כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מחפשת משמעות

    ארכיון

    תיקים של אחרים (חלק א)

    2 תגובות   יום שבת, 21/11/09, 19:32

     

     

     

    מגיל צערי כשטרם למדנו להרגיש את יציבות הגוף

     

    כשטרם הספקנו לעמוד על שתי רגליים

     

    עלינו לשאת תיקים כבדים ,

     

    מלאים בחוויות של אחרים.

     

    מלאים בפחדים, תסכולים והיסוסים של אותם אנשים המוגדרים הורים.

     

    טרם הספקנו לפקוח את העיניים ולחקור את העולם בכוחות עצמנו

     

    וכבר מעניקים לנו מתנות שלא בקשנו , שלא בחרנו כלל...

     

    וכאשר סוף סוף הצלחנו לעמוד ולגלות שלעולם מיימד אחר מזה שחשבנו...

     

    עוצרים אותנו , שחס וחלילה לא ניפול או לא ניפגע...

     

    מכוונים אותנו כאילו ללכת לאיבוד ולמצוא את הדרך חזרה הינה משימה בלתי אפשרית.

     

    טרם הספקנו להאכיל את עצמנו,

     

    טרם הספקנו להחליט איזה טעמים הם שלנו ואלו לא

     

    וכבר מזינים אותנו עם אין סוף אמונות שהם מאמינים

     

    מבלי לתת לנו ,את האפשרות להאמין באמונות שאנו בחרנו

     

    יש זמן לכל דבר "ככה טוענים הגדולים

     

    (אלו שמבינים לעומק בהתפתחותנו ואף פיתחו תיאוריות שלמות על איך לגדל אותנו )

     

    כאילו הצבת גבולות או העידר מוחלט שלהם אמורים להגיד משהו על הורות אולטימטיבית

     

    אם יש זמן לכל דבר , אז מדוע לעזעזל סוחבים אותנו אחרי המירוץ נגד הזמן

     

    למה לעזעזל לא מאפשרים לנו לשחק עד תום הילדות

     

    מדוע מכריחים אותנו לכתוב ולקרוא

     

    כאילו מחר אנו חייבים להתחיל את מסלול האקדמיה

     

    וכתיבת התיזה שתבטיח להם

     

    שאני חכם ומוצלח.

     

    טרם הספקתי להבין היכן אני מתחילה

     

    והיכן הם מתמוגגים

     

    וכבר חשה ששלב ההפרדות (כפי שמלאני קליין הגדירה)

     

    אינו אפשרי...

     

    ואז אנו מגיעים לגיל הבגרות

     

    ומגלים שבעצם צעדנו כל הדרך עם" תיקים של אחרים"

     

    תיקים שהגבילו אותנו מכובד האחריות, 

     

    ואז מתחילה את "דיאטת התיקים"

     

    מתחילה להיגמל מלשאת אותם מבלי לשאול את עצמי

     

    אם בכלל מתאים לי.

     

    מתחילה להשאיר אותם בדרך ,על מנת להתחיל למלא את התיקים שלי

     

    מתחילה להיות צמאה להשתחרר מאותם פחדים , היסוסים ותסכולים שהם העניקו לי במתנה...

     

    מתחילה להשאיר את אותם תיקים בתחנות שונות

     

    אחד אחד מבלי יוצא מין הכלל...

     

    ואז מתחילה לסלוח לעצמי על אותם תיקים

     

    מתחילה להבין שבעצם כל הדרך

     

    נשאתי תיקים שהם לא שלי

     

    אלא שפשוט הם היו תיקים

     

    אך תיקים של אחרים...

     

    היום אני צועדת צעדים זקופים

     

    אישיים, קלילים וכואבים

     

    היום אני מזינה את עצמי אך

     

    עם ההיסוסים , התסכולים והפחדים שלי

     

    היום אני בוחרת את החופש שלי

     

    מאמינה את אמונותיי

     

    ולא את אמונותם של אחרים

     

    היום אני יודעת וודאות שלא אסכים לשאת עוד

     

    תיקים של אחרים

     

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/11/09 19:56:

      כן. בדיוק ככה.

      ואני חושבת שהערב נרים כוסית גם לזה

        21/11/09 22:31:

      הדרך אל החופש רצופה אישפוזים ושאר ירקות למיניהם :)

      פרופיל

      תגיות