מאור השמש לחמם את הקרקע, אבל זו תופעה משנית מאד יחסית לתופעה העיקרית - גאות של האטמוספירה: כוח המשיכה של הירח פשוט "מרים" את האטמוספירה קצת למעלה ויוצר בה גל גאות - ממש כמו בים. אל הלחץ הנמוך שנוצר קרוב לקרקע, נשאב אוויר ממקום אחר... נכון - מהקוטב. הקור החל לחדור לעצמות, את הבן שלי כבר הלבשתי הכל השכבות שהיו לו, ואז עטפתי אותו בשמיכה שלו.

את השמיכה שלי נתתי לילד אחר שקפא לו שם בשקט...

העולם הלך וקיבל צבע מוזר, אבל אין חושך - מבט מהיר דרך המסנן גילה שמהשמש נותרה רק נקודה אחת זעירה - תופעה שקרויה טבעת היהלום, ולא לחינם. בעוד כמה שניות, הליקוי יגיע לשיאו.

טבעת היהלום...

ואז...

כמו כישוף מהאגדות!

העולם שוקע לחושך מדהים בפחות משניה, ובשמים מופיעה השמש בצורה שמעולם לא תיארתי לעצמי שכך זה באמת נראה במציאות. ראו את התמונה הראשית של הרשומה: כך זה נראה במציאות!! קורונת השמש (הטמפרטורה שם היא כ-2 מיליון מעלות, לעומת 5700 של פני השמש...) מצמיחה שערות כסופות של פלסמה סביב הירח האפל, השמים שחורים סביב המראה המזוויע והמדהים הזה וככל שהעין יורדת מהשמש השחורה אל האופק - האופק הולך ומתבהר, אבל רק מעט... וממש מעל האופק, סביב סביב, כל האופק מכל הכיוונים מקבל רצועת אור אדומה מרהיבה של שקיעה אדומה במיוחד מעל הקרקע.

לפני הליקוי הזה ראיתי מאות ואלפי תמונות של ליקויי חמה - שום דבר לא הכין אותי לחווייה הזו! עמדתי שם עם כולם, צורח וצועק וקופץ ורוקע ברגליים וממלמל מילים חסרות פשר. עוד רגע והייתי מתחיל להכות בתופים ומצילות ולהרעיש עולמות כדי לגרש את המפלצת הזו שנגסה את השמש שלנו. מחזה מעורר חלחלה בעוצמתו וחוסר היכולת שלנו להכיל אותו.

המבט חוזר אל המראה שמעל, כשהשמש השחורה סוערת בסערות של פלסמה כסופות שעוטפות אותה ומתפתלות על פני השמיים... ארבע דקות לקח האירוע הזה, ארבע הדקות הכי קצרות בחיים שלי.

ואז, באחת, ממש בתוך פחות משניה, אור השמש חזר אל העולם, שוב בצבע המוזר שהיה קודם.

ממש בימים אלו נצאים חלק מחברי האגודה האסטרונומית הישראלית בסין, לקראת ליקוי החמה שיהיה היום... חברים שלי - תעשו חיים!!

מה בעצם קורה שם?

ליקוי חמה: הצל של הירח נופל על כדור הארץ. הנקודה השחורה במרכז היא האיזור בו יש ליקוי חמה מלא, האזור האפור מסביב - שם יראה ליקוי חמה חלקי... ממש כמו שהצל שלכם אינו חד לגמרי אלא יש לו אזור גבול מטושטש שהולך והופך דומיננטי יותר ככל שמתרחקים מהמסך עליו נופל הצל - כך גם לצל הירח.

כבר הבננו, אני מקווה, שהירח הנמצא קרוב יחסית פשוט מכסה את פני השמש במקריות מדהימה. להורים לילדים הגדולים יותר, אפשר להציע לחשב יחד עם הילדים את מרחק השמש מכדור הארץ. את יחסי הגודל בין הירח והשמש נתתי כבר, וקחו את הנתון שמרחק הירח מכדור הארץ הוא בממוצע 384,402 ק"מ...

אבל אז נשאלת השאלה... למה אין ליקוי חמה בכל חודש - הרי הירח מקיף את כדור הארץ בכל חודש.

התשובה לזה היא פשוט מהסיבה שהירח והשמש נעים במישורים שונים יחסית לכדור הארץ (ולמי שהולך לתקן אותי שהשמש לא מסתובבת סביב כדור הארץ - שימו לב שאמרתי "תנועה יחסית לכדור הארץ...") - המישורים מוטים כ-5 מעלות אחד יחסית לשני ולכן הירח והשמש אינם מתלכדים בכל חודש. מה שכן - ליקוי חמה שכיח יותר מרשא ליקוי לבנה.

לא - לא טעיתי! ליקוי חמה יותר שכיח מאשר ליקוי לבנה - רק שכדי לראות ליקוי לבנה אתם פשוט צריכים להיות בחצי כדור הארץ שיש בו באותו זמן לילה, כדי לראות ליקוי חמה אתם חייבים להיות בנתיב הצל שמטיל הירח על פני כדור הארץ, ואם זוכרים שיותר מ-60% מפני כדור הארץ מכוסים מים, מי שרואה את רוב ליקויי החמה הם פשוט...  דגים.

עלתה השאלה מדוע יראו את ליקוי החמה דווקא בין הודו להוואי, ולא למשל - בישראל?

ובכן... זה לא שיש לשמש או לירח משהו נגדנו - בעצם, כדי להבין את הסיבה, תשכחו כרגע מכדור הארץ - תדמיינו רק בתור התחלה מצב שבו אתם מרחפים לכם בחלל בין כדור הארץ והשמש - ממש ביניהם, כוס בירה צוננת ביד ומביטים בשמש ופתאום - הירח מסתיר לכם אותה. אף אחד לא התכוון להסתיר לכם אותה בזדון - אבל הירח פשוט שט סביבכם והגיע למצב שבו הוא מסתיר לכם את השמש.

כעת - מצד שני, העיפו מבט לצד הנגדי... אל כדור הארץ - וכדור הארץ, מסתובב סביב עצמו... בקצב שלו...
מעכשיו - חברו בין האירועים: כדור הארץ  שמסתובב ואתם מביטים בו, ומהצד השני הירח שמסתיר לכן את השמש... מהרר, הסיטו את המבט אל כדור הארץ? איזה חלק כרגע פונה אליכם? זה החלק שיהיה בו הליקוי חמה... פשוט כי הצד ההוא היה מול השמש בשניה שהירח נכנס ביניכם.

זהו... מדוע ההודים/סינים/וכל השאר זכו בליקוי חמה ואנחנו לא...

צל הירח על פני כדור הארץ כפי שצולם מהחלל...