אז ככה, חבר'ה מאתר ההכרויות פונים אלי, כותבים לי, מצ'וטטים, משאירים הודעות עם מספרי טלפון.. וכל זה בשביל מה? כל זה בשביל להגיד לי שהתמונה שלי מצולמת מרחוק ולא רואים את הפנים, ושזה ממש לא בסדר מצידי, ואיך אני רוצה להכיר ככה, והאם זה מכוון, ואם כן - למה, ומה אני חושבת לעצמי, ושאני צריכה לשים תמונת תקריב, ושזה לא ילך.
מי אמר שהגברים של היום לא משקיעים?
גם היום לא חשבתי לעומק על שום דבר. למעשה היום לא חשבתי בכלל, רק תפקדתי בקצב המטורף של יום שישי. אולי מחר בבוקר אחשוב טוב. נראה כבר.
הערב אולי קפה עם חברות.
יש כל כך הרבה אנשים נהדרים ונפלאים שנמצאים בגפם. גם נשים וגם גברים. אבל איכשהו, כל מפגשי הפנויים/פנויות לא נעימים. משהו באווירה מקולקל לגמרי. לי נראה שאין במפגשים האלה שום דבר אמיתי. הכל מזוייף ומעושה, החל מההופעה החיצונית וכלה בהתנהגות מקודדת להפליא כיאה לחברי שבט. אני לא יודעת איזה מכנה משותף אחר צריך למצוא לכל הבודדים כדי להוציא מהם את הטוב שבהם. הטוב האמיתי והפשוט. כתבתי 'בודדים' ולא 'פנויים', שמתי לב לכך. רציתי לתקן אבל החלטתי שלא, מפני שהדגש הוא לא על המצב האישי אלא על ההרגשה האישית. טוב, עכשיו אני חורגת מהנושא שהתחלתי לדבר עליו וגם נכנסת לעומק. לא התכוונתי לכך. אולי בפעם אחרת.
קפה עם חברות. |