כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Itay Braun Around the World

    אוהב לצלם, מתעניין בהבדלי תרבויות והיסטוריה, כותב על החיים ועל מה שקרה.
    לאחרונה התחלתי להעלות גם סיפורים קצרים.
    במקום לספר על עצמי, אתן ל"ארבעת המופלאים" לשתף אתכם בחיים שלהם....

    Due Diligence (סיפור קצר)

    3 תגובות   יום ראשון, 22/11/09, 22:27

    אולי הפעם...

    הוא תעה בין רחובותיה של פתח תקווה, שאל עוברי אורח, נסע הלוך ושוב, עד שמצא את המקום. רוב האנשים מהם ביקש הכוונה סרבו לעזור לו. "בליל שבת אסור לענות לך," התנצלו. "אם נענה לך הרי שאנחנו מסייעים בחילול שבת, רחמנא לצלן".

    הוא התעצבן וקילל חרש את הדתיים. בגללם ייאחר.

    לבסוף מצא את המקום היחיד שפתוח בליל שבת בפתח תקווה, לפחות אין בעיה של חנייה. היא חיכתה לו בכניסה. מלצרית חביב שאל "מעשנים?" הם החליפו ביניהם מבטים נבוכים. "אנחנו לא מעשנים," הוא מלמל, מחפש אישור בפניה של הבחורה שעמדה לצידו.

    "בואו אחריי," אמר המלצר ובזמן שהוליך אותם אל השולחן נשא תפילה קצרה: "אלוהים, אם אתה אוהב אותי, אז תעשה שכשאני אגיע לגיל שלהם אני כבר לא יהיה מלצר וכבר לא אצטרך ללכת לבליינד דייטים בימי שישי, אחרי ארוחת ערב עם ההורים".

     הוא רצה להגיד לה שהיא מאוד יפה, אבל לא העז.

    והחל להשתעשע ברעיון, אולי הפעם...

    השיחה קלחה, הם דיברו על מקומות בהם ביקרו ובמקומות בהם יבקרו. הוא סיפר לה על החיים בלונדון, על הבדלי תרבויות ואיך ניסה ללמד אותם על התרבות שלו. הוא השתדל שלא להיגרר לשאלות הבנאליות: במה את עובדת? במה עשית תואר ראשון? כמה זמן כבר לא היה לך חבר? הוא מקצוען, חגורה שחורה בבליינד דייט, לא עושה טעויות של חובבנים. השיחה קלחה, היין הגיע, השיקו כוסות, הסתכל בעיניה. הם המשיכו לדבר.

    לאורך כל תקופת הלימודים ובשנים שאחריה ישב ביותר מדי בתי קפה ביותר מדי בליינד דייטים. חלקם הסתיימו אחרי חצי שעה, חלקם אחרי שלוש שעות. הוא ניסה ליצור סדר, למצוא הגיון בשיטה, לשפר את סיכויי ההצלחה. חבר שלו מהצבא, שעובד עם בסיסי נתונים, ניסה לעזור. החבר סיפר לו על שיטות בהן הוא נעזר למציאת קשרים בין אירועים. כך למשל, חוקרים בארצות הברית גילו שגברים שקונים חיתולים נוטים לקנות גם בירה. לא ברור מדוע הדבר קורה, אבל הקשר בין חיתולים לבירה עלה בבירור בניתוח הנתונים. נמצא גם שלקוחות ממין נקבה שיש להם כלב נוטים להיות לקוחות נאמנים. מחקר יותר מפורט, הבודק מה הקשר בין הגזע של הכלב לבין הנאמנות של בעליו נמצא בעיצומו ועדיין מוקדם מדי להסיק ממנו מסקנות.

    החבר הזה שלו, עובד באחת החברות הסלולאריות, ושם הוא מבצע מחקרים משלו בתחום. אחד הנושאים שנבדק היה מה הקשר בין הארצות בהן הלקוחות מטיילים לבין שביעות הרצון שלהם מן החברה. לכאורה, אין קשר בין השניים. הישראלי שיוצא לחו"ל לא יכול להתנתק מן המשפחה והחברים. הוא חייב לשלוח הודעות לחבר'ה, לבדוק מה קורה במשרד ולהגיד שבת שלום בצהרי יום שישי. וכך ניתן לדעת בקלות באילו ארצות הלקוח ביקר. במחקר שנערך התברר שלקוחות המבקרים באיטליה או צרפת, בעלי סיכוי גבוה פי חמש שינטשו את החברה ויעברו לאחת המתחרות בחודשים שלאחר הביקור.

    מדוע הדבר קורה? לא ברור. האם האיטלקים או הצרפתים מעודדים את הלקוחות לבגוד? אולי הטיול מכניס את הלקוח לאווירה רומנטית והוא מאמין שאצל המתחרים יקבל תשומת לב, חום ואהבה? אולי. מה זה משנה למה הדבר קורה, העיקר למצוא את החוקים הנסתרים.

    החבר הציע לנהל טבלה מסודרת לכל סיפורי ההצלחה ובטבלה אחרת לרשום את הכשלונות. ותמצא מה המכנה המשותף.  הוא נשאר ער כל הלילה, פשפש בזכרונו, עדכן את הטבלאות וניתח את הנתונים. בשעות הבוקר המוקדמות, עת פועלי העירייה גררו ברעש את פחי האשפה אל המשאית, הוא גילה את החוק הנסתר. כל סיפורי ההצלחה שלו (סיפור הצלחה = מעל שלושה שבועות) היו עם בחורות שגרות ברחובות על שם אישים מהתנ"ך. לעומת זאת, כל הבחורות שגרות ברחובות הקרויים על שם ראשי הציונות היו כשלון מהדהד. מימדים כמו גובה, גיל, רמת אינטלגנציה, בעלות על כלב וחוש הומור לא נבאו הצלחה או כשלון.

    מכאן ואילך שיחות הטלפון בנושא נראו בערך כך:

    "הי, אפי, מה קורה? אני רוצה להכיר לך מישהי. אחת שלמדה איתי בתיכון ופגשתי אותה היום לגמרי במקרה והחלפנו כמה מילים והיא פנויה וישר חשבתי עליך."

    "אחלה, תודה. איפה היא גרה?"

    "בתל אביב."

    "איפה בתל אביב, באיזה רחוב?"

    "לא יודעת. מה זה משנה באיזה רחוב היא גרה? נראה לי חבקוק או משהו כזה, באזור של ירמיהו."

    "נשמעת לי אחלה בחורה."

    "שנייה, עוד לא סיפרתי לך כלום. היא נחמדה ויש לה תואר ראשון בסוציולוגיה ונראה לי שתתאימו. חבר של ראה אותה ואמר שהיא ממש...שקר כלשהו. גם אני חושבת ככה. אל תהיה בררן! תרשום מספר ותתקשר אליה הערב, כן?"

    "סבבה, אני אתקשר."

    המורה למוזיקה, מרחוב חבקוק, למדה אותו על מוזיקה קלאסית. על ההבדלים בין באך למוצארט, על "תמונות בתערוכה", דבוז'אק וחייו של צ'ייקובסקי. היו להם חודשיים קסומים של חלום ליל קיץ. הם נפרדו אחרי שהשמיעה לו את ההאופרה "טריסטן ואיזולדה" מאת ואגנר. לא מנגנים את ואגנר, זה לא מוסרי.

    כשהיה באוזן השלישית פגש קונדיטורית שבדיוק חיפשה, בצירוף מקרים מדהים, את הסימפוניה "העולם החדש" מאת דבוזא'ק. מאחר ובחנות נותר דיסק אחד בלבד הוא הציע, בג'נטלמניות, שהיא תרכוש את הדיסק והוא יבוא אליה בערב, אל דירתה שברחוב אסתר המלכה, לשמוע את היצירה. היא למדה אותו איך להכין חזה מולארד, ברווז בדבש, שוק טלה ברוטב פירות יער ומוס ערמונים לקינוח. הם נפרדו אחרי חודשיים בגלל שהכינה לו עגל חלב וזה לא מוסרי.

    כשהיה במעדנייה של חינאווי, כדי לקנות בשר טלה טרי, פגש מעסה מוסמכת בעיסוי שוודי ורקמות עמוקות שבדיוק חיפשה זנב שור למרק. הוא אמר לה שבצירוף מקרים מדהים, בדיוק כואב לו הגב והוא ישמח לטיפול. למחרת הגיע לדירתה ברחוב יפת. הטיפול עלה 180 שקלים, מרק זנב שור בחינם. היא למדה אותו על שיאצו, עיסוי בשמן חם ורפסולוגיה, עיסוי הוליסטי וכיצד לאכול נכון לפי סוג הדם שלך. הם נפרדו אחרי חודשיים כשרצתה לעבור לעיסוי טנטנרי והוא אמר שזה לא מוסרי.

    כשהיה בסופר כדי לקנות סרדינים ועדשים (מומלצים לבעלי סוג דם A ) הוא פגש צלמת שסתם ירדה כדי לקנות קוטג' ולחם. היא אמרה לו שהיא בדיוק עובדת על תערוכה חדשה, בשחור לבן, על מזון וצריכה בתרבות השפע הישראלית. היא הוסיפה שיש לו "בדיוק את הלוק" שהיא מחפשת ושאלה אם הוא מוכן להגיע לסטודיו שלה, שגם משמש כדירה, ברחוב שמואל הנביא. היא למדה אותו על חשיפה וקומפוזיציה, גרעיניות בצילומי לילה ואיך בוחרים את העדשה המתאימה לתמונה. הם נפרדו אחרי חודשיים, כשגילה אותה בוגדת בו עם מושא צילום אחר וזה לא מוסרי.

    בתערוכת צילומים של הלמוט ניוטון הוא פגש סטודנטית לספרות שגרה ברחוב הושע. הוא אמר לה שהוא בדיוק עובד על פרוייקט צילום בהשראת נושא התערוכה וישמח אם היא תסכים לדגמן. היא אמרה שתחשוב  על זה ובינתיים הוא יכול להזמין אותה לקפה. היא למדה אותו על שירה מודרנית , חוויה מרכזית, תמה ותזה. הם נפרדו אחרי חודשיים, כשגילה שהיא כותבת עליו סיפורים קצרים. עליו ממש, מבלי לשנות אף פרט, מבלי לעדן את המציאות ומבלי להגן על מושא הכתיבה. וזה לא מוסרי.

    לפני כמה ימים, כשביקר בתגא, חנות הספרים המשומשים בדרום תל אביב, ראה אותה עומדת ליד מדור ספרי השואה. הוא שאל אם יוכל לעזור. היא חשבה שהוא עובד בחנות ושאלה המון שאלות. הוא רצה לחבק אותה, ללטף את שערה, לנשק את צווארה, לבשל לה ארוחת ערב מפוארת ולהגיש לה אותה לצלילי הסימפוניה "מן העולם החדש". הוא רצה לעשות לה נעים בגב, לצלם אותה, להגדיל את התמונה פי חמש מאות ולתלות אותה על שלט באיילון.

    אחד הספרים שחפשה לא היה במלאי. הוא שאל לכתובתה, הבטיח שישלחו אליה הביתה קטלוג ספרים מעודכן עם המלצות של הצוות.

    היא רשמה על פתק: מיטל אלוני, רחוב יהודה המכבי 78, דירה 5 והוסיפה גם את מספר הטלפון שלה.

    "קרה משהו?" שאלה, כשראתה את פניו מתקדרות כשקרא את הכתוב בפתק.

    הוא התנצל. הסביר שנזכר פתאום שלקוח אחר ביקש ממנו לשלוח לו את ספרי החשמונאים, בכיכובו של יהודה המכבי. ספרים, שכידוע לה, נותרו מחוץ לתנ"ך. הוא התנצל שוב, אמר שהוא חייב ללכת מייד למחסן הראשי ויצא מן החנות. בערב התקשרה חברה של אחותו וספרה לו שהיא פגשה היום ברחוב, לגמרי במקרה, את אביגיל, חברת ילדות. מאוד נחמדה, שאפתנית, נפרדה לא מזמן מחבר שלה ועברה לגור אצל ההורים בפתח תקווה. "אל תעשה ביג דיל מזה שהיא גרה אצל ההורים. אני אומרת לך שהיא בחורה מאוד נחמדה."

    "לא אמרתי שזו בעיה. באיזה רחוב הם גרים, ההורים שלה?"

    "ברחוב של ההורים שלי, נתן הנביא."

    "נהדר."

    ועכשיו הוא כאן, בפאב אפלולי, במקום היחיד שפתוח בליל שישי בעיר הזאת, יושב עם אביגיל ושותה יין אדום. וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר.  היא סיפרה לו שביום ראשון היא נוסעת לטורקיה. נסיעת עבודה חשובה. הוא הודה שעדיין לא הבין לגמרי במה היא עובדת. היא הסבירה בפרטי פרטים. "תגיד לי אם אני משעממת אותך." לא היה לו נעים לעצור אותה. "אני עושה Due Diligence לחברות. אתה יודע מה זה אומר?"

    "לא"

    "בתרגום חופשי לעברית קוראים לזה "בדיקת נאותות". אני צריכה להעריך שווי של חברה. אני בוחנת את מי שמנהל את העסק, את הלקוחות והמוצרים, את מצב האשראי שלהם, את הפוטנציאל. בעיקר את הפוטנציאל. היום גם מסתכלים על תכונות אחרות, כמו למשל האם הם מתייחסים יפה לעובדים שלהם ושומרים על איכות הסביבה. כל מיני גורמים אחרים, אתה יודע."

    "אז את מחליטה אם כדאי להשקיע, אם זה יילך? אם יש פה פוטנציאל?"

    "כן...בערך...ממליצה, לא מחליטה לבד."

    "יפה מאוד. יש לי עוד שאלה, אם יורשה לי, מה לגבי השקעה באדם בודד?"

    "לא, מה פתאום? אני עושה רק חברות. לא מתעסקת עם אנשים בודדים. אין לי את היכולת להעריך אם שווה להשקיע בו."

    "אני מבין," אמר בצער ורוקן לגרונו את שארית היין מהכוס. "תיארתי לעצמי שזה המצב."

    "אחת הבנות אצלנו אחראית על גיוס של אנשים, אם לזה אתה מתכוון."

    "לא, התכוונתי למשהו אחר. לא משנה. תשמעי, אני חייב לומר שיש לך מוח אנליטי מבריק."

    היא חשבה שזו מחמאה.

    הם הזמינו חשבון. הוא ליווה אותה לאוטו. היא אמרה שהיה לה נחמד מאוד. "נדבר," סיימה את דבריה בהבטחה מעורפלת. 

    "כן...נדבר..." וזז הצידה לאפשר לה לסגור את הדלת.

    היא יכולה להישאר. הוא יכול ללמוד ממנה על תזרימי מזומנים והיוון. בלילות הקרים ייבנו ביחד  שלדים בורסאיים. לפני ארוחת הערב ימכרו בשורט ואחרי הארוחה, מתחת לשמיכה, הוא ימזג את החברה שלו עם החברה שלה. היא תעשה אותו עשיר. או לפחות אמיד. או לפחות מבוסס מבחינה כלכלית.

    הוא תהה בליבו אם חודשיים הם פרק זמן מספיק ארוך ללמוד כל מה שצריך לדעת על שוק ההון. הוא ידע שהפירוק של החברות יהיה קצר ופשוט. הוא סמך עליה שהיא תדע לעשות את הפירוק במינימום זעזועים.

    לעזאזל הכל, מחר יתקשר אל מיטל.    

    בעצם, אולי מחרתיים.

    אולי עדיף רק בשבוע הבא.

    הדרך אל היציאה מפתח תקווה נראתה לו ארוכה, פתלתלה ומסוכנת. הוא חשש שימשיך לטעות בין הרחובות, ללא עזרה מצד עוברי אורח, עד שייגמר הדלק בסובארו או עד שתצא השבת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/12/09 12:35:

      יש בסיפור חלקים מעולים,

      קצת איפשהו באמצע כל "הלא מוסרי" חופר,

       

      אבל ממש נהניתי. תודה.

        25/11/09 22:13:


      תראי....

      תשמעי....

      ובכן...

       

      קודם כל תודה על המחמאה.

      אני אוהב סיפורים בעלי סוף רע או סוף פתוח.

       

      אני חייב להודות שחשבתי על זה שוב ולא מצאתי כיוון אחר \ נוסף. רעיונות יתקבלו בברכה.

       

        25/11/09 08:19:

      חומר הגלם והכיוון שאותו לקחת עם הסיפור טוב מאד.

      היית מפתחת את זה אחרת לגמריי.

      נסה, מה כ'פת לך?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      itaybraun
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין