איזה כיף לפנטז על להתנתק מהכל ולגור במן מקום חלומי כזה שטוף טבע חצוף שמאיים להטביע כל פינה אורבנית, אה?

נפלא לפנטז על זה באוריינטציה כזו רומנטית, עם בן/בת זוג , ככה מתענגים על איזה קפה של בוקר לצלילי ציוצי סיקסקים ודרורים מצויים...

וברקע קול המואזין "אללה ווואכבאר" (דומה קצת לגאלה יא אללה) אכבר אכבר קטיר חביבי, תראו איזה יופי מסביב יא סאלאם.

אך בכל היופי ה TOO MUCH הזה הושמט פרט קטן אחד.

ההתנתקות הזו מהציוויליזציה לא היתה יזומה...לא מצידנו בכל אופן.

הם, המונופוליסטים היקרים שחולשים כאן על איזורינו, ניצלו את מעמדם בפעם המי יודע כמה ושניה לפני שנכנסה השבת, יצאה לנו הקליטה מהיישוב, יצאה כי שבתה הקליטה מכל מלאכתה אשר עשתה.

אחות שלא חשה בטוב בארגנטינה ושאיתה לא אוכל לתקשר, לצד לקוחות שלא כל כך הבינו מאיזה איזור דמדומים הגעתי שאין לי לא טלפונים ולא אינטרנט ולכן לא הצליחו להתחבר לאי החיבור שלי ו....הקשה מכולם ההתמכרות הידועה לשימצה שלי, הסיגריה האה ניקוטינית שלי - המחשב, נקטעה ללא כל הדרגתיות בעל כורחי/חה חה חה (שיט בכלל לא מצחיק).

היו תסמיני גמילה קשים ויום ראשון (היום השלישי להפרעות התקשורת הקשות) הביא איתו גם לקוחות דחויים ליום המחרת ולחץ לחץ לחץ....

אבל לצערי רק ככה זה עובד.

וכשהדם שלי התעקש במשך שעות להפנות משאבים לכיוון הראש ועשן סמיך פרץ מזוג אוזניי, זה עבר. איך?

הרמתי טלפון נייד (מהפינה היחידה בגינה של השכנים, בה יש קליטה ביישוב) היישר ללישכת מנכ"ל בזק.

אמרתי איזה משהו על תביעה ייצוגית ועל כך שאני מדברת בשם מאות אנשים שגרים כאן ומנותקים זה היום השלישי וכן על כך שלא מעניין אותי שנציגי בזק מתעקשים לסיים עבודתם עם שקיעת החמה (בחיי שכך נאמר לי) חרף העובדה שהם מתעקשים להניח לי לישון שעות לצלילי מענה קולי שאמור היה כבר מזמן להעביר אותי למענה אנושי אך עדיין מהדהד לי: "אנחנו כאן בשבילך".

ואכן המענה הקולי של בזק הפך לחברי הטוב ביותר ובראשו קולו הענוג של גידי גוב שכבר יצרתי איתו יחסים אינטימיים (תסמונת ידועה של המתנה ממושכת, אתה פשוט מתחיל לענות למענה, לצערי לא היו אלו דברי ברכה).

המענה גידי: "אנחנו כאן בשבילך".

אני: "בחיאת ראבאק..."

...טוב לא אמשיך כי מכאן זה רק הלך והתדרדר וגידי יכעס (אולי על עצמו שנתן מבטחו וקולו במקום שלא עמד בהבטחותיו).

טוב לאחר סטיית התקן אחזור לשיחתי עם מזכירת המנכ"ל.

בנוסף על תביעה ייצוגית, סיפרתי לה גם שזה לא יפה להגיד כל כך הרבה קלישאות בשיחה אחת, כדוגמת:

"אנו עושים הכל בכדי לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר" ו "הטכנאים עובדים על כך כעת וזו בעיה מורכבת" וגם "תשאירי את הטלפון, ברגע שאוכל לומר יותר אתקשר אליך"...

לאחר הקלישאה השלישית בערך הודעתי לה שהם חייבים לקחת איזה קופירייטר שישכתב להם את המשפטים בעבור מתקשרים טורדניים שכמוני (רואים? אני משווקת את עצמי גם באמצע מריבה קולנית, אין לדעת...)  וכמובן שהצעתי את שירותיי....היא אמרה לי שאני צינית ולא הבנתי מדוע?

ומאחר שלאחר שעה היא לא חזרה אלי, חזרתי אני אליה ולמשמע קולי אמרה לי שכרגע אנחנו ביישוב בדחיפות ראשונה וכשהפקודה מגיעה מלמעלה אכן הקדימות תהיה לנו.

יודעים כמה דחופה היתה הקדימות? לא הספקתי להניח את הנייד המקרטע שלי (שריד אחרון לציווליזציה הנכחדת) ולפתע חזר לו האינטרנט ואיתו הטלפון ו................אחחחחחחחחחחחחחחחח מרב אושר כמעט שכחתי שרק לפני דקה לא יכולתי לומר:

"בזק, הכי טוב בבית".

***

מצורף שיר על מנת להזכיר לכם את שעות פעילות הטכנאים בבזק!!!