כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תל אביבית נמרצת

    שוזרת את החיים לתוך המילים ומהמילים מחברת משפטים כידי לנסות ולתאר כיצד החיים האלה נראים בעיניי
    www.linurman.com

    שיר הלל לאוכל

    92 תגובות   יום שישי , 20/11/09, 13:13

     

    אנוכי נמנית עם אוהבי אוכל. אולי יזדהו איתי אנשים כמוני כשאני אספר לכם על ההתלהבות המרטיטה שאני חווה לפני יציאה למסעדה חדשה שמעולם לא הייתי בה. הציפייה ללא נודע, הגילוי שמצפה לי, השאיפה להכניס לפה שלי הברקה קולינרית חדשה, כל אלה ממלאים את החללים הנפשיים שלי בתאבון חייתי וכל בילוי קולינרי חדש גורם לי להתרגש כמו נערה מתבגרת לפני דייט ראשון. מתוך הפוסט "חשיבותו של בית קפה שכונתי בחיים התל אביביים"

     

    בעקבות פוסטים לא מעטים ששרבטתי על מסעדות, שהביאו אותכם לשאול השאלות הרבות (כמה זה עלה? מי שילם? את חייה טוב מאיפה זה? וכו וכו) יש בי את הצורך להסביר לפרט ולהדגים (ואולי גם לתרץ) את הערצתי הגדולה לאוכל (ובמיוחד לאוכל "בחוץ") או במילים אחרות את תעוותי הגדולה למסעדות. אז אני עושה זאת על מנת לספק את יצר הסקרנות שלכם ולקשקש עוד פוסט מעורר יצירה מוגברת של מיצי הקיבה.

     

    זה התחיל בגיל 18 כשחברותיי קראו cosmo או "לאישה" (כבודם מונח במקומם וגם אני לפעמים מדפדפת בהם), אני קראתי את כל הביקורות של המסעדות שהופיעה ב"גלריה" של "הארץ" וסימנתי מקומות לאכול בהם ב"עכבר העיר". התחלה מרשימה תודו.

     

    זה המשיך באהבה עצומה לגברים שיודעים לבשל ומי שאכן ידע, זכה לקטוף פירות שמימיים כי בשבילי ארוחת ערב היא כמו משחק מקדים ארוטי וחושני במיוחד.

     

    את גיל 19 שלי (וגם את כל שאר הגילאים כמובן) חגגתי במסעדת גורמה צרפתית "קלודין" ביהוד (ושילמתי על הארוחה רבע מהמשכורת החודשית שלי). ביום הולדתי האחרון לפני שנה הצלחתי לשבור את כל השיאים של עצמי, על ידי חגיגת יום ההולדת ב-3 מסעדות שונות. זה התחיל בארוחת בוקר ב"הוטל מונטיפיורי" עם קבוצת חברים בעלי רמת הפלצנות הדרושה שגם אוהבים בוקר, המשיך בארוחת ערב ב"אונגין" (מסעדה רוסית עם תאים פרטיים לחגיגות אינטימיות) עם החברות הרוסיות שלי שאוהבות לשתות ויום למחרת זה הסתיים בארוחת צהריים במוזס (כדי להוריד את ההנגובר של לילה קודם).

     

    בגיל 23 חברי הטוב עבר תחת חסותי תהליך מטמורפוזה שבו הפך בעידודי ממי שיודע לאכול רק שווארמה ופלאפל (ואין לו מושג מאיזה כיוון לפתוח תפריט) לאדם שהיום יודע להעריך אוכל ויין.

     

    בגיל 25 עם אותו החבר, לקחנו לעצמנו פרויקט לטעום את כל המסעדות שהוגדרו כ"הטובות ביותר" בתל אביב באיזה גיליון חגיגי של "על השולחן" שהפך להיות בעיניי חבריי לספר התנ"ך הפרטי שלי. לקח לנו אומנם כמה חודשים, אבל בסוף "הפרויקט" היינו בכל המסעדות המבוקשות - אפילו ב"מול ים".

     

    כשאני צריכה לבחור מסעדה, הפה שלי מתמלא ברוק וביובש בו זמנית, אני עוזבת הכול ומתחילה לדפדף ברשימת המסעדות שמובנית בתוך המוח שלי. מחוץ לראש שלי, אני גם מנהלת רשימה מסודרת של מסעדות בהם אני רוצה לאכול ועוד לא יצא לי (כל חבריי ומכריי אוהבים לקבל המלצות מה"רשימות" שלי כשיש להם מה לחגוג או במי להשקיע).

     

    כשאני מתחילה לדבר על אוכל או על מסעדות, כולם ישר נהיים רעבים ומתחילים לחפש מדריכי משלוחים ואני מוכנה לוותר על קניית נעליים ובגדים (בילוי מועדף על הרבה נשים) על מנת לאכול טוב ושיהיה לי מעניין ברמה הקולינרית.

     

    אם אני קוראת על מסעדה חדשה שעוד לא הייתי בה אני יעשה שמיניות באוויר כדי להגיע למקום המסקרן וכמה שיותר מהר. מיותר לציין שיש לי בראש תוכנית פעולה לכל השבוע, שבה מפורטים כל המסעדות בהם אני רוצה לבקר.

    אני אוהבת לשמוע על אוכל, לקרוא על אוכל ולדבר על אוכל, ואין מישהו שינצח אותי בחידון המסעדות התל אביביות (כמה ניסו ולא הצליחו).

     

    יש לי בבית טבח מקצועי שכל חבריו הם קונדיטורים אופים וטבחים כמוהו, ולא תנחשו מה זה אומר! זה אומר שכשיש לנו ערב חברים בבית, בנות הזוג מזפזפות בטלוויזיה בזמן שכל הגברים נדחסים להם במטבח J.

     

    המוטו שלי הוא לטעום כמה שיותר לכן אני לעולם לא מזמינה אותו הדבר פעמיים באותה המסעדה.

     

     המוח שלי מחובר כל כך טוב לקיבה שכשלגוף חסר משהו אני יודעת בדיוק מה זה ואם יש לי "קרייבין" מטורף לדבר הזה שחסר, אני יכולה להתנהג כמו אישה בהריון אחוזת טירוף. אם הגוף זועק "ברזל" אני יודעת שאני צריכה סטייק של 700 גרם ועכשיו! אם חסר לי אומגה 3 הרגליים לוקחות אותי לסושייה האהובה ואני מפרקת מגש סשימי, אם אני צריכה סידן אני פשוט פותחת קופסה של "סקי" 500 גרם וגומרת אותה בכמה כפות ואם מדובר במחסור בפחמימות אני אלך למסעדה איטלקית ויוכל לחם, פיצה ופסטה!

     

    ולסיום, אני חייה, נושמת, כותבת אוכל... ובעיניי לאושר שזה גורם לי אין שום מחיר. לכן, אני לא אוהבת לכתוב על מחירי המנות שאכלתי (למרות שהאתיקה המקצועית של מבקר דורשת זאת ואני מבטיחה שכשאני אהיה מבקרת מקצועית אני יעשה זאת) אני לא אוהבת לחשוב על אוכל במושגים של ערכים כלכליים, כי מבחינתי אין ביניהם שום קשר!

     

    ועכשיו, אני מרשה לכם להגיד שאני חולנית, שבפוסט הזה יש יותר מדי "אני", שהוא ארוך מדי ואפילו תשאלו לאיפה כל זה נעלם (אני רזה - לפחות בינתיים). תגידו מה שאתה רוצים כי עכשיו, אחרי שחיברתי את שיר ההלל שלי לאוכל, לא אכפת לי בכלל, אני חווה אורגזמה גסטרונומית עמוק בתוך הראש הקולינרי שלי, הפה שלי מתחיל לגרד ואני חושבת על המסעדה הבאה...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (92)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: אלון10 2009-12-03 13:20:24


      היי,

      אם הייתי מנהל של הירחון 'על השולחן' (אחלה של דבר) הייתי קורא לך לראיון מחר בבוקר!

      זה פשוט תפור עלייך! הכתבת לענייני אוכל טוב.... :-)

       

       

      אם במקרה יצא לך להכיר אותו, תגיד לו :-)

      כי לי הם לא עונים ולא עונים :-(

      בגדול, שיחמת אותי מאוד מאוד

      תודה :-)

        3/12/09 13:20:


      היי,

      אם הייתי מנהל של הירחון 'על השולחן' (אחלה של דבר) הייתי קורא לך לראיון מחר בבוקר!

      זה פשוט תפור עלייך! הכתבת לענייני אוכל טוב.... :-)

        29/11/09 16:53:

      מעורר תאבון
        28/11/09 14:07:

      צטט: Rum&Raisins 2009-11-27 23:48:45

      צטט: תל אביבית נמרצת 2009-11-27 03:55:54

      צטט: Rum&Raisins 2009-11-26 23:25:08

       

      מעולה.

      פוסט רווי בתשוקה. 

       

      ותשמעי, סושי זה אהבה גדולה גם שלי, אבל אומגה 3 יש שם פחות

      מכפי שאולי את מצפה. אלא אם המגש שאת מזמינה באמת גדול :)

       

       

       

       

      ואם אני אוכלת 2 מגשים של סשימי וטרטר סלומון?

      :-)

       

      אז את מוציאה לי תעיניים וגורמת אצלי לקנאה גדולה :)

       

      איפה (חוץ מאונאמי) את מכירה וממליצה?

       

       

       

       

      moon בבוגרשוב

      כתבתי על זה פוסט שלם (אם בא לך להציץ)

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1295305

      בתיאבון :-)

        28/11/09 08:47:

      שנאמר, האוכל הוא אבי אבות המזון

      ואני מוסיף גם שהוא ידידו הטוב של האדם.

        27/11/09 23:48:

      צטט: תל אביבית נמרצת 2009-11-27 03:55:54

      צטט: Rum&Raisins 2009-11-26 23:25:08

       

      מעולה.

      פוסט רווי בתשוקה. 

       

      ותשמעי, סושי זה אהבה גדולה גם שלי, אבל אומגה 3 יש שם פחות

      מכפי שאולי את מצפה. אלא אם המגש שאת מזמינה באמת גדול :)

       

       

       

       

      ואם אני אוכלת 2 מגשים של סשימי וטרטר סלומון?

      :-)

       

      אז את מוציאה לי תעיניים וגורמת אצלי לקנאה גדולה :)

       

      איפה (חוץ מאונאמי) את מכירה וממליצה?

       

       

        27/11/09 17:02:

      גיסתנו שורה של אנשים פה מדברים איתך בהזדהות והערצה  וטוב שאת נותנת  לנו תיזכורת שאנחנו לא לבד במערכה  ועוד חיזוקים להראות לאחרים אתם רואים :)

      לכל אנשי ה"בריאות" אוכל טוב זה ב ר י א ו ת :)

      יש משפט ברוסית שאומר מי שלא אוכל ולא שותה מת בריא :)

       

        27/11/09 09:08:
      הכיף שלך עובר בין השוות ועושה חשק גדול...תמשיכי להנות
        27/11/09 03:55:

      צטט: Rum&Raisins 2009-11-26 23:25:08

       

      מעולה.

      פוסט רווי בתשוקה. 

       

      ותשמעי, סושי זה אהבה גדולה גם שלי, אבל אומגה 3 יש שם פחות

      מכפי שאולי את מצפה. אלא אם המגש שאת מזמינה באמת גדול :)

       

       

       

       

      ואם אני אוכלת 2 מגשים של סשימי וטרטר סלומון?

      :-)

        26/11/09 23:25:

       

      מעולה.

      פוסט רווי בתשוקה. 

       

      ותשמעי, סושי זה אהבה גדולה גם שלי, אבל אומגה 3 יש שם פחות

      מכפי שאולי את מצפה. אלא אם המגש שאת מזמינה באמת גדול :)

       

       

       

        26/11/09 19:00:

      מאד משונה הדבר הזה הקורלציה בין המטבוליזים לבין התאווה...

      מתישהו המטבוליזם מתעייף, לא התאווה.

      כתיבה קולחת יש לך.

      ואת האהבה לאוכל ולחיים את מעבירה נפלא.

      :) 

        24/11/09 16:46:

      אני אזכור למי לפנות להמלצות
        22/11/09 15:02:


      הממממממממממממממממממממממממממממ

      ועוד המממממממממממממ

       חבל שאיני חלק בחגיגה

      שלך אפרת

        22/11/09 12:52:

      פודית יקרה, יש כאלה בינינו שיכולים לדבר זה עם זה בעיניים מצועפות ובערגה על מקרונס או סטייק כמו על יצירת אמנות או מוסיקה.
        22/11/09 09:46:
      גינגונית בטרוף של החיים מפרקת כל נושא בכתיבה שלך...אלופה!!! באוכל, בילוי מסיבות שטח, והודים" בכאילו שאנטי מיתחזים...קריצה  תלאביבית קורעת..לא נימרצת....חיוך
        22/11/09 09:28:

      גם אני מחבר בין אוכל לדבר האחר..

      כולם יודעים..

      וגם מבשל..

      וגם חולה על בחוץ..

        22/11/09 08:03:

      :)

       

      את לא חולה

       

      אהבת אוכל היא תכונה מעולה

        22/11/09 04:26:

      צטט: aniamos 2009-11-20 13:24:54

      אני רואה שאת בעניני אוכל חזק...

      ומן הסתם בטח יש לך תיאבון רב..

      אז אם לא ניסית עדיין כדאי לך לנסות אוכל טריפולטאי.. 

       

      מתכון לאוכל טריפוליטאי-המון שמן . פפריקה. שום לחם אחיד. כדורים נגד צרבת. שום תחכום והכל באותו טעם. פרט לתבשיל סוליות הנעליים. חרה ימה. מפרום מבשר זבל טחון . קקה לה  ועצבניה לפחות מוריד את אורך החיים . מתאים למי שצופה בובליל.

        21/11/09 21:01:

      צטט: יוסי נבו 2009-11-21 12:53:56


      מבין מצויין את כל התחושות שאת מתארת. נהנתי מכל ביס. זה הפוסט הכי טעים שקראתי. ולקחתי ממך גם כמה רעיונות למסעדות להכניס לליסטה. ואם תרשי לי אוועץ בך כשאחפש משהו חדש ומעניין. תודה.

       

       

      בכיף!

      בשביל זה אני פה!

      :-)

      שבוע טעים שיהיה לך!

        21/11/09 21:00:

      צטט: Tweety 2009-11-21 10:03:25

      סוף סוף מישהי שאוהבת אוכל כמוני. אני לא הולכת כל כך הרבה למסעדות, אבל יכולה להגיד לך שכשהולכים לאכול צהריים בעבודה, כולם אחרי כוס קפה בבוקר ואני אחרי שתי ארוחות בוקר וארוחת עשר ומתה מרעב. ומיד אחרי הצהריים אני חייבת נשנוש. לי ולך יש חילוף חומרים מהיר, איזה מזל אחרת היינו שוקלות טונה :)

      ולמה כל המגיבים פה הם גברים????

       

      זה לא חילוף החומרים!

      זה האושר שאוכל גורם לו!!!!

      זה מה ששורף את כל הקלוריות! :-)))))))))

        21/11/09 18:19:

      בתור מישהו שגדל, עם תל אביב מסטקיות למה שקוראים כאן

      "גורמה", (עניין של גיל). אני יכול להצהיר ללא היסוס שאין בעיר הזו

      אף מסעדה צרפתית ראויה לשמה. היו אחת או שתיים בעבר...

      אין פה גם אף מסעדה איטלקית ברמה שלא לדבר על ספרדית אמיתית.

      אפשר לאכול מצויין בתל אביב וזה גם זול יותר מרוב ערי הקולינריה

      האחרות. יש כאן אוכל ביסטרו טוב וכמה שפים עם אמירה אישית. אוכל

      מסעיר, אין כאן. גם ב 800 ש"ח לסועד. (מחיר לסועד במסעדת כוכב 1).

      מאחל לך לגדול עם השאיפות ובמקום לסמן מסעדות בתל אביב, להתחיל

      לסמן בפריס, בלונדון, בניו יורק ובברצלונה. זה עניין של חומרי גלם, של 

      קהל קבוע, של תחרות עזה בין שפים, של אוירה ותרבות.

      בכל המקומות שהזכרתי ובעוד רבים, ניתן לקבל ארוחות מסעירות גם ב 150 ש"ח,

      זה עניין של קצת השקעה, קצת מזל והרבה מחקר כיפי. לשאול מקומיים

      לעשות מנוי בזאגט ובמישליין, לוותר על שתי ארוחות בכתית ולטוס לפאריס,

      למשל, ההלם שתחווי אחרי כמה ימי טעימות יגרום לך להגדיר מחדש מה זה

      "גורמה". וזה עם כל הכבוד לאיל שני, עדיין רובושון או גי מרטין לוקחים בהליכה.

        21/11/09 15:30:


      כמה נמרצת.. מדהים.

      עשית לי חשק לאכול

      ובדיוק סיימתי לאכול לפני רבע שעה..

        21/11/09 14:02:

      מערכת יחסים שמבוססת על אוכל נשמע נחמד יצא לי לצלם כמה מנות של אוכל יתכן ואני יעלה אותם לאתר שיהיה לך על מה להזיל ריר 

      שיהיה לך יום מקסים ומלה תאווה קולינרית :) 

        21/11/09 12:53:

      מבין מצויין את כל התחושות שאת מתארת. נהנתי מכל ביס. זה הפוסט הכי טעים שקראתי. ולקחתי ממך גם כמה רעיונות למסעדות להכניס לליסטה. ואם תרשי לי אוועץ בך כשאחפש משהו חדש ומעניין. תודה.
        21/11/09 12:40:
      איך אני נהנית לקרוא פוסטים כאלה, על תאוות, תשוקות והנאות גשמיות- זה כל כך אמיתי ומעיד בעיני על אישיות חזקה, חושנית, נמרצת (כמו הכינוי שלך) שטורפת את החיים. סחתיין עלייך .
        21/11/09 11:45:

      חחחחחחחחחחחחחח

      בחרת לך את השם הכי מתאים

      תל אביבית נמרצת

      עם מרץ כמו שלך את יכולה להרשות לעצמך

      לטעום מכל מסעדות העולם.

      ולהישאר רזה רזה.

      שבת שלום יקירתי.

        21/11/09 10:29:

      תודה רבה אהבתי מאוד
        21/11/09 10:03:

      סוף סוף מישהי שאוהבת אוכל כמוני. אני לא הולכת כל כך הרבה למסעדות, אבל יכולה להגיד לך שכשהולכים לאכול צהריים בעבודה, כולם אחרי כוס קפה בבוקר ואני אחרי שתי ארוחות בוקר וארוחת עשר ומתה מרעב. ומיד אחרי הצהריים אני חייבת נשנוש. לי ולך יש חילוף חומרים מהיר, איזה מזל אחרת היינו שוקלות טונה :)

      ולמה כל המגיבים פה הם גברים????

        21/11/09 09:45:

      הזדהות טוטאלית.
        21/11/09 09:37:


      כתבה יפה....

      ואגב אני מכין בלנצסים בצורה מדהימה..

      בתאבון!

        21/11/09 09:24:

      אחלה פוסט! אני פשוט מזדהה עם מה שכתבת, ומקווה שלא עולות לך מחשבות כמו אלה שכתב זה שכותב בשביל הכיף. איפה הכיף?

      מה שאני לא אוהב במסעדות זה הקטע של התשלום בסוף, כמו שסיינפלד אמר "אחרי שאכלנו, נהנינו והתמלאנו למי בכלל בא לשלם?".

       

        21/11/09 08:52:

      רק רציתי לומר שאני בשלן מעולה שף אמיתי...
        21/11/09 08:27:

      סוף סוף אישה מספיק שרוטה באתר

       

      מביה שאוכל וסקס הם תמצית החיים

        21/11/09 05:44:

      אוכל זו אהבה גדולה שלי. אין כמו ארוחה טובה המשלבת ירקות, בשר, קינוח ויין טוב. שילוב יכול להיות שונה ולא תמיד כל המרכיבים מחייבים. הטעמים מחדשים ומרעננים. חוץ מחריף הכל הולך ...

      מכור גם לשוקולד איכותי, יאאאאאאמי

      לפעמים חברים שואלים אותי ... אתה מהמר ?

      אני עונה ... ברור, כשאני הולך למסעדה חדשה :))

      זו התרגשות כמעט כמו לפני דייט ראשון עם בחורה. הלב פועם חזק והמחשבות מתרוצצות בסקרנות מול הלא נודע.
      cosmo, את בסדר :)) העברת יפה את המסר של חגיגות גסטרונומיות

      (*)

        21/11/09 02:07:
      יללה - מתי ארוחת הטעימות הבאה????חיוך
        20/11/09 23:36:


      גם אני !

      *

        20/11/09 22:52:

      כל הכבוד שאת משתדלת לעשות רק מה שטוב לך !!!!

      תהני מהחיים, כי הם קצרים. גם אני מרגיש כמוך לגבי אוכל.

       

        20/11/09 22:16:


      דווקא נהניתי מן המסע הקולינארי שלך,

      אוכל זה לא רק קיום הגוף אלא גם תרבות ואנינות.

      ולא נותר לי אלא לברך אותך ב...

      ב ת י א ב ו ן ! ! !

        20/11/09 22:15:

      צטט: yoyo50 2009-11-20 21:22:46

      שבת  מגניב לכווווווווווווווווווווווווווווולם 
      לין  החמודה  בתאבוןןןןןןןןןןןןןןןן
      תודה  יואב 

       

       

      ברור שאני מכירה את מול ים

      אכלתי שם לפני זמן מה

      :-)

        20/11/09 22:07:

      אוהבת לקרוא אותך!

      תודה על השיתוף.

      שבת שלום יקירתי.

      שבת מלאה בחיוכים ואהבה.

        20/11/09 21:22:
      שבת  מגניב לכווווווווווווווווווווווווווווולם 
      לין  החמודה  בתאבוןןןןןןןןןןןןןןןן
      תודה  יואב 
        20/11/09 19:41:

      *
        20/11/09 19:27:

      צטט: LongLasting 2009-11-20 18:32:54

      אני חייב להכיר לך רופא צעיר ומוכשר [גם נאה ושרירי] שמבין באוכל ויין ובמסעדות הכי "אין" כולל אלו שהם "אאוט" קרובות ורחוקות כאחת.

       ובכדי לא לפרסם כאן ובחינם מקומות כאלו או אחרים ראוי שתחליפי עימו "הגיגי" אוכל ו"פנטוזי" תבשילים

      ממאכלי "טעם טוב" ועד "מנות" פלצנות לשמה בתיבול מתאים ובתוספת של יינות מייקבי בוטיק בטמפרטורות מבוקרות ועד נטילת הלוואה למימון ארוחות הגרגרנות.

       

      טוב נו... אם אתה חייב :-)

      אני אלך על זה!

       

        20/11/09 18:43:


      מזדהה לגמרי.

      אני וזוגתי לקחנו את הספרון הקטן של "טיים-אאוט" - 100 המסעדות הטובות בארץ ואנחנו מסמנים עליהן וי - אחת אחת (עוד לא סיימנו).

      אז נכון שלאהבת המסעדות יש מחיר (נקוב בשקלים, נקוב בקלוריות) אבל, לרוב - איזה כייף לשלם את המחיר.

        20/11/09 18:32:

      אני חייב להכיר לך רופא צעיר ומוכשר [גם נאה ושרירי] שמבין באוכל ויין ובמסעדות הכי "אין" כולל אלו שהם "אאוט" קרובות ורחוקות כאחת.

       ובכדי לא לפרסם כאן ובחינם מקומות כאלו או אחרים ראוי שתחליפי עימו "הגיגי" אוכל ו"פנטוזי" תבשילים

      ממאכלי "טעם טוב" ועד "מנות" פלצנות לשמה בתיבול מתאים ובתוספת של יינות מייקבי בוטיק בטמפרטורות מבוקרות ועד נטילת הלוואה למימון ארוחות הגרגרנות.

        20/11/09 18:13:
      יפה מאוד
        20/11/09 17:47:

      יש לך טבח בבית, ואו ?
      גם אופה וגם יפה ?תמים
      מרק.
        20/11/09 17:46:

      אדיר, קראתי בנשימה עצורה. איזה נפלא כשנרקומנים מספרים על ההתמכרות שלהם. *
        20/11/09 17:40:

      צטט: אוריגל 2009-11-20 16:50:31


      אכן את יצור מיוחד במינו!  :-)

       

      עד היום הכרתי הרבה אנשים ( ובייחוד נשים... ) שהם נהנתנים בענייני אוכל, אבל כל מבקר מסעדות מקצועי וגם כמעט כל אדם שמשלם תמורת הארוחה מתייחס מעבר להנאה הסובייקטיבית שלו מהאוכל גם לערך הכלכלי, כי אם מנה עולה יותר, תמיד אנחנו מצפים לקבל יותר וליהנות יותר. גם את ציפית ליותר כשהגעת למסעדה החדשה של אייל שני, בגלל שמדובר בו.

       

      בשבילי דווקא המקומות העממיים והזולים שלפעמים כותבים עליהם הם המיוחדים ביותר, ושם כשיש מאכל ברמה גבוהה ההפתעה היא בכמה רמות יותר גדולה.

       

      מצד שני, מאחר שהשפים מהמסעדות היקרות משתמשים בחומרי גלם יותר טובים, טבעי שהאוכל שלהם יהיה בדרך כלל איכותי יותר.

       

      העניין של המסעדות הוא לא רק בשביל האוכל

      זה בשביל הבחירה

      היציאה

      הסביבה החברתית של המקום

      הציפייה לתפריט המיוחד

      ועוד ועוד ועוד

      אוכל הוא רק חלק מהחוויה

       

      ולגבי אייל שני, הציפייה היחידה שלא התממשה היא הציפייה הסביבתית

      מבחינת האוכל אני חושבת שזאת הייתה חוויה בלתי נשכחת

        20/11/09 17:34:

      צטט: bimbom 2009-11-20 14:34:51

      זה מה שאאני אומר...

      מסעדה שווה זיון!

       

       


      ואפילו יותר מזה

      (אבל כמובן עדיף שילוב של שניהם יחד :-)

        20/11/09 17:33:

      צטט: shayerel 2009-11-20 14:30:39


      רעה

      מכשפה

      גרמת לי להגיר ריר על המקלדת

      באשמתך , אני נכנס עוד פעם למטבח

      להכין משהו טוב וטעים

      ולא שניצל ופרוסות לא נחשב אצלי כמשהו טעים

       

      טוב טוב אני אכנס להכין משהו מיוחד הפעם , עוד לא נעול מה .....

      יהיה טוב וטעים

       

      אני לא רעה!

      אני נותנת השראה

        20/11/09 17:30:

      צטט: james woods 2009-11-20 13:52:07

      "Restauholic", that's what you are! קריצה

       

       

       

      אדיר! זה מה שאתה

      אני מאמצת את ההגדרה!

        20/11/09 17:29:

      צטט: aniamos 2009-11-20 13:24:54

      אני רואה שאת בעניני אוכל חזק...

      ומן הסתם בטח יש לך תיאבון רב..

      אז אם לא ניסית עדיין כדאי לך לנסות אוכל טריפולטאי.. 

       

       

      כנרא שהגדילה בקרב המטבח הרוסי מונעים ממני לפתח אהבה לאוכל מזרחי

      ניסיתי וניסיתי וניסיתי...

      אבל ממש ללא הצלחה :-(

        20/11/09 17:27:


      ולסיום, אני חייה, נושמת, כותבת אוכל... ובעיניי לאושר שזה גורם לי אין שום מחיר. לכן, אני לא אוהבת לכתוב על מחירי המנות שאכלתי (למרות שהאתיקה המקצועית של מבקר דורשת זאת ואני מבטיחה שכשאני אהיה מבקרת מקצועית אני יעשה זאת) אני לא אוהבת לחשוב על אוכל במושגים של ערכים כלכליים, כי מבחינתי אין ביניהם שום קשר!

       

      תל אביבית יקרה ונמרצת((:

      התשוקה ולא משנה כמעט למה ולאיזה תחום,יש בה משהו מקסים,היא מעוררת השראה ותשוקה גם באחרים...(:

      הנה חברך שקל לדוגמא....הוא הדיוט...אישיות של חומוס-צ'יפס-סלט....

      אבל כשאני קורא אותך...בדמיון,גם אני אכלתי באוניגין...ובלסתי סושי משובח...(בנינו,סושי,זה כמעט סוג המזון היחידי,שאי אפשר להגיד עליו-בלסתי...אבל מילא,אמרתי שאני לא מבין גדול...(:)

      אחלה של פוסט,הפעיל לי את בלוטות הרוק המנוונות***

        20/11/09 17:23:

       

      אכלה שיר...רגוע

        20/11/09 17:03:

      בתיאבון
        20/11/09 16:59:


      אני אישית מת על אוכל ובמיוחד אני אוהב אוכל מתובל וחריף , אני יכול להבין אותך כי לפעמים המחשבה על

      אוכל טוב לבד ממלאת אותי באנרגיה.לין הכי חשוב שיהיה לך טעים ונעים בחיים .

        20/11/09 16:56:

      סוף סוף מישהי כלבבי

      צריך לעבוד על המפגש

      יוסי

        20/11/09 16:50:


      אכן את יצור מיוחד במינו!  :-)

       

      עד היום הכרתי הרבה אנשים ( ובייחוד נשים... ) שהם נהנתנים בענייני אוכל, אבל כל מבקר מסעדות מקצועי וגם כמעט כל אדם שמשלם תמורת הארוחה מתייחס מעבר להנאה הסובייקטיבית שלו מהאוכל גם לערך הכלכלי, כי אם מנה עולה יותר, תמיד אנחנו מצפים לקבל יותר וליהנות יותר. גם את ציפית ליותר כשהגעת למסעדה החדשה של אייל שני, בגלל שמדובר בו.

       

      בשבילי דווקא המקומות העממיים והזולים שלפעמים כותבים עליהם הם המיוחדים ביותר, ושם כשיש מאכל ברמה גבוהה ההפתעה היא בכמה רמות יותר גדולה.

       

      מצד שני, מאחר שהשפים מהמסעדות היקרות משתמשים בחומרי גלם יותר טובים, טבעי שהאוכל שלהם יהיה בדרך כלל איכותי יותר.

        20/11/09 16:45:

      תהני, מביס לביס כוחנו גבר, וכבר אמרו קדמונינו שמזונו העיקרי של האדם הוא ,אוכל.
        20/11/09 16:39:

      נהנתנית שכמותך ;))
        20/11/09 16:27:

      כתיבה נהדרת הפותחת את התיאבון .. .

       

      תודה ושבת שלום

       

      שלומי

        20/11/09 16:22:


      נמרצת שכמותך,

      אם את מעידה על עצמך שאוהבת אוכל הינך ,

      קראי את הדיון שהעלתי לפני זמן מה על אוכל בסינגפור,

      בקישור הבא:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=996226

        20/11/09 16:16:

      יפה כתבת חיינו הם סביב אוכל

      אם אפשר להנות מזה אנו מרויחים

      אני מאחל לכולם לאכול מה שטעים להם

      ומה שבא להם הכיף כול החיים...

      ואם אפשר עם כו יין ...לחיים

       

      שבת שלום  בן   רגוע

        20/11/09 16:13:

      אהבתי, תאבון בריא לאוכל ולחיים!

       

       

        20/11/09 16:02:
      פוסט אוכל טוב טובצוחק
        20/11/09 15:56:

      נהדר !

      My Kind of a Woman... 

        20/11/09 15:51:
      יפה אהבתי שבת שלום
        20/11/09 15:50:

      ואווו...לבריאות

      רזה .....כן ממשחיוך

      * מהחבר אלון

        20/11/09 15:43:
      מזה כ 15 שנה שאמי [בת 80 שתבדל לחיים ארוכים ] אחותי ואני , נוהגות לחגוג את ימי ההולדת שלנו. רק שלושתינו לבד, במסעדות הכי הכי..... שלוש פעמים בשנה, כל פעם אחת מאתנו משלמת על ארוחת השחיתות, ואף פעם אנחנו לא חוזרות לאותה מסעדה [רק  לסטפן בראון  חזרנו פעם נוספת]. יצא לנו לאכול כמעט בכל המסעדות הנבחרות. אני מאחלת לאמי עוד הרבה שנים של ארוחות שחיתות
        20/11/09 15:42:

      העכבר למעלה נראה לי מוכר מאיפה שהוא......:-)
        20/11/09 15:32:

      אין עליך את מדהימה

      מכיר את התחושות ובהחלט מתחבר אליך

      בלי שום קשר את כותבת נהדר

       

      שתהיה שבת לא פחות ממושלמת 

        20/11/09 15:30:

      פתחת לי ת'תאבון....

      שבת שלום

        20/11/09 15:10:
      אז...את מאוד אוהבת לאכול ומעריכה אוכל איכותי, האם זה המסר הסמוי היטב בפוסט?
      :)
        20/11/09 15:06:

      :)  *

      תודה פוסט נפלא

       

        20/11/09 15:04:
      אחלה תאווה
        20/11/09 14:54:

       

      את חולנית,

      בפוסט הזה יש יותר מדי "אני",

      הוא ארוך מדי

      לאיפה כל זה נעלם את נראית רזה.

       

      חסרת צניעות ובלתי מוסרית החווה אורגזמה

      גסטרונומית עמוק בתוך הראש הקולינרי שלך,

      הפה שלך כנראה מתחיל לגרד ואת כבר חושבת על המסעדה הבאה...

       

      איחס פיחס איך אשה מכוערת כמוך יכולה גם לאכול כל כך הרבה.

       

      טוב למי שזה הפטיש שלו ואת מתירה למה לא לבחבש אותך :))

       

      את כותבת מדליק מגניב ומעורר כל בלוטה כולל מחרמן על חומוס ופלאפל נקודה 

      אין מה לעשות אני כזה.

      :)

      אהבתי

      ד"ש לשף ולקונדיטוריום שלו. תזמיני פעם...

      *** 


      ...ושלא יעבור לך!!!

      אם סבלנות של בדואי, ממתין לתורי...

      ז'תומרת מאמין בעולם קטן. לא נדחף ולא דוחף עצמי בחיים.

      מתי שהוא זה יגיע. 

      שבת שבת.

        20/11/09 14:37:

      מקסים

      עכשיו נהייתי רעב מהקריאה ואני הולך לאכול

      :)

        20/11/09 14:34:

      זה מה שאאני אומר...

      מסעדה שווה זיון!

        20/11/09 14:33:


      תיאבון כזה רק מראה שאת בריאה...

      שרק לא יפסק התיאבון...

        20/11/09 14:30:


      רעה

      מכשפה

      גרמת לי להגיר ריר על המקלדת

      באשמתך , אני נכנס עוד פעם למטבח

      להכין משהו טוב וטעים

      ולא שניצל ופרוסות לא נחשב אצלי כמשהו טעים

       

      טוב טוב אני אכנס להכין משהו מיוחד הפעם , עוד לא נעול מה .....

      יהיה טוב וטעים

        20/11/09 14:30:

      "אני חייה, נושמת, כותבת אוכל... ובעיניי לאושר שזה גורם לי אין שום מחיר."

       

      זה הרבה יותר ממספיק.

      זה, בעצם, המון ויפה כל כך!

        20/11/09 14:28:

      גם אני אוהב אוכל, אבל תראי איך עלי זה השפיע...


        20/11/09 14:28:


      אני צריכה לאכול מהאוכל של הטבח

      ומהעוגות של החברים הקונדיטורים שלו

      לבקר איתך בכל המסעדות

      ורק אחר כך לאשר את הפוסט הזה

      שהוא כולו את

      וכולו אוכל

      ולבסוף את גם אומרת עלייך שאת רזה

      ותארי לעצמך כמה אנשים מתבאסים מזה,

       

       

        20/11/09 14:16:

      אשה חושנית

      היא זו

      המספרת על אוכל

      כמו שאת עשית פה.

       

      נפלאה דרכך.

        20/11/09 14:12:


      מתוקה. לא חידשת לי שום דבר

      הייתי בקטע הזה הרבה לפני שביקרת

      במסעדה הראשונה.

      הציצי של אימא.

       

      שבת נהדרת

      שוקי

        20/11/09 13:54:

      ... היקום - מסעדה, ואת לקוחה!
        20/11/09 13:52:

       

      בתיאבון

        20/11/09 13:52:

      "Restauholic", that's what you are! קריצה

       

        20/11/09 13:24:

      אני רואה שאת בעניני אוכל חזק...

      ומן הסתם בטח יש לך תיאבון רב..

      אז אם לא ניסית עדיין כדאי לך לנסות אוכל טריפולטאי.. 

      ארכיון

      פרופיל

      Lin Urman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין