| הרי הכרמל. בחורשה עבותה, ישבנו על הסלע. לילה של סוף הקיץ. מכנסיים קצרים וסנדלים. רומנטי ופסטורלי. חשוך. ענן הסתיר את הלבנה. חשוך. חשוך מאד. אפלה מוחלטת... לפותים וכרוכים זה סביב זו (בעיקר זה סביב זו). אזרתי אומץ. גם היא. באותו הרגע. כמו והיינו מתואמים לגמרי. קירבנו ראשים . שנינו יחד.היה חשוך. חשוך מידי. קירבנו ראשים שנינו יחד כמו והיינו מתואמים. כמו, אבל לא. לא היינו מתואמים. תאונה דרכים עם נפגעים. כמעט שברתי לה את השן החותכת. שפתיים מדממות. והסוף? אחרי שנים (הרבה שנים) אמרה לי מישהיא ברחוב, שלום . השבתי בשלום והמשכתי. רק לאחר כמה צעדים נוספים נזכרתי. הוסיפה איזה 60 קילו מאז שהייתה בכיתה ח-ט. לא חזרתי לבדוק האם נשארה לה צלקת בשפה העליונה...... |