משרתם של בעלי ההון
בעיקר על כלכלה, ועוד כמה קצוות פרומים
גבול ההפרטה
| הטובים ניצחו השבוע בבג"צ נגד הפרטת בתי הכלא. בית המשפט העליון החזיר עטרה ליושנה, ולשם שינוי ניצל את הכוח שקנה לעצמו לבטל חוקים על עניין עקרוני מאין כמותו. פסק הדין קובע מבלי להתנצל שהמדינה אינה יכולה להפריט את המונופול שלה על הפעלת כוח. בית המשפט צדק לגמרי לדעתי כשהתעלם מהסוגייה הכלכלית. אכן, יש דברים שלא נמדדים בכסף, וזכויות האדם והלגיטימיות של המדינה הם כאלה. אבל כאן זה בלוג על כלכלה, ובטורים הכלכליים כבר מתרעמים על בזבוז הכספים שגורם לכאורה פסק הדין, אז בכל זאת כמה מילים על הנושא שבית המשפט התעלם ממנו בצדק רב. קראתי אצל נחמיה שטרסלר שפסק הדין הוא "אנטי-חברתי בעליל", קראתי שבמשרד לבטחון פנים חושבים ש"מדובר בטירוף" ושאנחנו "נראים כמו רפובליקת בננות". והנה הגיע סופסוף תורי להיות בצד שאומר: לא כצעקתה. קודם כל, שווה להעיף מבט בשורה התחתונה. לפי "הארץ", על פני 22 שנות הזיכיון, הפרטת בית הכלא הייתה אמורה לחסוך 350 מיליון ש"ח. זאת אומרת 16 מיליון לשנה – אחת חלקי עשרים אלף מתקציב המדינה. זה אפילו לא נזיד עדשים. מדהים לראות עבור כמה מעט כסף היה משרד האוצר מוכן לדחוף יוזמה כזו, שעכשיו מתברר לכולם "כרעם ביום בהיר" עד כמה היא נוגדת עקרונות יסוד חוקתיים. אבל גם על החיסכון הזה לא הייתי בונה. מהחישובים המוצגים עולה שליזם פרטי זול יותר להפעיל בית כלא. איך זה? ניתן להניח ששירות בתי הכלא סוחב על גבו את הצרות של כל ארגון בן כמה עשרות שנים (ציבורי או פרטי): ציוד ישן, פנסיה של עובדים, עובדים שחוקים שנשארים במערכת ולא תורמים. הבעיות האלה לא ייפתרו בכך שיוקם כלא פרטי. ולא שבעוד עשרים שנה הכלא הפרטי ייראה יותר טוב. אבל אז אפשר יהיה לבקש הקלות, כמו ערוץ 10 או כמו רבים מהזוכים במכרזים של המדינה. רק שכאן הפגיעה לא תהיה ביצירת מקור אלא בזכויות אדם. לבסוף, כדאי להקשיב לרגע לטיעונים בעד ההפרטה, כי הם אופייניים לדרך הפעולה של משרד האוצר. מסבירים לנו שבשירות בתי הסוהר בתי הכלא מתפוצצים מחוסר מקום, ובעלות יותר גבוהה. אבל הרי הבעיה בבתי הכלא היא תקציבית – משרד האוצר לא מאשר להם תקציבים, אין בתי כלא חדשים, אז נוצרת צפיפות בישנים. זה לא חוסר יעילות, זה חוסר משאבים. בשביל כלא פרטי יש לאוצר, בשביל כלא ציבורי אין. כך נוהג האוצר בכל מקום שבו הוא רוצה להפריט – "מייבש" את הגוף הציבורי עד שנוצרת לו בעיית שירות קשה והוא נתפס כלא-יעיל, ואז מכריז שההפרטה הכרחית. מעניין אם את זה אפשר לתקוף בבג"צ.
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
באמת פסיקה חשובה, הפיכת אסירים למצרך זה מזעזע. מעניין אם אדם סמית' היה חושב שבתי כלא ראויים להחשב ל"שוק חופשי". (יש לי הרגשה שאפילו הוא לא היה מציע להרחיק לכת עד כדי כך)
אני מסכים, ואמרתי את זה בפתיחה. בית המשפט נמנע בצדק מכניסה לדיון הכלכלי.
ההיבט שבו זה מעניין הוא אולי העובדה שמשרד האוצר הביא כאן לאבסורד את דת ההפרטה. ויתור כל כך גדול מבחינה ערכית בשביל רווח כספי כל כך קטן.
לא ראיתי את התחשיבים, אבל ברור שיש שני רכיבים עיקריים בעלות - המבנה וכוח האדם. העלות למבנה צריכה להיות זהה למדינה ולספק (עם יתרון למדינה בעלות המימון), לכן החיסכון חייב להיות בכוח האדם. מה שאומר שהם מתכננים לשלם אפילו פחות משירות בתי הסוהר.
Great Post
Bear in mind that the "profitability " argument is actually irrelevant , otherwise why not to privatize the Air Force, for example? The privatization of the means of violence is a matter of ideology , ironically eliminaties the power of the State , basically the establishment which enforces law and order that guarantees the functioning of market economy..
פוסט חזק. לגבי הפסקה האחרונה - מדדי היעילות המתוארים על ידי משרד האוצר - המדינה מציגה לא רק מדדי שירות אלא גם מדד עלות פר אסיר, שהיא יותר נמוכה בבית הסוהר הפרטי. כך שלכאורה לצפיפות אין קשר לכך. מפרט השירותים בכלא הפרטי ובכלא הרגיל שונים, ולכן אני מניח שקשה לעשות השוואה בלי לבצע התאמות רבות שחשופות לביקורת. אבל אפילו אם מניחים שהנתונים נכונים, ניתן לנחש שההפרש נובע, כמקובל, מ"חיסכון" בהוצאות כוח אדם, קרי, משכורות נמוכות.
הייתי רוצה להגיב, אבל אני בהליכי הפרטה. סליחה.
בערך 0.7%. אפילו מתקציב השב"ס זה לא חיסכון מהותי.
אתה יודע מה היחס בין החיסכון לתקציב השב"ס עצמו?
נושא חשוב מאין כמוהו, סמולצ', והשוואה מדוייקת לפרטאצ' של ערוץ 10, ונכון שזה בלוג כלכלי אבל הרי כלכלה היא האמ-אמא של הפוליטיקות. אז מזל שיש בג"צ שמחזיר קצת את האמון במערכת, וחבל שהאומץ הפוליטי הזה של בית-המשפט קורה כל כך מעט ובמקרי קיצון בלבד.
אני הייתי קוראת לפוסט הזה - "אין מחיר לחופש"
:)