הי לכם חברים.
באתי "לפרוק סחורה" כן, ככה לפרוק ולספר לכם איך אני מרגישה לאחרונה בתחום העיסוק הזה - כתיבה שיווקית.
אני מתחילה להרגיש שזה מקצוע כפוי טובה מכל בחינה שהיא.
אני אסביר: כולנו מתחילים לכתוב (משהו כמו באמצע כיתה א').
כך שכולםםםםםםםםם לכאורה יודעים לכתוב כבר מקידמת דנא.
זה לא כמו מקצוע מובהק כגרפיקאי, הנדסאי בניין וכו'
זה מקצוע שאתה שומע בו המון אגו של לקוחות נוסח: "אני כותב כתחביב, כתיבה יצירתית ... " או וואט אבר.
שם מתחילות הבעיות, לך תסביר להם שיפה שהם קיבלו מאה בחיבור בבגרות אבל זה לא אומר ש...
ודבר שני, זוהי כתיבה שיכולה להתבצע רק כאשר אתה שם ת'אגו שלך בצד וחושב רק רק רק צרכי הלקוח ולקוחותיו הוא.
אין לי בעיה עם זה, בשביל אגו יש לי את הבלוג, אבל במקרה כזה יש משהו מאוד כפוי טובה ביחס של מרבית הלקוחות.
בגלל שהכתיבה הזו היא פונקציונלית במטרתה הם לא חושבים במונחים של יצירתיות ואומנותיות אפילו ואני עדיין כמו מטומטמת כמהה למשהו קטן, משהו שמגיע מאוריינטציה פחות עיסקית אך יותר אנושית, הדבר הזה הוא תודה, מיני תודה, זה הכל בחיי.
את הקרדיט מקבלת למשל הגרפיקאית איתה אני עובדת, שם איך שהוא זה נתפס כפונקציה יותר אומנותית מלהחדיר מלל נכון וחזק שיקדם את הפירסום.
זו הסיבה גם שלא מעט לקוחות בטעות יכולים לחשוב שלכתוב יפה זה מספיק בכדי שלאתר שלהם תהיה הרשמה גורפת...ברור שמהר מאוד הם מגלים שאין זה כך, אבל עדיין הם לא חושבים שיש כאן אלמנט של כישרון... לא פעם הם גם אומרים זאת הלכה למעשה: "אנחנו יודעים לכתוב אבל אין לנו זמן..."
יתכן שהדיון הזה לא כל כך רלוונטי בעבור חלקכם , אך כאחת שמגיעה מתחום העיתונאות, טורים אישיים וכתיבה שמטרתה להכנס ללב ולאוו דווקא להכניס לכיס, אני בעצם משתפת אתכם מעולמי הצר...ואולי אין הוא צר ומתאים ללא מעט מכם?
שבת נפלאה גלית חברים, לצערי בזק המנוולים הללו ניתקו אותנו לשבת מהאינטרנט ומהטלפונים, אין ציוויליזציה, בזה הרגע אנו חוזרים אל ביתנו הפריפרי ומקווה להתחבר בהקדם, כשפילאי הטכנולוגיה ישובו לפקוד את ביתינו
שבת מופלאה גלית ♥ |