כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קרמיקה, קדרות,pottery אימון באמצעות חימר (אמנות)

    להקשיב ללב - הקול הפנימי

    46 תגובות   יום שישי , 20/11/09, 21:42

    להקשיב ללב,

     

    לכל אחד יש את המיוחד שבו,

    את הדבר המסוים הזה שמאפיין אותו,

    את נשמתו.

     

    רק בחשיכה,

    בריקנות וחוסר הסיפוק,

    כשהלב בוכה,

    הגוף והלב חד הם, לא משקרים.

    בשקט בשקט,

    בחדרי חדרים

    שומעת את נפשי, נשמתי

    מה מבקשת היא.

     

    ועליי רק להקשיב,

    לקבל, להבין

    כל התשובות בתוכי.

     

    אסור לפסוח על השלב הזה,

    להיות נוכחים בריק ובכאב שבתוכנו,

    עלינו לחוש, להטמיע ולקבל

    זה בלתי נמנע, חלק מצמיחה פנימית,

    כדי לברוא עולמות חדשים.

     

    מתוך המודעות הזו,

    בחשיכה יהיה אפשר לראות את האור   

    מכאן הדרך תהיה ברורה יותר

    ונדע לאן מועדות פנינו.

    מה חשוב ונכון לנו ועלינו להתמקד בו

    אילו דברים אינם חשובים כעת בשבילנו

    ועל מה עלינו לוותר ולהקל את המעמסה

    אל אושרנו ורווחתנו. 

     

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/12/09 14:08:

      להרגיש את הכאב ולצמוח

      וכל פעם מחדש עולים לאט לאט קצת נופלים וקמים במקום אחר....  :-)

      במקום האחר הזה חוששים כל הזמן להיפגע אבל שמבינים את החיים

      יודעים שככה זה ככל שיותר קשה ככה מתחזקים ומתקדמים!

      אתי אהבתי את הפוסט שלך וכמובן שניכנסתי קצת תוך

      כדי הקריאה לתחושה של ההרגשה.....!

      חג שמח מקסימה :-)
      נראה לי שחפרתי חחח

        16/12/09 10:47:


      אתי יקרה,

       

      כתבת נפלא!

        15/12/09 16:10:

       

      טוב לקרוא את את זה בימים חשוכים

      ניסחת הכל כל כך יפה

      ונכון 

        2/12/09 16:51:

       

      אתי,

      כתבת נפלא

      מלאכה מדוייקת!

       

      תודה לך,

      גלי

        30/11/09 23:56:


      רק טוב !

      קבלי חיזוק*

        29/11/09 19:56:

      בדיוק היום הייתי צריכה את התזכורת החשובה הזו!

      תודה לך *

      נויה

       

        28/11/09 16:08:

      אוףף, הלוואי והייתי יודע לכתוב ככה...

      תודה

        28/11/09 10:34:


      לאתי המקסימה,

      כל-כך הרבה יש בשיר הזה. לעתים קשה לנו לעשות פסק-זמן ולהביט גם היכן שחשוך, שם האמת מסתתרת, ולאט לאט לקלף השכבות ולראות מה אנו באמת רוצים ומה ייעודנו. תהליך הצמיחה לעתים כואב  ולעולם אינו מסתיים, אך מביא פירותיו עמו.

      נפלא.

        26/11/09 18:52:

      כל כך נכון, הלב מכיל בתוכו את הגוף והנפש

      ומתוך החושך ניראה את האור (:

        26/11/09 13:21:

      מי שמקשיב לליבו כמוך

      מקבל גם תשובות נכונות ונבונות

      אהבתי!

        26/11/09 12:20:


      יפה מאוד, אמיתי ומרגיע

      גם אם רואים אור בקצה

      המנהרה תאמיני שזה אור

      ולא הפנס של הרכבת

      מזדהה עם כל מילה

        26/11/09 00:56:


      איזו מקסימה את

      וכל כך נכונים ויפים דברייך.

      אהבתי!  נשיקה

      לימור *

        24/11/09 23:53:

      כתוב מקסים , אתי!
        24/11/09 23:52:

      המפגש הזה,

      שלנו עם עצמנו,

      בחסות החשכה,

      לא קל הוא. קשה מאוד אפילו.

      אבל מי שיש בו האומץ להסתכל לעצמו בלבן של העיניים,

      יוציא מן המפגש הזה את המיטב...

        24/11/09 18:52:

      כתבת מקסים. ודין דין כמה היא מקסימה וכשרונית.

       

        24/11/09 18:12:


      אתי ל!!

      לוותר על הטפל,

      להתרכז בעיקר,

      להבדיל בין השטן לאל,

      לטפס אל ההר.

      אהבתי.

        22/11/09 11:11:

      ב.י.ד.י.ו.ק. !

      (וכמה לא ברור ולא טרוויאלי להגיע למקום ולתובנות האלו)

        22/11/09 01:31:

      אתי

      השיר של דין דין...נהדר...

      ובקריאת מילותייך...

      חזק!

      אני מאוד מתחברת למה שכתבת

      רק שצריך להקפיד ליישם...

      לפעול על פי צו ליבנו...

      בעיקר...להקשיב לו...

      ולהתנהל נכון...

               *

      שבוע נפלא לך יקרה

      מהדס


       

        22/11/09 00:20:


      תודה אתי, יפה ונכון כתבת...

       

      שבוע יפה,

       

      שי

        21/11/09 23:45:

      מסכימה עם כל מילה!
        21/11/09 22:34:

      אסור לפסוח על השלב הזה,

      להיות נוכחים בריק ובכאב שבתוכנו,

      עלינו לחוש, להטמיא ולקבל

      זה בלתי נמנע, חלק מצמיחה פנימית....

      חיוך

      וזה יקירה המחשל לבאות....

      שבוע טוב...:)

        21/11/09 20:00:

      אתי יקרה*

      כתבת מקסים,

      להקשיב ללב ולגוף להקשיב לעצמי ולמצוא את הסוד

      לחיים  מאושרים ושלווים

      שבוע מקסים

        21/11/09 19:53:


      יקירתי,

      כתוב כל כך יפה.

      כמה נוגע, כמה נכון.

      תודה!

      אהבתי.

      למדתי.

      כיכבתי.*

        21/11/09 19:45:
      תודה אתי. נהדר*
        21/11/09 19:38:

      צטט: אתי ל 2009-11-21 13:45:49

      צטט: ניומן 2009-11-21 02:37:33

      *

      תבונה, חכמה ויצירתיות

      על חיוך כשלך ומה עוד צריך הבנאדם?

       

      תודה,  העלית בי חיוך...

      אע"פ הדברים היפים שכתבת לי

      אני לא פטורה מהתהליך או המסע הטבעי

      שבו כולנו חווים וצריכים לעבור. רק תאהבי את עצמך, כי מכך אינך פטורה באמת. השאר יתמלא

      כי העשייה שיש בך, היא הכוח המניע ונפלאותיך המרשימות אותי 

      יש שמתעלמים, חשים ריקנות וחוסר סיפוק

      ואינם יודעים מדוע ומחפשים בסממניים

      חיצוניים את התשובה למלאות פנימית 

      ויש שמקשיבים וגדלים מתוכו.

      שבת נפלאה.

      שבת מקסימה.

       

       

        21/11/09 14:24:

      צטט: נושקת לים 2009-11-21 13:44:55


      אסור לפסוח על השלב הזה,

      להיות נוכחים בריק ובכאב

       

       

      זה כנראה תפקידו של הכאב. והרבה פעמים אנחנו בורחים ממנו ובכך מפספסים את ההזדמנות להיות קרובים לעצמנו ולהקשיב. בריחה היא תמיד ההפך מבחירה. 

      דרוש אומץ כדי להיות נוכחים בכאב ובריק. שלב ביניים מבורך.

       

      כל מילה אבן יקרות,

      כתבת מקסים,

      האומץ הכי גדול!

      צרך אומץ בשביל להיות נוכחים בכאב ובריק.

      הרי אין בעיה להתעלם ממנו, ואם נתעלם אנו נדחה את מה שבאמת

      חשוב לנו, ההתפתחות שלנו. השלב הבא...(בכל תחום בחיינו).

      כל הסיפורים והאגדות מספרים על אומץ של אבירים הנלחמים בדרקונים(פנימיים)

      כדי להציל את הנסיכה (שבתוכם) או להביא אבן יקרות...

      המלחמה הזו היא מטאפורה לעולם הפנימי שלנו.

      להיות אבירים ולוחמים בתוכנו לא לברוח מהכאב, להבינו

      כדי שנוכל להתמודד ולהגיע אל האור או לדלות מים חיים.

      זה האומץ הכי גדול...וכולם מתאמנים כדי להגיע לפנים ע"י פעולות חיצוניות

      ספורט אתגרי, או כל פעולה חיצונית מחזקת אחרת בחיינו שנפלאה ומזרזרת

      להתמודד עם העולם הפנימי-השורש.

      שבת נפלאה. 

        21/11/09 14:12:

      צטט: *maharani* 2009-11-21 09:19:29

      אתי יקירה

      הקשיבי ללבך...הוא יודע את הדרך...יטווה לך את המסלול

      וגם החושך לא יפחיד אותך...כי תצליחי לראות את האור.

      דרך מבורכת .

       

       

      שיר יקרה,

      תודה לך,

      שבת מבורכת.נשיקה

        21/11/09 14:08:

      צטט: alen g 2009-11-21 04:56:26

      מסכים עם ניומן, שניים מעלי,  לא הגיע הזמן לנסות, רק לנסות, להפסיק לחפש ולשמוח עם מה שיש?

       

       

      לשמוח עם מה שיש תמיד צריך,

      אין  קשר לחיפוש,

      שינויים בחיים מביאים אותנו למקום פנימי מסוים

      וכן חיצוני.

      אני מתכוונת להתמודדויות בחיים

      ובריאת מציאויות חדשות...

      זה יכול להתאים לכל תחום.

      וזה לרוב מכורח נסיבות חיים, שמציבים לנו עובדה

      ואנו צריכים להתמודד, לקבל ולשנות.

      לא שבחרנו אל נכפה עלינו.

      משהו שכולנו צריכים לעבור.

      תודה על התגובה.

      שבת נפלאה.

        21/11/09 13:56:

      צטט: איתן המיסטיקן 2009-11-21 03:11:16

      יפה  כתבת  שבחשכה  רואים  את  האור  בבירור .  למרות  שיש  הרבה  שטחים  בכל  צבעי  הקשת  ואין  הדברים  פשוטים  כלל  וכלל .אנו  נוטים  לדלג  על  הדרך  וממהרים  לשפוט  גם  את  עצמנו  אם  אנחנו  כישלון  או  הצלחה  מבלי  להבין  שהרבה  מזה  זה  עינין  של  פרופורציות  וזויות  הסתכלות . שבת  שלום

       

      כתבת מקסים.

      לכן, חשוב זמן עיבוד של דברים בתוכנו.

      זהו זמן יקר מפז.

      אל נדחיק אותו.

      בכל מיני מצבים ותקופות בחיים,

      יש סיומים של חוויות והתחלות חדשות.

      לפעמים אנו לא מודים על קשיים שיש לנו שמתארכים לאורך שנים

      התמודדויות שאנו מתעלמים.

      זמן המודעות עם עצמנו הוא הזמן החשוב.

      לא תמיד צריך להיות ב"אור הזרקורים" בצד החיצוני של החיים.

      צריך גם את הצד הפנימי, הצד שהחברה לא מעודדת.

      אך כך זה, צריך את שני הצדדים, איזון ביניהם.

      מאוד חשוב הצד שמאחורי הקלעים.

      הוא שייקבע את טיב הרגשתנו ורווחתנו באופן כללי. 

      תודה.

      שבת נפלאה.רגוע

       

       

        21/11/09 13:45:

      צטט: ניומן 2009-11-21 02:37:33

      *

      תבונה, חכמה ויצירתיות

      על חיוך כשלך ומה עוד צריך הבנאדם?

       

      תודה,  העלית בי חיוך...

      אע"פ הדברים היפים שכתבת לי

      אני לא פטורה מהתהליך או המסע הטבעי

      שבו כולנו חווים וצריכים לעבור.  

      יש שמתעלמים, חשים ריקנות וחוסר סיפוק

      ואינם יודעים מדוע ומחפשים בסממניים

      חיצוניים את התשובה למלאות פנימית 

      ויש שמקשיבים וגדלים מתוכו.

      שבת נפלאה.

      שבת מקסימה.

        21/11/09 13:44:


      אסור לפסוח על השלב הזה,

      להיות נוכחים בריק ובכאב

       

       

      זה כנראה תפקידו של הכאב. והרבה פעמים אנחנו בורחים ממנו ובכך מפספסים את ההזדמנות להיות קרובים לעצמנו ולהקשיב. בריחה היא תמיד ההפך מבחירה. 

      דרוש אומץ כדי להיות נוכחים בכאב ובריק. שלב ביניים מבורך.

       

        21/11/09 13:35:

      צטט: שקל תשעים 2009-11-21 02:33:07


      מה שנכון נכון אתיל'ה((:*

      שתהיה שבת קסומה(:

      תודה,

      שבת שלום.רגוע

        21/11/09 13:34:

      צטט: sharir9 2009-11-20 23:13:17

      כל מילה בסלע

       

       

      אם אתה אומר..

      שבת נפלאה עודדצוחק

        21/11/09 13:33:

      צטט: הפוך גדול 2009-11-20 22:57:56

      "ועליי רק להקשיב,

      לקבל, להבין

      כל התשובות בתוכי. "

       

      אכן - כל התשובות קיימות בנו - צריך לדעת לחפש מספיק עמוק בכדי למצוא אותן.

      חבר יקר, 

      מסכימה עם כל מילה 

      אכן כך,

      תודה,

      שבת מקסימה.

        21/11/09 13:30:

      צטט: שטוטית 2009-11-20 22:48:49


      אתיל'ה:))

       

      אשתדל להפנים את דברייך החכמים

      שבת שלום

      נשיקה

      שטוטיל'ה

       

       

      שבת שלום שטוטיל'ה.נשיקה

       

        21/11/09 09:19:

      אתי יקירה

      הקשיבי ללבך...הוא יודע את הדרך...יטווה לך את המסלול

      וגם החושך לא יפחיד אותך...כי תצליחי לראות את האור.

      דרך מבורכת .

        21/11/09 04:56:

      מסכים עם ניומן, שניים מעלי,  לא הגיע הזמן לנסות, רק לנסות, להפסיק לחפש ולשמוח עם מה שיש?

       

        21/11/09 03:11:
      יפה  כתבת  שבחשכה  רואים  את  האור  בבירור .  למרות  שיש  הרבה  שטחים  בכל  צבעי  הקשת  ואין  הדברים  פשוטים  כלל  וכלל .אנו  נוטים  לדלג  על  הדרך  וממהרים  לשפוט  גם  את  עצמנו  אם  אנחנו  כישלון  או  הצלחה  מבלי  להבין  שהרבה  מזה  זה  עינין  של  פרופורציות  וזויות  הסתכלות . שבת  שלום
        21/11/09 02:37:

      *

      תבונה, חכמה ויצירתיות

      על חיוך כשלך ומה עוד צריך הבנאדם?

        21/11/09 02:33:


      מה שנכון נכון אתיל'ה((:*

      שתהיה שבת קסומה(:

        20/11/09 23:13:

      כל מילה בסלע

       

        20/11/09 22:57:
      "ועליי רק להקשיב,

      לקבל, להבין

      כל התשובות בתוכי. "

       

      אכן - כל התשובות קיימות בנו - צריך לדעת לחפש מספיק עמוק בכדי למצוא אותן.

        20/11/09 22:48:


      אתיל'ה:))

       

      אשתדל להפנים את דברייך החכמים

      שבת שלום

      נשיקה

      שטוטיל'ה

       

       

        20/11/09 22:13:

      צטט: זמן קסם 2009-11-20 22:12:11


      אסור לפסוח על השלב הזה,

      להיות נוכחים בריק ובכאב שבתוכנו,

       

      בדיוק ככה

       

      תודה לךנשיקה

        20/11/09 22:12:

      אסור לפסוח על השלב הזה,

      להיות נוכחים בריק ובכאב שבתוכנו,

       

      בדיוק ככה

        20/11/09 22:11:


      מדוייק *

      תודה אתי

      פיד RSS

      פרופיל

      אתי ל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      גלריה