טוב אז גם אני נפלתי קורבן ל"יענו" חורף הבא עלינו לטובה (כל אקלים שאינו חום ואובך ישראלי הוא דבר טוב, בכל מצב צבירה!)

וקבלתי מנת שפעת הגונה, לא חזירית אמנם,אבל בהחלט חיה מסוג כלשהוא.

עודף הזמן הביא אותי למחשבת עודפת. עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, היו לי איזה 7 פוסטים כתובים בראש ולא הצלחתי להחליט על מה לכתוב קודם. על המסיבת ניינטיז המצויינת שהייתי בה בחמישי שבכלל הביאה אותי למצבי העגום זה? (אותה מסיבה בה הבנתי שעם כל האינדי, אלטרנטיב, גראנג', מטאל, ניאו-מטאל, פאנק....... שאני טוענת לאהוב, ברגע שיש בריטני ברקע, ואני בלוקיישן המתאים..... היט מי בייבי וואן מור טיים קוז איים און פייר בייבי..). האמת שהיו שלל גילויים עצמיים, כמו הפגנות יכולות מרשימות לאלאניס מוריסט ב you oughta know ודקדקנות פדנטית לגביי מה שייך לניינטיז ומה לפני ומה אחריי....

ראיתי סוף סוף את ממזרים חסרי כבוד, אחרי שראיתי את הסוף שלו, את האמצע ואת כתוביות ההתחלה כל כך הרבה פעמים בעבודה, כבר לא ציפיתי להינות ממנו, אבל הוא אכן סרט מצויין,ומשעשע, ומשקף יכולות משחק נהדרות של כריסוטפר וולץ, וסוף יוצא מן הכלל. אני אישית הבנתי שאני אמורה לצפות בסיקוונס פתיחה גאוני, וישבתי פעורת עיניים מחכה לאיזה משהו שירטיט את עולמי, הוא היה לא רע, אבל זו אולי זו אני שמפספסת גאונות. מה שכן, זה חזר על הרגשתי, שלא משנה מה יעלה מר טרנטינו על הצלחת, אנשים יאכלו את זה, גם אם הוא יפליץ, אנשים יאכלו את זה ויבקשו עוד כי זה של טרנטינו. וזה קצת מרתיע לפעמים. ואת זה אני מציינת אחרי אין ספור של הקרנות בהן הקהל מחא כפיים כאילו היה מדובר בהדרן וסירב לצאת מהאולם כאילו באמת טרנטינו ייצא מהמסך ויקוד קידה....(ועיכב את ניקיון האולם לעזאזל!) סרט מצויין אבל נסחפתם!

עוד סרט ראוי לציון, הוא "שומרת אחותי". מלבד היותו מסחטת דמעות, הוא מהווה בעיניי סרט מצויין כי הוא עשוי במקשה אחת, כלומר כל רבדיו,עשויים להפליא. אך מה שבאמת הצליח להפתיע אותי לטובה, יותר נכון לומר מי שהצליחה, זו קמרון דיאז, שלראשונה מכל סרטיה היא משחקת דמות ששונה מן הטיייפ קאסט הקבוע של האול אמריקן גירל החמודה והמתקתקה... "מרי".

היא משחקת דמות חזקה, לעיתים כלבה, וסוףסוף מראה את יכולתיה כשחקנית, והיא נהדרת וזה פשוט תענוג!

 אני ממליצה על הסרט הזה, ואני עוד יותר ממליצה להביא חפיסה שלמה של טישו מלטף כי אתם תצטרכו אותו.

אם כבר בסרטים עסקינן, אז אמליץ בחום על הסרט "לחנך את ג'ני". שהוא סיפור פשוט, על נערה פשוטה שחולמת על יותר ממה שהיא מקבלת. הסיפור הכה פשוט הזה מסופר בפשטות, והוא מקסים בפשטותו. הוא בעל מסר, משוחק להפליא עם קאסט המונה את מיטב שחקניו הבריטיים, ומלבד המוסר השכל של הסיפור שאותו לא אהרוס, הוא מוסר השכל גם לכל היוצרי סרטים למיניהם- אין צורך להתרברב בדברים מיוחדים, אפקטים יקרים או לכאורה תחכום יוצא דופן. סיפור פשוט וטוב עשוי בפשטות, יכול לרגש ולחולל מהפך רגשי לא פחות מאשר סאגה ארוכה של אפקטים וקריינים מטורפים. ותאמינו לי, התרגשתי ונפעמתי לא פחות ואולי יותר מאשר סרטו האחרון של טרנטינו המוזכר לעיל.גשו לבית קולנוע הקרוב אליכם וצפו בו. ואז תודו לי :P

יש סרט נוסף שמגיע לו פוסט משלו, שיגיע בעתיד הקרוב מאוד אבל לא רציתי להעמיס אז עכשיו לענייניי:

 דווקא הסרט שעליו רציתי לדבר, ראיתי בקולנוע לפני כחצי שנה בערך, אך כעת, בעת הצורך שוב בצפייה ישירה במחשבי הנייח והאיטי (שרצוי שאפרמט).הסרט כמובן נושא את שם הפוסט הנ"ל. "הוא פשוט לא בקטע שלך".

ואני לא הולכת לפרט יותר מידי על המבע הקולנועי המיוחד שמייחד אותו, בעיקר כי אין בו יותר מידי ייחוד מהבחינה הזו.

מה שיש בו, ואני פונה בעיקר אליכן בנות המין היפה, זו אמת. ותזכורת למשהו שאנחנו משתדלות להדחיק. 

אם הוא לא מתקשר, אם הוא לא מנסה, אם הוא נורא נורא נורא נורא נורא עסוק אבל מקסים, הוא נותן לך טלפון ואומר לך תתקשרי אבל לא עונה לשיחה וגם לא להודעה הפתטית שבאה אחרי זה שבה את מסבירה שזו את (למקרה שהוא לא עונה למספרים לא מזוהים), הוא כנראה לא בקטע שלך. וזה מדהים כמה אנחנו יודעות את זה, ואומרות את זה שוב ושוב אבל בלייב, והמכבש חתונה של אימא עושה את שלו, אנחנו שוב מוצאות מליון ואחת תירוצים. 

פעם חשבתי שזה לא קורה לכולן, שיש כמה בנות עוצרות נשימה  ממש שלא סובלות מזה, אבל זה התחוור לי כרגע שכל עוד אנחנו רווקות בעולם חילוני, (אני לא רוצה לקפוץ מעל הפופיק ולכתוב על סביבה שאינה מוכרת לי), הרי עד שזה לא זה- זה פחות או יותר מתנהל ככה, מישהו שאת רוצה לא רוצה אותך ומי שרוצה אותך את לא רוצה, שהרי אם המצב היה שונה, לא היינו לבד....כך שזה קורה לכל רווקה, ולא חשוב עד כמה מדי הזיקפה של תל אביב קופצים כשאת או "היא" עוברות בשדרות רוטשילד על אופניכןהן  הורדרדות.

הייתי צריכה לצפות בזה שוב, למרות שהבטחתי לעצמי שלא עוד, לא אקשיב לקולות ההכחשה האלה, עד שאקבל תשובה חד משמעית. עצוב שצריך לקבל כאפה ממש חזקה כדי להבין רמזים שנמצאים שם. הפעם לפחות ידעתי ישר לשכנע את עצמי שזה הפסד שלו, עוד כמה כאפות כאלה וגם אאמין בזה.אבל לפחות אני בדרך הנכונה.

לכם, המין ה"חזק" לכאורה, אתם ממילא עושים לנו טובה שאתם מסננים, מתרצים או סתם חיים בחוסר כנות משווע עם עצמכם, תודה, זה בסדר אתם חוסכים לנו זמן יקר, ואולי גם זמן אויר יקר על שיחות אליכם ועשרות אגורות על הודעות טקסט מיותרים. אך אל תעצרו את נשימותיכם בפעם הבאה שתהיה לכם שיחה ממספר לא מזוהה, בר רפאלי, או יריבתה אסתי גינזבורג (לפי כתבה ממוסף התרבות של ידיעות אחרונות מהסופ"ש) אלה לא יהיו.

XOXO עד הפוסט הבא

נ.ב אם כבר גוסיפ גירל, אני לא יכולה לחכות לעונה השלישית! ואני מסרבת להוריד או לראות ברשת, אני אוהבת סדרה יומית שבועית של גילטי פלז'ר עם שוקולד או גלידה.....