כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    האור שכבה והודלק בקצה המנהרה

    52 תגובות   יום שישי , 20/11/09, 23:42

     

     

     

     * התמונה עצמה לקוחה מכאן *

     

    http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/858/018.html

     

     

     

     

    "לעתים האור שלנו כבה,

    אך נדלק מחדש ע"י אחר

    כל אחד מאתנו חייב תודה מקרב לב

    לאלה שהדליקו מחדש אור זה"

    -  אלברט שוויצר

     
     

    לכל אדם בחיים יש תקופות יותר טובות, פחות טובות, גרועות, מאושרות, הליכים שעובר , כל מיני.

    כשהוא  "בפנים", לא תמיד הוא אינו מודע ורואה זאת אלא רק כשאותה תקופה או הליך באים לקיצם, ובדיעבד הוא מבין ומודע למה שעבר.  לפעמים הוא עושה הופ עברנו, שם פרק זה מאחוריו, מפיק  ולומד מזה. 

     

    פעמים אחרות הוא נשאר תקוע מבלי דעת, אינו מסוגל לתפוס שזה עבר, קופא על שמריו, מגיב לא בהתאם או לא לעניין - ובגלל משקעים ודברים שלמעשה אינם קיימים יותר. תקופות טובות מעריכים רואים  ומבינים לרוב רק כשהן עוברות , מצטערים שלא העריכו מספיק בזמן אמת, שעברו...

     

    תקופות קשות,  הן כמו מנהרה חשוכה כואבת מייאשת ללא גבול. לפעמים יש אור בקצה, לפעמים אין - הוא כבה.

     

    לפעמים כשיש מזל יש מי שמדליק עבורנו את האור בקצה המנהרה כדי שנדע שיהיה גם לתקופה גרועה סוף, שפעם זה ייגמר, שזה לא תמיד יישאר ככה - חושך. 

     

    כשאין מי שידליק לנו את האור צריך המון מזל כוחות נפש ויכולת להדליק אנו עצמנו את אותו אור לבדנו, לא כולם יכולים.

    ממילא קשה גם כך לעבור תקופות כאלה.

     

    כשהן עוברות סוף סוף, האמת, די קשה להבין, להטמיע שהסיוט הסתיים, לרוב זה לוקח קצת זמן. יש מי שיכול לעבור הלאה, להושיט רגל כמו עובר על שלולית, ויש מי שנשאר לנצח עומד בפני השלולית עקב מה שעבר ולא מסוגל לעבור אותה, נשאר תקוע בסיוט, במשהו לא טוב.  

     

    אני מנסה (וזה ממש לא קל) לא לדון אנשים, לא להאשים, בשל קבעון  זה או אחר, בשל העובדה ש קשה להם לעשות דברים מסוימים, מנסה לתת הבנה חיבוק ולו וירטואלי, להראות שאפשר אחרת, לעודד בכיוון מסוים....להדליק להם את האור בקצה המנהרה.... 

     

    לראשונה אחרי אחת מהתקופות הקשות הללו מצאתי אני את עצמי, פתאום, אחרי שנים, יכולה להושיט רגל ולעבור על השלולית לפני ו -  הלאה,  ולעשות מה ש צריך להיעשות.

    עבורי,  ולכן אני מבינה שזה עבור כל אחד, זה הרבה מעבר למה שזה נראה . 

     

    אני מבקשת כאן להודות ולחבק נשמה קרובה שבמשך כל כך הרבה זמן, בסבלנות אין קץ, החזיקה עבורי את האור בקצה המנהרה כי לא האמנתי שיש שם אור, אבל האמנתי לה..... 

     

     

    עכשיו אחרי הרבה זמן שקיבלתי ממנה, אני מרגישה שאני מסוגלת גם להעביר ולנסות להחזיק את הנר לאחרים. 

     

    תודה  

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (52)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/09 22:27:


      כל מילה, בונבונייטה, זה גם אני... אבל בדיוק... עם התקופות הקשות, שנראות בלתי נגמרות...

      ואת צודקת שיש לנו מלאכי חסד, בן זוג, חבר/ה, איש מקצוע, שנותנים לנו יד ובזכותם..

      תודה על כל אות בפוסט הזה.

        24/11/09 21:23:


      לפעמים הסבלנות משתלמת, יבורך האור.

       

       

       

      ברכות

      אילנה

        24/11/09 15:03:

      צטט: Neora 2009-11-22 10:00:04

      צטט: ליאורקוש 2009-11-22 07:04:12


      בונבונייטה יקרה,

      המילים שלך נתנו לי כח - ואור גדול בקצה המנהרה...אני עוברת עכשיו תקופה כאובה וטעונה כי אמי נפטרה לפני כמה ימים - וזה  קשה ומייסר... היו לי חדשיים-שלושה איומים ואני עדיין עוברת תקופה מאד לא קלה...תודה

       

       

      ליאורקוש, שלא תדעי עוד צער, עד כמה שחיזוקים וירטואליים יכולים לעזור, מחזקים אותך מכאן באובדן המאוד כואב.

       

       

      הרבה הרבה תודה
        24/11/09 15:02:

      צטט: bonbonyetta 2009-11-22 11:33:03

      צטט: ליאורקוש 2009-11-22 07:04:12

      בונבונייטה יקרה, המילים שלך נתנו לי כח - ואור גדול בקצה המנהרה...אני עוברת עכשיו תקופה כאובה וטעונה כי אמי נפטרה לפני כמה ימים - וזה  קשה ומייסר... היו לי חדשיים-שלושה איומים ואני עדיין עוברת תקופה מאד לא קלה...תודה

      צר לי לשמוע על אמך, משתתפת בצערך בכאבך.

      אני יודעת שזה לא מפחית מעוצמתו, אך בכל זאת חיבוק, השתתפות, ולו וירטואליים קצת עוזרים להחזיק מעמד.

      אבי האהוב נפטר לפני כמעט 10 שנים כבר, הכאב הגעגועים לא פחתו, הם רק "עגולים" יותר ופחות עוקצניים. כי כשזה טרי הכאב כל כך חד שאת מרגישה אותו כמו קוצים בלב.

      ואובדן של אמא או אבא, של הורה כואב מאד ולא חשוב בני כמה אנחנו.

      מרוב כאב, אני ואחותי פיתחנו לנו סמוך מאד לאובדנו של אבי הומור שחור משחור שרק אנו הבנו....ידענו שאף אחד אחר לא יבין, והיינו איכשהו חייבות בינינו למצוא דרך לעזור אחת לשניה להתמודד, אז לזמן הראשון זו הדרך שלנו.

       

      אני שמחה שהדלקתי לך קצת אור, זה לא מכהה את הכאב, אבל יהיה זמן בו תוכלי להתמודד אתו קל יותר, הוא יהיה פחות קוצני... :-)

       

       

      תודה  תודה
        24/11/09 14:37:

      צטט: גיל~עד 2009-11-24 08:16:26

      היי זוחרת? גלעד הדיסלקטי. הפוסט שלך אורר בי הרבה מחשבה על הצורך שלנו במי שהוא שידליק את האור ועל הכחות שצריך כדי להדליקו לבד. זכית באדם שיהיה לצידך וחשוב לא פחות מצת בתוחך הוקרה. תבורכי!

      גיל~עד כפרע,

      תודה לתגובתך, אני אפילו לפעמים מחייכת משגיאות, זה בסדר, אז תרגיש נוח. אין לי שום בעיה אתן.

      תודה לאיחולים, הכל עובר עליך.... :-)

       


      היי זוחרת? גלעד הדיסלקטי.

      הפוסט שלך אורר בי הרבה מחשבה על הצורך שלנו במי שהוא שידליק את האור ועל הכחות שצריך כדי להדליקו לבד.

      זכית באדם שיהיה לצידך וחשוב לא פחות מצת בתוחך הוקרה. תבורכי!

        22/11/09 23:14:

      שלעולם לא יכבה האו. תודה ו*

      לאה

        22/11/09 22:27:

      איזה יופי.

      נתברכת ...

      ובורכנו עם נוכחותך המאירה..

      *

        22/11/09 18:58:

      צטט: bonbonyetta 2009-11-21 23:53:20

      צטט: סקיפר8 2009-11-21 07:02:49

      בוקרררר...:-) במידה מסויימת ניתן להחליף את שמך בשמי ולהעלות שוב את הפוסט ..:-) חבריי הקרובים מחזיקים בדיעה. אילו פסיכולוגים היו מתפרנסים ממני..היו מתים ברעב.. מאז ומתמיד לא היה בי חשש לגעת במקום כואב..ומשום כך לא עמדתי מול שוקת שבורה.. מחזיק בדת שלף- "עזור למזל"..כי על אף שהוא מתדפק על הדלת עליך לפתוח ולאפשר לו כניסה.. יום מקסים לך... 

      תודה סקיפר,

      אז אתה בדיעה שלפעמים צריך להיות כמו בשיר של השלושרים "לכל אדם קטר הבא מבלי לצפור ומי שלא עולה, נשאר עם הציפור"...?  בהחלט, אני אתך

      http://www.youtube.com/watch?v=vGSAymdZPmc

       

      גם לעלות על קטר שמגיע פתאום צריך לדעת, אחרת נשארים על הרציף....

       

      הי לך..

      הלינק לקח אותי למנהרת הזמן...ולפרץ של הנאה מרובה טבולה בנוסטלגיה....בני אמדורסקי ז"ל.. חנן יובל ושלום חנוך,טובים כמו יין ישן נושן..

      יום נפלא..:-))

        22/11/09 11:54:

      צטט: סיוןנעמה 2009-11-22 09:37:26

      נוגע ללב שלי. התרגשתי.

       

      ~ חיבוק  ~

        22/11/09 11:53:

      צטט: 2btami 2009-11-22 07:56:41

      את נשמה את נשמה,   את נשמה .

      תודה יקרה, חיבוק, חיבוק, חיבוק.... :-)

        22/11/09 11:51:

      צטט: שושי1 2009-11-22 07:07:35

      חיבוק לך ותודה  שושי

      גם לך חזרה שושי1   :-)

        22/11/09 11:33:

      צטט: ליאורקוש 2009-11-22 07:04:12

      בונבונייטה יקרה, המילים שלך נתנו לי כח - ואור גדול בקצה המנהרה...אני עוברת עכשיו תקופה כאובה וטעונה כי אמי נפטרה לפני כמה ימים - וזה  קשה ומייסר... היו לי חדשיים-שלושה איומים ואני עדיין עוברת תקופה מאד לא קלה...תודה

      צר לי לשמוע על אמך, משתתפת בצערך בכאבך.

      אני יודעת שזה לא מפחית מעוצמתו, אך בכל זאת חיבוק, השתתפות, ולו וירטואליים קצת עוזרים להחזיק מעמד.

      אבי האהוב נפטר לפני כמעט 10 שנים כבר, הכאב הגעגועים לא פחתו, הם רק "עגולים" יותר ופחות עוקצניים. כי כשזה טרי הכאב כל כך חד שאת מרגישה אותו כמו קוצים בלב.

      ואובדן של אמא או אבא, של הורה כואב מאד ולא חשוב בני כמה אנחנו.

      מרוב כאב, אני ואחותי פיתחנו לנו סמוך מאד לאובדנו של אבי הומור שחור משחור שרק אנו הבנו....ידענו שאף אחד אחר לא יבין, והיינו איכשהו חייבות בינינו למצוא דרך לעזור אחת לשניה להתמודד, אז לזמן הראשון זו הדרך שלנו.

       

      אני שמחה שהדלקתי לך קצת אור, זה לא מכהה את הכאב, אבל יהיה זמן בו תוכלי להתמודד אתו קל יותר, הוא יהיה פחות קוצני... :-)

        22/11/09 11:18:

      צטט: ערן דקל 2009-11-21 23:25:52

      מבין אותך לגמרי. גם אני עברתי לאחרונה לא מעט רגעים כאלה, בהם האור כבה.

      "לא לדון אנשים, לא להאשים, בשל קבעון זה או אחר, בשל העובדה שקשה להם לעשות דברים מסוימים, מנסה לתת הבנה חיבוק ולו וירטואלי, להראות שאפשר אחרת, לעודד בכיוון מסוים....להדליק להם את האור בקצה המנהרה..."

      אחד המשפטים הכי יפים ונכונים שקראתי כאן לאחרונה.

      מקסימה אחת! יש לך לב ענק.

      חיבוק גדול גדול גדול! ♥

      תודה, חיבוק עוד יותר גדול,

      השגתי אותך.... :-)

        22/11/09 11:16:

      צטט: שירת רבים 2009-11-21 22:50:06

      מרגש מאוד. לא רבים הם היודעים להודות מעומק הלב.

      נחמד לראותך כאן אצלי.....

      ונכון, לא רבים גם יודעים לתת מעומק הלב     ~חיוך~

        22/11/09 11:15:

      צטט: ורד סת שני 2009-11-21 21:21:01

      איזה יופי. מרגש מאד. תודה לך.

      תודה גם לך שהתרגשת....  :-)

        22/11/09 10:00:

      צטט: ליאורקוש 2009-11-22 07:04:12


      בונבונייטה יקרה,

      המילים שלך נתנו לי כח - ואור גדול בקצה המנהרה...אני עוברת עכשיו תקופה כאובה וטעונה כי אמי נפטרה לפני כמה ימים - וזה  קשה ומייסר... היו לי חדשיים-שלושה איומים ואני עדיין עוברת תקופה מאד לא קלה...תודה

       

       

      ליאורקוש, שלא תדעי עוד צער, עד כמה שחיזוקים וירטואליים יכולים לעזור, מחזקים אותך מכאן באובדן המאוד כואב.
        22/11/09 09:37:

      נוגע ללב שלי. התרגשתי.
        22/11/09 07:56:

      את נשמה

      את נשמה,

       

       

      את נשמה .

        22/11/09 07:07:

      חיבוק לך ותודה

      שושי

        22/11/09 07:04:


      בונבונייטה יקרה,

      המילים שלך נתנו לי כח - ואור גדול בקצה המנהרה...אני עוברת עכשיו תקופה כאובה וטעונה כי אמי נפטרה לפני כמה ימים - וזה  קשה ומייסר... היו לי חדשיים-שלושה איומים ואני עדיין עוברת תקופה מאד לא קלה...תודה

        22/11/09 01:04:
      תודה על השיתוף.
      *
      יולי
        22/11/09 00:17:

      צטט: Avner Strauss 2009-11-21 21:13:26

      פוסט יפה ומאיר :-))

      ברשותך אצטט את אלברט לתגובות אצלי שם http://cafe.themarker.com/view.php?t=1318186

      תודה אבנר

      תודה אבנר, גם על הלינק והקישור

        22/11/09 00:15:

      צטט: המספרית 2009-11-21 21:09:47

      מברכת אותך שלא יחסר לך אור לעולם! * אלומה

      תודה יקרה, את יודעת בדרך כלל זה פועל על עקרון של מצבר....

      כמה שאתה יותר נותן אתה יותר מקבל....

      כך שלא חסר בדרך כלל.

      אבל לפעמים, קורה שיש חוסר איזון, ואז אם אתה במנהרה, אתה בבעייה רצינית....

       

        22/11/09 00:12:

      צטט: Neora 2009-11-21 21:09:20

      את שוב כותבת על שלוליות ושפריצים נשמה?

      חבקי בשמי את מי שהראתה לך את האור היא עשתה יופי עבודה, אני יודעת עד כמה העוצמות שלך עכשיו גבוהות כדי לתמוך באחרים, להראות להם את האור.

      תודה חברה, כן אני עוד בקטע של שלוליות ושפריצים.....מה תעשי לי ?   הא? 

      חשוב איזה שלוליות? אם שלוליות בוץ בקרן רחוב או שלוליות נחת או שלוליות שיורדות על הלחיים? לא נכון ? אנחנו לא קטנוניים....העיקר שתהיינה שלוליות.

      אני דווקא אוהבת שלוליות, במיוחד כאלה שטבע גדולות עם צפרדעים...:-)

       

      אמסור לה חיבוק ממך,

      אם כי אלפי כפרע הרגע שלח לי אס אמ אס לא לעשות שימוש יתר בחיבוקים שלך, הוא שומר הכל לעצמו

        22/11/09 00:06:

      צטט: *רונן* 2009-11-21 20:29:45

      את אשה נפלאה!

       

        22/11/09 00:04:

      צטט: רויטל ברזילי 2009-11-21 20:23:26

      היי בונבונייטה יקרה  מבינה בדיוק על מה את מדברת  ומברכת אותך מכל לבי על כך שזכית בנשמה יקרה שהחזיקה לך את האור  על כך שאזרת עוז ,אומץ, עוצמה וכוח פנימי כדי "לשים רגל בשלולית..." ולהתקדם.  מאחלת לך עוד המון צעדים קטנים- גדולים קדימה אל תקופה אחרת ונהדרת בשבילך.

      תודה רויטל. מקווה באמת לעבור על עוד שלוליות.

      האמת, שלא הבנתי שכך המצב, והבנתי שלראשונה מזה הרבה זמן עברתי על שלולית כשעברתי אותה, כשהייתי מסוגלת לעשות משהו שלא הייתי מסוגלת המון המון שנים...אבל זה סיפור אחר...  :-)

       

        22/11/09 00:02:

      צטט: עדי עמוסי 2009-11-21 20:14:41

      תודה, הייתי זקוקה לזה הארה שבאה לה ממש אבל ממש במקום

       

        22/11/09 00:01:

      צטט: קוסם אמיתי 2009-11-21 20:06:41

      *

       

      אתה לא כותב

      אבל מביא תמונות,

      הפעם במיוחד קלעת.

      התמונה שהבאת בלי מילים ריגשה אותי, תודה :-)

        21/11/09 23:59:

      צטט: מגן דהרי 2009-11-21 19:57:29

      אהבתי

      תודה מגן

      נותנת לך אור גדול והמון רוח גבית, במה שאתה עושה, במה שאתם עושים..

        21/11/09 23:57:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-11-21 19:56:31

      נפלא כשיש מי שמאיר לך את דרכך ואת מפיצה אותו סביבך!

      לא תמיד יש מישהו כזה, ותודה לאל לא תמיד צריך, ולפעמים אחרים צריכים שאתה תעשה זאת עבורם..  :-)

        21/11/09 23:55:

      צטט: softcactus 2009-11-21 11:09:04

      בוקר טוב וקסום שלוח ים של אהבה שלומי

      תודה שלומי

        21/11/09 23:54:

      צטט: עודד השודד 2009-11-21 08:52:12

      תודה על האור בקצה המנהרה  *

      שמחה אם הארתי לך :-)

        21/11/09 23:53:

      צטט: סקיפר8 2009-11-21 07:02:49

      בוקרררר...:-) במידה מסויימת ניתן להחליף את שמך בשמי ולהעלות שוב את הפוסט ..:-) חבריי הקרובים מחזיקים בדיעה. אילו פסיכולוגים היו מתפרנסים ממני..היו מתים ברעב.. מאז ומתמיד לא היה בי חשש לגעת במקום כואב..ומשום כך לא עמדתי מול שוקת שבורה.. מחזיק בדת שלף- "עזור למזל"..כי על אף שהוא מתדפק על הדלת עליך לפתוח ולאפשר לו כניסה.. יום מקסים לך... 

      תודה סקיפר,

      אז אתה בדיעה שלפעמים צריך להיות כמו בשיר של השלושרים "לכל אדם קטר הבא מבלי לצפור ומי שלא עולה, נשאר עם הציפור"...?  בהחלט, אני אתך

      http://www.youtube.com/watch?v=vGSAymdZPmc

       

      גם לעלות על קטר שמגיע פתאום צריך לדעת, אחרת נשארים על הרציף....

       

        21/11/09 23:47:

      צטט: RonArzi 2009-11-21 01:33:47

      תודה היא מילה גדולה שהולכת עם מילה גדולה אחרת - בבקשה.אם אנחנו יודעים (מדגיש - יודעים) את שתי המילים האלהאנחנו לא צריכים מילים נוספות. 

      תודה רון

        21/11/09 23:25:


      מבין אותך לגמרי. גם אני עברתי לאחרונה לא מעט רגעים כאלה, בהם האור כבה.

       

      "לא לדון אנשים, לא להאשים, בשל קבעון זה או אחר, בשל העובדה שקשה להם לעשות דברים מסוימים, מנסה לתת הבנה חיבוק ולו וירטואלי, להראות שאפשר אחרת, לעודד בכיוון מסוים....להדליק להם את האור בקצה המנהרה..."

      אחד המשפטים הכי יפים ונכונים שקראתי כאן לאחרונה.

       

      מקסימה אחת!

      יש לך לב ענק.

       

      חיבוק גדול גדול גדול! ♥

        21/11/09 23:03:

      *
        21/11/09 22:50:

      מרגש מאוד. לא רבים הם היודעים

      להודות מעומק הלב.

        21/11/09 21:21:
      איזה יופי. מרגש מאד. תודה לך.
        21/11/09 21:13:


      פוסט יפה ומאיר :-))

      ברשותך אצטט את אלברט לתגובות אצלי שם http://cafe.themarker.com/view.php?t=1318186

      תודה אבנר

        21/11/09 21:09:


      מברכת אותך שלא יחסר לך אור לעולם!

      *

      אלומה

        21/11/09 21:09:


      את שוב כותבת על שלוליות ושפריצים נשמה?

       

      חבקי בשמי את מי שהראתה לך את האור

      היא עשתה יופי עבודה,

      אני יודעת עד כמה העוצמות שלך עכשיו גבוהות כדי לתמוך באחרים, להראות להם את האור.

        21/11/09 20:29:
      את אשה נפלאה!
        21/11/09 20:23:


      היי בונבונייטה יקרה

      מבינה בדיוק על מה את מדברת

      ומברכת אותך מכל לבי על כך שזכית בנשמה יקרה שהחזיקה לך את האור

      על כך שאזרת עוז ,אומץ, עוצמה וכוח פנימי כדי "לשים רגל בשלולית..." ולהתקדם.

      מאחלת לך עוד המון צעדים קטנים- גדולים קדימה אל תקופה אחרת ונהדרת בשבילך.

        21/11/09 20:14:


      תודה,

       

      הייתי זקוקה לזה

       

      הארה שבאה לה ממש

       

      אבל ממש במקום

        21/11/09 20:06:

      *

        21/11/09 19:57:


      אהבתי

       

        21/11/09 19:56:

      נפלא כשיש מי שמאיר לך את דרכך

      ואת מפיצה אותו סביבך!

        21/11/09 11:09:

      בוקר טוב וקסום

      שלוח ים של אהבה

       

      שלומי

       

        21/11/09 08:52:

      תודה על האור בקצה המנהרה  *
        21/11/09 07:02:
      בוקרררר...:-)
      במידה מסויימת ניתן להחליף את שמך בשמי ולהעלות שוב את הפוסט ..:-)
      חבריי הקרובים מחזיקים בדיעה. אילו פסיכולוגים היו מתפרנסים ממני..היו מתים ברעב..
      מאז ומתמיד לא היה בי חשש לגעת במקום כואב..ומשום כך לא עמדתי מול שוקת שבורה..
      מחזיק בדת שלף- "עזור למזל"..כי על אף שהוא מתדפק על הדלת עליך לפתוח ולאפשר לו כניסה..
      יום מקסים לך... 
        21/11/09 01:33:

      תודה היא מילה גדולה שהולכת עם מילה גדולה אחרת - בבקשה.

      אם אנחנו יודעים (מדגיש - יודעים) את שתי המילים האלה

      אנחנו לא צריכים מילים נוספות. 

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין