אסתר רבקה כתבה על קלף השוטה.

ככה בשבת בבוקר עיינתי והרהרתי לי על השיטיון, השטות, השוטטות.

ואיכשהו הדברים מתחברים.

נדמה לי, לפחות. 

.

למדתי קצת משהו של אביעד קליינברג. אולי אכתוב על זה בפעם אחרת כי יש שם דברים שאני מאוד מחובר אליהם.

מתוך חטא למתקדמים הפרק האחרון בספרו שבעת החטאים, הוא מצטט. 

.

צ'סלב מילוש/ חשבון מתוך כוכב הלענה.

דברי ימי טיפשותי יוכלו לפרנס הרבה כרכים.

.

את קצתם הייתי מקדיש לעשייה כנגד ההכרה,

כמעוף פרפר לילה, אשר גם אילו ידע

מוכרח היה לשאוף אל להבת הנר.

.

אחרים היו עוסקים באופני שיכוך החרדה,

הלחש שמזהיר אך אין לו שומע.

.

בנפרד הייתי דן בשביעות הרצון והגאווה,

כאשר הייתי זה שנדמה לו,

ועל כן הוא פוסע בגאון ובלי חשד.

והצד השוה לכל היתה התשוקה.

אילו רק היתה שלי. אבל מה פתאום. למרבה הצער,

זה רדף אותי משום שרציתי להיות כמו כולם.

חשתי פחד מפני הפראי והלא צנוע שבי.

.

כבר לא אכתוב את דברי ימי טיפשותי.

כי מאוחר ואל האמת קשה להגיע.