בָּאתִי לִקְטֹף אֶת הַוֶּרֶד אֲבָל הוּא דָּקַר, אסוף אֶל אַהֲבָתוֹ לְקוֹצִים חוֹלְפִים, טִפַּת דמי מַשְׁקָה שָׁרְשִׁי אַהֲבָה יֹפִי הַפֶּרַח : שׂוֹרֵף פַּרְפַּר שֶׁל תְּשׁוּקָה.
כָּל בֹּקֶר כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר לִצְלִילֵי צִפּוֹר מִתְבּוֹנֵן בַּפֶּרַח שָׁרַק אֶתְמוֹל הֵרַחְתִּי אֶת צוּף לִבּוֹ כוֹאֵב אֶת הַפֶּצַע הַזּוֹלֵג אֶת קוֹץ יוֹפְיוֹ. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צודק ידידי. ביאהבה יש יופי וכאב.
יפה כתבת. שבת אוהבת ללא כאב.