זמן קצר לאחר שבישראל,בניגוד לארה"ב למשל,הוחל חוק בריאות חינם,הגו קופות החולים את התרגיל השיווקי המתוחכם בדמותו של ה"ביטוח המשלים". כל הביטוחים המשלימים,ללא יוצא מן הכלל,ולא חשוב באיזו קופת חולים מדובר,מציעים לנו בתמורה לסכום חודשי קבוע,שלעיתים אינו מבוטל (תלוי בסוג הביטוח ועד כמה הוא "יוקרתי" ומקיף - מגן,זהב,פלטיניום וכדומה),שירותים רפואיים נוספים שאינם נכללים בחוק הבריאות הכללי,שהוא,כאמור,ניתן לנו חינם אין כסף.
כשמדובר בבריאות,עניין חשוב לכל הדעות,ומאחר שקופות החולים נתפסות על ידינו כאמינות,איש אינו מערער או תוהה לרגע על מהות הביטוחים המשלימים, ועוצר על מנת לשאול את עצמו - כמה הוא באמת הכרחי עבורו. לרגע לא עובר בנו חשד,שמדובר בגוף כלכלי לכל דבר,מכונה משומנת היטב שמפעילה מערכת שיווק אגרסיבי לגייס כמה שיותר לקוחות שטרם בחרו לוותר על כספם בתמורה לשירותים שוליים (פחות או יותר) - שבלעדיים למבוטחיה.
תשאלו - מאיין לך? על מה את מדברת בביטחון מוחלט כזה? ובכן,אני מתביישת להודות,אולם בעברי,כשהתפרנסתי משיווק וקידום מכירות,נהגתי להחתים בעצמי את הלקוחות התמימים על ביטוח משלים של אחת מקופות החולים,כשהן יצאו בקמפיין מאסיבי המתוזמן להפליא (כאמור) כעבור זמן קצרצר לאחר החלת חוק הבריאות החינמי. כל עוד החוק לא יושם,הרי שילמנו סכום קבוע עבור הזכות לקבל שירותי רפואה,ולכן לא עלה הצורך ליזום את הביטוחים המשלימים, ורובם היו כלולים ממילא בסל הבריאות הכללי. כאחת שעברה תידרוך מקיף כיצד לשכנע לקוחות מתלבטים,ואיך לפרק את התנגדויותיהם אחת אחת,אני בהחלט יכולה להעיד כאן שיש לי ידע מבוסס על מה שקורה מאחורי הקלעים. "ארבתי" לכל מי שנכנס לקופות החולים,בשולחן משלי, שהוצב במיקום מרכזי. בקלות יחסית ותוך פרק זמן קצר,כל הלקוחות חתמו על הטופס בחרדת קודש,בטוחים שזכות גדולה נפלה בחלקם, חסד ומזל גדול, ושאין כאן מלאכת מכירות שעמלות נאות בצידה. הקלף הכי חזק לשיכנוע הוא הפריטה על הפחד הכי עמוק ובסיסי שקיים בנו - כולנו רוצים להיות בריאים וחוששים לחלות,להזדקק לשירותי רפואה מתקדמים,ולכן אנחנו לא עוצרים רגע לבחון בעיניים ביקורתיות האם אנחנו באמת קהל היעד שיכול לצאת מורווח מהביטוח המשלים ,לשאול האם אנחנו זקוקים לו, האם יש לנו צורך אמיתי בו, או שנוכל להסתפק בחוק הבריאות הממלכתי הבסיסי אשר מכסה את הרוב המכריע של שירותי הבריאות שהאדם הממוצע זקוק לו. בעוד שכאשר אנו מעוניינים בצריכה של כל דבר אחר כגון בהתחברות ללויין/כבלים/לספקיות האינטרנט/טלפוניה או כל שירות שניתן לנו תמורת תשלום חודשי קבוע (כגון ביטוח למכונית שלנו),אנחנו "צרכנים נבונים" - חשדניים,עורכים סקרי שוק,בודקים,מהרהרים,מהססים,משווים,בוחרים על פי סדרי העדיפויות שלנו על מה להוציא את ממוננו. אז למה שלא נעשה אותו דבר בהקשר לביטוח המשלים של קופות החולים?
מסתבר שבריאות אינה שונה מכל תחום אחר. גם פה אנחנו צרכנים לכל דבר,הגם שמדובר בשירותי רפואה,וחשוב לתת על כך את הדעת.
השורה התחתונה היא שגם כאן, יש אוכלוסייה שתצא מורווחת מלהיות מבוטחת באחד מהביטוחים המשלימים - דוגמת הקשישים,או הלוקים במחלות כרוניות,אבל רובנו שייכים לפרופיל של אוכלוסייה ממוצעת,שהפרופיל שלה הוא אדם בריא וצעיר – שיכול לוותר עליהם, ו"לישון בשקט".
אני לא טוענת כאן שאיש לא צריך את זה ויכול להפיק מכך תועלת ולחסוך כסף רב. אולי דווקא לכם הביטוח המשלים כן חיוני. אני רק מציעה שתבדקו מה מהסעיפים של הביטוח המשלים שלכם ועד כמה הם באמת רלוונטיים לגביכם.
מה הסיכוי שתזדקקו לניתוחים והשתלות בחו"ל או באיזו תדירות, האם אתם מעוניינים להשתמש במרפאות השיניים של קופות החולים או בטיפולי הרפואה המשלימה שלהן, האם תזדקקו בקרוב לאביזרים רפואיים כאלה או אחרים וכו' - לפני שאתם מחליטים על התחייבות כספית חודשית (כאמור,לא מבוטלת) לשנים ארוכות מעתה ועד מותכם,כי ההתחייבות היא לטווח ארוך, ומסתכמת בסכום כספי מצטבר וגבוה. במקרה שלי,מאחר שבינתיים אני לא שייכת לחתך האוכלוסיה שזקוקה לכך,אני לא מבוטחת באף ביטוח משלים. להצטרף אוכל תמיד - בכל עת שאחפוץ בכך. ייתכן שבעתיד זה ישתנה, ואם זה יקרה אני אשקול מחדש את העניין, אבל כרגע אני נהנית מכל שירותי הבריאות הרגילים שבמסגרת חוק בריאות חינם, ולא חשה שאני מפסידה משהו, כשאני לא משלמת סכום חודשי קבוע לביטוח משלים מיותר. להיפך - בינתיים אני רק מרוויחה כספים שאני לא מוציאה. אם לעיתים רחוקות אני זקוקה לתרופה שאינה כלולה בסל הבריאות (זה קרה לי רק פעם אחת),אני לא מקבלת עליה חמישים אחוז.אבל חשוב לזכור שזה יוצא עדיין הרבה יותר זול לשלם על התרופה הזו מחיר מלא מאשר להתחייב להפריש סכום כספי חודשי לביטוח משלים.לא צריך להיות כלכלן מהולל כדי לעשות את החישוב הפשוט הזה.שילמתי באופן חד פעמי מאה ומשהו שקלים על התרופה.כלומר הפסדתי קצת יותר מחמישים שקלים, שתסכימו איתי שהם סכום זניח מול שנים רבות של תשלום קבוע לביטוח המשלים. אחת לכמה חודשים אני "זוכה" לשיחת טלפון שדוחקת בי באמצעות "הפחדות" שאני מכירה היטב (זוכרים שפעם מזמן הייתי בצד השני?),למסור את כרטיס האשראי שלי ולמהר להיות מבוטחת. רק משום שאני מכבדת את הצורך של הנציגה למלא את תפקידה,ואני אמפטית כלפי הרצון שלה להתפרנס,אני מאזינה בסבלנות ובנימוס לבחורה האדיבה והרהוטה שעל הקו, כשהיא מונה את שורת ההטבות וההנחות (הזניחות עבורי) שאזכה להן במסגרת היותי מבוטחת,ושאותן אני כבר מכירה בעל פה ,ולבסוף מסרבת בהחלטיות אך בנועם ובעדינות. "לא כרגע" - אני מפיחה בה (לרגע) תקווה. " ייתכן שאזדקק לביטוח המשלים בעתיד, אבל אין לי צורך בו כעת. נסי לדבר איתי שוב בעוד עשרים - שלושים שנה." |