התקופה של יום ההולדת, ש""נחגגה"" לא מזמן, מאז ומתמיד הייתה קשה לתא בודד. סוג של "חשבון נפש" שצריך לעשות (יותר מאשר בשגרה לפחות), חשבון נפש שבכל פעם שחושב, המאזן היה שלילי. אולי יותר קל לזכור את הדברים הפחות טובים, את הכשלונות ואת הכאבים.

לכבוד יום הולדתו ה 40 (כואב להחליף קידמות) ולקראת השנה ה 41 בחייו, תא בודד החליט להפגין מעט בגרות, ללמוד משגיאות העבר ולוותר על המאזן "רווח/הפסד עד עכשיו" השנתי. הוא יודע גם בלי כל החשבונות שבפנקס מאזנים שהמקום בו נמצאים חייו אינם המקום בו הוא רוצה שהם יהיו ומצד שני, לא משנה היכן תא בודד יהיה, הוא תמיד הוא ישאף ליותר כך שבעצם הוא אף פעם לא יהיה במקום בו הוא רוצה להיות. זו תמיד הדרך אל מקום טוב יותר.

לפני מספר שנים, תא בודד היה נתפס לעובדה שהוא לעולם לא יגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הוא היה רואה את חצי הכוס (בת אחותו של הספל) הריקה שבחוסר היכולת להגיע אל המטרה. היום, תא בודד מבין שאין "מטרה" מוגדרת ולהיפך, כאשר אין יותר לאן לשאוף ... אין יותר כלום.

שינויים, עדיין לא באים בקלות לתא בודד, מאז ומתמיד הם הלהיבו אותו והפחידו אותו באותה מידה. מצד שני, דווקא השינויים, הם אלה שיכולים להוביל קדימה אל מקום טוב יותר. אם פעם תא בודד היה מנסה להאבק ולהתחמק מהשינויים, היום הוא מבקבל אותם בברכה ואף מוביל אותם בתחומים מסויימים. השינוי האמיתי הוא בפנים ולא בחוץ. 

תא בודד - הכוס חצי מלאה