כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ירח מואר - בקרת איכות חיים

    ארכיון

    0

    מה אנחנו יכולים לעשות כדי שיאהבו אותנו? חלק ראשון

    30 תגובות   יום שבת, 21/11/09, 10:06

     

     

    חלק ראשון:

     

    לפני שננסה להבין אם אנחנו יכולים לעשות משהו כדי שיאהבו אותנו בואו נראה אם אנחנו יכולים לעשות ''משהו'' כדי שלא יאהבו אותנו. 

    ובכן? נראה שאנחנו יכולים לעשות המון דברים כדי שלא יאהבו אותנו:

    אנחנו יכולים להיות מבטיחים ולא מקיימים סדרתיים.

    אנחנו יכולים להיות שקרנים.

    אנחנו יכולים להיות נצלנים.

    בוגדניים.

    מרביצים.

    מלוכלכים.

    קולניים.

    קופת שרצים מהלכת... שאף בר דעת לא ירצה את חברתנו, שלא לומר - את קרבתנו.

     

    אבל! מצד שני, אם נהייה צייתנים, מרצים, נדיבים מפה עד הודעה חדשה, מפנקים, יפיפיים, משכילים, עשירים... כן יאהבו אותנו?

    לא בהכרח.

    קרוב לודאי שעם נתונים כאלה יתעלקו עלינו כמה גרופיס, שיסתופפו בצלנו ויהנו מההרעפות שלנו, עד שישבעו וימאס להם מאיתנו, ואז יפנו לנו עורף ואנחנו נישאר פעורי פה, שבורי לב, הדמעות יציפו בנו כל חלקה טובה ולא נבין למה זה קורה לנו.

    ובאמת, למה זה קורה?

    הרי עשינו, נתנו, הקרבנו, פרנסנו, בישלנו, ניקינו, תמכנו, הקשבנו, ויתרנו, התפשרנו, תיקנו כל דבר בבית, כיבסנו, שמנו את השני לפנינו בתור, נתנו את כל נשמתנו...

    ומה בסך הכל רצינו? קצת יחס? קצת התחשבות? קצת החזרים?

    או, במילים אחרות - אהבה!

    אבל מה לעשות שאנחנו לא קוראים לילד בשמו, שכן זו לא ''אהבה'' אלא עסקאות של ''קח-תן'', שמתנהלות על פי כל מיני קודים אישיים, של נתתי - מגיע לי...

    והתוצאה הסופית של יחסים כאלה היא, איך לא? - מפח נפש ושוקת שבורה.

    המשך יבוא... 

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/10/11 18:18:
      דליה, רק עכשיו ראיתי את תגובתך. אני מודה לך עליה ,אם כי באיחור רב. בכל אופן אני מציעה לך, אם בא לך, להתראיין למדור שאני קוראת לו ''החברים של רותי''. וביניתיים - כל טוב, מרותי.
        4/6/11 14:53:
      ההתנהלות שתיארת כאן היא התנהלות "עסקית" לחלוטין, כלומר בעסקים אין מעורבות "נשמה" שפועלת מתוך יכולת להתחבר, אלא מתוך פעולה קרה כדי לקבל אהדה ורצון להיות לייד......פיספוס אדיר שבא בעקבות "קורבנות" הבאה מחוסר הבנת שורש העניין.... מתחברת מאוד לכתבייך, תודה על החברות, זוכה להכירך***
        12/12/09 09:39:

      תודה על התגובה. אשמח לקבל פירוט, לאיזו אטנטיות הכוונה?

      כל טוב מרותי תל-צור.

        8/12/09 14:27:

      בתוספת אותנטיות ישנה אפשרות לאיזון המצב.
        2/12/09 20:30:

      דניאלה,

      אשמח לכתוב בלוג מיוחד בשבילך על אותו נושא ''דחוף'' שאת רוצה לגביו מידע, אם רק תפרטי לי מה הוא. 

      תתייחסי להצעתי כאל ''תוכנית כבקשתך'', שאני מצידי אשתדל להענות למשאלותיך. את אפילו יכולה לעזור לי בכך שתכווני אותי למשהו ספציפי. 

      תודה מראש וכל טוב,

      מרותי.

       

        2/12/09 17:27:
      מחכה לחלק השני, זה דחוף (-:
        2/12/09 07:53:

      צטט: רותי תל-צור 2009-12-01 07:39:03

      לרות, תודה, ואהבתי את הציורים שלך ואפילו חשבתי לדבר איתך על אפשרות שתאיירי משהו ממה שכתבתי (לא בבלוג כמובן). בינתיים תודה וכל טוב, מרותי.

      לג'נטלמן, שזה נחמד להיות ג'נטלמן אבל למה בלי שם?

      ולגבי אהבה - אדם חייכני ונדיב זה טוב, וגם עשוי להביא יחס חיובי דומה אבל לא הייתי בונה על זה יותר מדי, שכן אהבה אינה מטבע עובר לסוחר. אנחנו רואים הרבה מקרים של ''נתינת'' אהבה כשה''תמורה'' אינה הולמת את ציפיותיו של הנותן... וגם ל''מקבל'' האהבה יש השגות משלו לגבי מה שקיבל, ומה עליו ''להחזיר''. לא תמיד אנחנו מרוצים ממה שקורה לנו בחילופי האהבה והשאלה היא למה? ומה עושים כדי כן להיות מרוצים? כנראה שאהבה היא... ועל כך, כפי שהבטחתי, אמשיך ואפרט באחד הבלוגים הבאים. בינתיים תודה וכל טוב, מרותי. 

       

      בשמחהחיוך

       

        1/12/09 07:39:

      לרות, תודה, ואהבתי את הציורים שלך ואפילו חשבתי לדבר איתך על אפשרות שתאיירי משהו ממה שכתבתי (לא בבלוג כמובן). בינתיים תודה וכל טוב, מרותי.

      לג'נטלמן, שזה נחמד להיות ג'נטלמן אבל למה בלי שם?

      ולגבי אהבה - אדם חייכני ונדיב זה טוב, וגם עשוי להביא יחס חיובי דומה אבל לא הייתי בונה על זה יותר מדי, שכן אהבה אינה מטבע עובר לסוחר. אנחנו רואים הרבה מקרים של ''נתינת'' אהבה כשה''תמורה'' אינה הולמת את ציפיותיו של הנותן... וגם ל''מקבל'' האהבה יש השגות משלו לגבי מה שקיבל, ומה עליו ''להחזיר''. לא תמיד אנחנו מרוצים ממה שקורה לנו בחילופי האהבה והשאלה היא למה? ומה עושים כדי כן להיות מרוצים? כנראה שאהבה היא... ועל כך, כפי שהבטחתי, אמשיך ואפרט באחד הבלוגים הבאים. בינתיים תודה וכל טוב, מרותי. 

       

        30/11/09 21:34:

      לא מסובך, תני אהבה תקבלי אהבה

      תינוק יודע כבר מגיל אפס לאהוב את מי שמגלה כלפיו אהבה

      תעטפי את האנשים בחום, תחייכי לכולם ואז תראי כמה אהבה תקבלי

        30/11/09 19:30:
      מה שנכון נכון
        30/11/09 19:27:

      אורית,

      העלית נקודות חשובות, שכל אחת מהן ''בומבה''... אני כעת בעיצומה של כתיבת ספר שעוסק בנושאים האלה, כך שלא אכנס לזה פה. אבל תודה לך וכל טוב, מרותי.

      לג'נטלמן,

      תודה על התגובה ותודה על החברות. כל טוב,מרותי.

       

        30/11/09 12:12:
      כמה שאת צודקת
        27/11/09 15:07:

      צטט: רותי תל-צור 2009-11-26 15:33:24

      אורית, תודה ואני מסכימה איתך (אני מקווה שהבנתי אותך נכון), שרק מי שאוהב את עצמו יכול לאהוב גם אחרים. אנחנו ''מושכים'' למערכת שלנו את הדומים לנו, ו-אנחנו משמשים אחד לשני כמראות  שמשקפות את דמותנו הפנימית. מי שיודע איך הוא נראה - אינו זקוק למראה, ולכן יחסיו אינם מותנים בשיקופים שיקבל או לא יקבל. 

      תודה לך על החברות והתגובה, וכל טוב, מרותי. 

       

       חייבת רק להוסיף ביחס ל... מי שיודע איך הוא נראה - אינו זקוק למראה 

      תמיד אנחנו זקוקים למראות והלוואי שיכולנו לראות את כל נבכי נפשנו בתמונה אחת פשוטה וברורה

      זה המהות של בית הספר אליו הגענו ולכן , גם למי שחושב שיודע או למד ויודע הרבה ,עדיין יש מה

      ללמוד "מכל מלמדיי השכלתי" כמטפלת אני מוצאת בכל אדם שמגיע אלי עוד נקודה שאיננה מושלמת

      בי , עוד נדבך לשיוף ,להבנה ולהברקה ואני אף חושבת שאנחנו מושכים אל חיינו את המטופלים

      אם הבעיות שמשקפות משהו בתוכנו , כמו שחווה אלברשטיין שרה "כולנו ריקמה אנושית"  

       

      שבת מבורכת  

        26/11/09 15:33:

      אורית, תודה ואני מסכימה איתך (אני מקווה שהבנתי אותך נכון), שרק מי שאוהב את עצמו יכול לאהוב גם אחרים. אנחנו ''מושכים'' למערכת שלנו את הדומים לנו, ו-אנחנו משמשים אחד לשני כמראות  שמשקפות את דמותנו הפנימית. מי שיודע איך הוא נראה - אינו זקוק למראה, ולכן יחסיו אינם מותנים בשיקופים שיקבל או לא יקבל. 

      תודה לך על החברות והתגובה, וכל טוב, מרותי. 

        26/11/09 12:21:

      אדם צריך לאהוב את עצמו על-מנת שיוכל להיות נאהב

      הדרך הנכונה לדעתי להתחבר הוא ממקום של אותנטיות

      כאשר אני מתחברת לזולת  מהמקום האמיתי שלי , ראשית אמשוך

      אלי אנשים אמיתיים גם כן ומערכת היחסים  בינינו תהיה נטולת

      העמדות פנים וניצול , אם אני לא צריכה את המראה הזו היא לא תעמוד לפני. 

        25/11/09 16:31:
      תודה לולי חברתי. חיממת את ליבי. כל טוב, מרותי.
        25/11/09 15:49:


      כל כך נכון

      ביטול עצמי תמיד מביא למפח נפש

      כי תמיד מסתתרת מאחוריו קורבנות

      יום נפלא חברה חדשה

      לולי

        25/11/09 07:32:

      לעדנה כהן קדוש, בוקר טוב

      חיפשתי, ולא מצאתי דרך לכתוב לך כמה מילים אישיות במייל. איך באמת עושים זאת? בכל אופן, עד  שאלמד, חשוב לי להגיד לך ש''הזמן'' לא עושה כלום: לא טוב, לא רע, ולא ''את שלו'' כמו שנוהגים להגיד. בהזדמנות אקדיש פוסט שלם לנושא הזמן. תודה לך וכל טוב, מרותי.

        24/11/09 20:46:
      סליחה, ליידי לי!
        24/11/09 20:42:

      תודה ליידי די. ריגשת אותי בתגובתך וכן, יהיה המשך.

      כל טוב, מרותי.

        24/11/09 19:50:


      איזה עניינית את,קצרה וחדה...כמו שאני אוהבת,בהחלט מחכה להמשך!

       

        24/11/09 19:22:

      דניאלה ועדנה,   תודה על ההתייחסות האוהדת ותודה על החברות החדשה.

      אני בדרך לעיין בבלוגים שלכן ואשאיר לכן ד''ש.

      כל טוב, מרותי.

        24/11/09 19:02:


      אהבתי.

      הדדיות היא מילת המפתח

      והזמן?

      הזמן עושה דברים נוראיים לקשר לא?

       

      תודה.

        24/11/09 19:01:


      רותי יקרה ,

      ברגע זה היית עבורי שליח מצווה.

      אוהבת את המסרים "המקריים" הללו,

      שנופלים על אוזניים קשובות, במקרה

      הזה אוזניי שלי.

      תודה חברה חדשה.

       

        22/11/09 20:48:

      אלונוני, תודה.

      אני שמחה לקבל תגובות והארות ב-א', שמרחיבות את אופקי. 

      תגובתך מחייבת תשובה יסודית, שאני מבטיחה לתת לך ב''פרק'' הבא עלינו לטובה .

      בינתיים לילה טוב, ועוד תודה,

      מרותי. 

        22/11/09 20:22:
      שלום רות..קראתי בעיון רב את כתיבתך, רוב השייכות לדברים הנאמרים היא במערכות יחסים מחוייבים, כגון בין מעביד לעובד וכו'.. אך ביחסים שבאים מתוך בחירה של להיות שם וביחד, חלק ניכר מהדברים יורד ואינו שייך. בנושא אהבה ויחסים אני דוגל בלתת לא על מנת לקבל, לתת כי אוהבים, וככל שנותנים יותר אוהבים יותר..כמובן שאת הנתינה חשוב לשים בידיים שאוהבות ולא של מניפולטיביות. ואת הרגש לדעת היכן, רק הנסיון, וכאבי הלב שאנו חווים בשנות חיינו יוכלו לכוון. אשמח לקרוא את כתביך ואת המשך הנושא הזה. 
        22/11/09 07:00:

      תודה יקירתי, ואני שמחה שהחזרת את תמונתך היפה.

      המשך, כפי שהבטחתי, יבוא ובינתיים, כל טוב ושוב תודה. 

        21/11/09 22:38:

      כתוב יפה מאוד,

      כל מילה נכונה!!

      מחכה בציפיה להמשך...

        21/11/09 10:44:

      תודה על התגובה ונכון, זה סוג של ביטול עצמי, שבהמשך אתייחס אליו ואל הפיתרון הגואל.
        21/11/09 10:21:


      מה שהבאת זה מצב של ביטול העצמי שבטח לא מביא אהבה

      מחכה להמשך ...

      תודה ששיתפת