כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של גרייס

    לילה

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תשיר

    11 תגובות   יום ראשון, 22/11/09, 05:09

    אז תשיר לי שיר

    אחרון

    כי לי כבר הלך הקול

    טרובדור

    שקט אני מקשיבה לזמזום הכוכבים

    וחולמת על קולך

    הנמוג

    שיר לי שיר אחרון

    רגע לפני

    בריאת אשה חדשה

    שיש לה כבר

    הכל ,,,

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/09 19:50:

      נגן פעם אחרונה

      לזכר ימים שחלפו.......

        27/11/09 01:53:

      כל בקר נבראת אישה מושלמת ובערב מפנה מקומה לאישה של מחר
        26/11/09 21:47:

      שירה המתלבטת מה היא

      הברצינות היא - או בדעה קלה.

      והנקודות (...) שבסופה - למה ?

        26/11/09 08:12:
      מלאת חן [כשמך] שירת הטרובדור שלך!  *
        24/11/09 15:18:

      יש לי שיר אבל הוא יותר מתאים לג'וחה מאשר לטרובדור

      אפשר?

        23/11/09 22:42:

      איזה שיר יפה!!!

      Amazing Grace...

      כוכב גדול לך.

      גדי

        23/11/09 20:46:

      שיר כתוב טוב

      *

      }{משטוטית

        23/11/09 20:19:
      את חולמת אל טרובדורים מהגלגול הקודם שלך גרייס*... שיר נחמד והאשה החדשה זו את!
        23/11/09 08:08:

      שעתיים נסיעה מדראמסאללה, באיזור פראי למדי, ראיתי הלילה (שהיה בהיר במיוחד) שמיים הכי ברורים ויפים שראיתי מעודי, זרועים אינספור כוכבים.

      ולוואי ויכולתי להעביר מעט ממהריגוש המופלא הזה

        22/11/09 17:10:

      גרייס כשמך כן שירך מלא חן ,

      אך יותר מכך שירך מדייק לאמת ,ממש רגע לפני בריאתו. 

        22/11/09 07:38:

       

      כל כולו. ואינו. קולו אצלה. וכולו.

      שיר קולולושי שמפזר כוכבים עצובים.

      פרופיל

      גרייס ל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      התקשורת לקויה רשת דפוקה

      למה את צריכה להיות יפה להטריף את עצמך בשביל מי ולמה

      אני קוראת כל כך הרבה בלוגים וחושבת לעצמי שזה מין מונולוג ארוך ובלתי פוסק על הבדידות