כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    למכור יודאיקה לביל קלינטון או המלך איננו עירום

    2 תגובות   יום שבת, 21/11/09, 14:52

     

    משחר ההסטוריה  אנחנו סוגדים למלכים.

     פעם  הסגידה למלך היתה כל כך שלמה , שהמלכים היו לא רק מלכים אלא  גם אלים, חלקם הפכו עצמם לכאלה, אחרים החברה הכתירה והאליהה. תקופתינו דלה במלכים-אלים, כמעט התרוקנה מנוכחותם, אבל כיוון שאין ריק שאינו מתמלא, מיד באה הפוליטיקה והרכילות והפרסום והיחצנות שהשתלטו על כלי התקשורת,  (תחילה  על העתונים, אחר-כך  על הטלוויזיה ולבסוף על האינטרנט – מלך-מולך כשלעצמו) ועשו בהם כבשלהם והמציאו לנו במקומם את הסלבים  - המלכים-האלים-הכוכבים של ימינו. 

     

    אני - שלא נולדתי אתמול, פגשתי אי אלו סלבים, חוויתי דבר או שניים בימי חיי, וקראתי אי אלו ספרים, מזמן הבנתי שהאדם אינו אלא עפר ואל עפר ישוב. כולנו  - ראשיתינו בטיפה הסרוחה -  מחקתי את המילה הערצה מאינוונטר הרגשות שלי,  והתנשאתי ביהירותי כי רבה על מעריצי פוליטיקאים וכדורגלנים ומיליונרים ודוגמניות אנורקסיות ושאר עובדי כוכבים ומזלות. 

      

     אלא שהמציאות טפחה על פני ומחקה את יהירותי וגלתה לי, שאינני אלא אדם בשר ודם ובתור שכזאת, אני חלק מעדר, וההערצה למלך טבועה בדמי כמו בדמם של האוהדים במגרשי הכדוררגל, וכמו בפי ההמון  הצורח באקטזה לפני 600 שנה יחי המלך,  או להבדיל אלפי הבדלות המון אחר, שגרונו ניחר בקוראו  הייל היטלר. 

      

    במסגרת עבודתי,  בלי שידעתי על כך מראש, הופתעתי לראות  את נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון  עומד מולי בגלריה שבניהולי.

      

    ביג ביל, ביג דיל, בטח הייתי משקרת לעצמי ולמי  שהיה מספר לי, שהאיש ייכנס לגלריה, אני לא מתרגשת מאנשים, מזמן הפסקתי להעריץ הולכי על שתיים, כולם בשר ודם, הייתי ממלמלת עוד, כולם נולדו כמוני, וכמוני ימותו, אז מה יש פה להעריץ או להתרגש. 

      

    שקר. 

      

    בדיוק סיימתי ללעוס במשרד את  ארוחת הצהריים, כשהבחנתי מבעד לחלון הגלריה בלובשי חליפות מעונבים. מיד בקשתי מטלי, שתפתח לרווחה את דלת הגלריה, להקל על החשובים להכנס פנימה, חייבים למכור להם, חשבתי. רציתי לצחצח תחילה את שיניי, לסלק  את ריח הבצל  שנותר בפי מהסלט ואז להתמקד במכירה. אלא שדלת הגלריה היתה פעורה לרווחה וראיתי את נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, עומד מולי ונוגע באחד המוצגים. 

    שכחתי שאני נישאת מעל, שכחתי שאינני מעריצה בני אדם, שכחתי שכולם בשר ודם, טיפה סרוחה, נולדו וימותו כמוני, לא עמדו לי התאוריות ומסכי ההגנה העצמית –  עמדתי מול ביל קלינטון, מופתעת, נבוכה, מבולבלת, נרגשת כמו אחת הפלביות, בת טיפש עשרה, מעריצה הסטרית של כוכב רוק או אחת מעדר המעריצים של זינאדין זידאן  - ופשוט צעקתי:

    WOW!!

     What a distinguished geust!!

    כמעט כרעתי ברך, כמו נתינה הניצבת בפני המלך או קתולי אדוק, הכורע מול צלם המושיע. 

     

    Beautiful, it's realy beautiful 

    אמר, נשיא ארה"ב לשעבר, התכופף בטבעיות, כמעט כרע על ברכיו כדי להתבוננן היטב, במה שמצא חן בעיניו על המדף התחתון, ממש כאחד האדם. כיוון שהמלך, בניגוד לי, לא היה עירום – התאוששתי.

    מיד  שלפתי  את המורה שבי ופצחתי  בהסברים על מה שראו עיניו של  קלינטון. הרבצתי בו תורה על יצירות היודאיקה בגלריה, והאיש לא קטע אותי, חייך פה ושם, התפעל וגלה חוש אסטטי מפותח ובקיאות מפתיעה בכלי פולחן יהודיים. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/8/13 18:59:

      צטט: ~בועז22~ 2013-08-20 17:14:36

      הידעת?

      גם בארה"ב של אמריקה, נוהגים במנהג ה"הייל":

      בכול פעם שהנשיא מגיע למקום פומבי, מנגנים

      לכבודו מנגינה קבועה מראש ושמה:

      Hail to the Chief

      (((~:

      פלבאית..., אוי כמה צחקתי!!!

      טוב שהצחקתי אותך, גם אני צחקתי,אני אוהבת לצחוק עלעצמי

       

        20/8/13 17:14:

      הידעת?

      גם בארה"ב של אמריקה, נוהגים במנהג ה"הייל":

      בכול פעם שהנשיא מגיע למקום פומבי, מנגנים

      לכבודו מנגינה קבועה מראש ושמה:

      Hail to the Chief

      (((~:

      פלבאית..., אוי כמה צחקתי!!!

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין