יאמר די לפוסטים הארוכים והמתוחכמים ! לא עוד רודנים המכתיבים רוק מורכב ! העם רוצה- Bubblegum pop . שמיע, רקיד, קצר, ללא מאמץ מוחי, מזדמזם בקלות. מקור הז'אנר במחצית השנייה של ה-60 בארה"ב ( אלא מה? ). אגב, כל אחד מהמוצגים כאן היה להיט מטורף שמכר מיליונים. מת לשים את היד על האלבום שמוצג ב- 1:40 (שזה בערך ¾ מהשיר ) בקליפ הראשון.
כ 30 שנה מאוחר יותר התפתח גם ה-
וגם הומר רוצה לקחת חלק בחגיגה.
ולבעלי נוקיה בלבד .
ולמי שסקרן איך נראית חברת מסטיק הפירות 1910.
ואיזו יומרה של מי ששם את הארצ'יז בין כל אלו.
אז מה הבחירה שלכם? מהרו והצביעו, אלבום מיצירותיו של אלגר לזוכה המאושר.
|
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עזוב, כמה שעות של רולרקוסטר רייד ואתה שם בצד, לזמן מה, את מהמורות החיים.
אולי תעבור לפורנו עם קופסאות שימורים, שילוב מנצח.
אני דוקא ראיתי שדיוויד קאסידי מסתכל לעבר בחורה צעירה בקהל, אבל נכון, לאחר שהאם הבחינה, ונתנה בו מבט זועף, הוא שב אליה.
לא ראיתי את 2012, אבל אני בטוח שאם היו להם קופסאות שימורים הם היו שורדים. אני לא רואה סרטי אסונות, זה רק מקשה לי עוד יותר את החיים (בדיוק מאותה סיבה אני כן רואה פורנו).
גילוי עריות - תסתכל בקליפ איזה מבטי זימה מועברים בין הזמר הצעיר (קסידי?) לבין אימו בסדרה (בת ה 90 ומנותחת היטב, ככל הנראה).
תישרוד,תישרוד, אם עברת את משבר היעלמותו של חומוס תלמה, תעבור גם את זה.
חוץ מזה התקניאתי קצת בפוסטים הג'ינינגס חאניים שלך.
תצחק, אבל יש לי תקליט של משפחת פארטרידג' בבית, ואם איני טועה, ראיתי גם את הסרט, מתוכו הקליפ.
גילוי עריות במילות השיר, או מידע תיעודי שיש לך על המשפחה?
ואיזה כיף ששוגי הפכה כאן למנהלת הז'אנר, נא להפנות את כל החיצים אליה.
האמת שיש שם ברשימה שלה, כמה שירים לא רעים.
חה - אני לא אשרוד עד 2012. תיכלו בלעדי.
יוחזר המחיקון לאלתר! (רציתי גם לכתוב "תוחזר עלמה לאלתר", אבל נזכרתי שהיא כבר חזרה לא מזמן)
וברשימה של שוגי מצאתי גם את הפנינה הזו http://www.youtube.com/watch?v=bIuKtp3yCTw
"Bubble gum under the banner "power of women עם חשד לגילוי עריות קטן ברקע.
סבבה של פוסט :-)
עזוב עוזי, בוא נצחק קצת, העולם ממילא עומד להיחרב (ראיתי היום את 2012).
צדקת, קונטרה, כנראה צורך איוורורי.
אגב, כמה מהלהקות שמופיעות ברשימה שצירפת איכותיות יותר ממה שניתן לייחס לז'אנר הזה (למשל אמן קורנר ונוספות).
כן, ג'אנר אמיתי.
התשובה לשאלתך מפורטת גם בתגובה של זו שבאה אחרייך. (תרתי משמע?).
נראה לי שעל שנינו נחתה באותו הזמן רוח ה"מורכבות".
מיין סטרים נחמד וקליל, אבל הקהל דורש:
יוחזר לאלתר "קליר" המורכב והמחכים!
היי
אני מאד מרוצה מהקונטרה לפוסט ה"מתוחכם" הקודם שלך
ובכן, לבושתי אני לא מכירה כמעט אף שיר פה , פרט לשוגר שוגר, ולא הייתי מודעת לקיומו של ז'אנר רשמי כזה.
בדקתי, והנה נראה לי כמו אתר מאד ממצה בתחום:
http://home.comcast.net/~bubblegumusic/songs.htm
רגע, לא הבנתי.זה ז'אנר אמיתי?
אני מודה שיש כאן קצת זוועות:-)
אבל אם החוט המקושר הוא סוכר, אז יש גם את זה ששמתי בפוסט שלי- Sugartown המקסים.
כן, יש לפעמים את הרגעים האלו, למרות שכל הכיוון כאן היה קצת אירוני.
אבל גם אני מעדיף כבר את אוהיו אקספרס על פני הארצ'יס.
"שמיע, רקיד, קצר, ללא מאמץ מוחי, מזדמזם בקלות."
נו, תפסת אותי בבוקר קליל וזה המשפט החביב עלי כרגע (בטח זה ישתנה לקראת הצהריים ואז מוריסי ירים את ראשו).
יש להם סאונד מגניב לגמרי ( חוץ מ sugar sugar שהוא קצת דביק דביק, אבל בסדר בסדר)
לא אוהב בבלגאם פופ?!