אני מסתכל על עצמי עוד מעט בן 38 שנים. אימא שלי הביאה אותי לעולם צעירה מתוך תשוקות ומחשבות להקמת משפחה אוהבת ותומכת .

אני מסתכל על עצמי במראה ואני אוהב את עצמי וממש רוצה לחלוק את התחושה הזו שאתם יכולים להיות גם לאחרים שבחרתם שיהיו בני שבטכם. להתחיל עם הבת זוג בהדדיות הזו שאנו כה כמהים לה .כרווק אני חווה את הקושי הרב שכרוך בכך. למזלי אני מוקף אנשים מודעים שמצליחים לעשות את זה הכי טוב שאפשר. כמה שאני מנסה ללמוד מהם אני מרגיש שהדרך ארוכה באמת וכל פעם יש עוד מכשול שצריך להתגבר עליו .אבל בתקופה מודעת זו אני ממשיך לאהוב את עצמי כי זה הבסיס הכי טוב לאהוב גם אנשים אחרים .אני מניח לאגואיסטיות שעשוייה לצמוח באהבה עצמית ומתעל אותה גם לחיי הפרטיים וגם לחיי המקצועיים .אני פוגש מעט אנשים שזוכרים שפשטות יש לה טעם והם מצליחים לזהות את המעט שבתמימות שאבד לנו בדור הנוכחי .

עם אמפטיה