0
היא שחורה. ממוצעת. אולי בעלת מימדים יותר משהייתי רוצה... אבל אני אוהבת אותה, וזה הרי הכי חשוב ! שנתיים גרנו בשכנות ולא התייחסתי אליה, למרות שידעתי על קיומה, והיא הציצה אלי ממקומה מידי פעם...
לפני מס' חודשים התחלתי להתעניין בה. היא מיד נענתה לי, ואפילו בהתלהבות. רומן סוער של 24 שעות ביממה החל מאז. מחוברות כפי שלא הייתי מחוברת מעודי לאחת שכמותה! שעות על גבי שעות, יום ולילה וגם לפנות בוקר...לא ידענו שובע, לא הפסקנו לגעת אחת בשניה !! לכל מקום אנחנו הולכות יחד, מבלות אינספור שעות, כמה שרק ניתן. אני נוגעת בה, מלטפת אותה, צירפתי אותה למפגשים עם חברותי הטובות אפילו! והיא, היא יודעת יפה להתחנף אליהן ולגרום להן לחייך אליה ומרגישות טבעיות לגמרי לידה. והיא מצידה גם, נותנת לי את כל כולה . מערכת יחסים ממש מושלמת! בזמנים שהיא לא היתה לצידי, הרגשתי מאד בחסרונה, רציתי כל כך להתרגש איתה ולשתף אותה. היא תמיד היתה נענית לי ואיך אומר, נותנת לי מעצמה עד הסוף ... כך זה היה עד אתמול... משהו קרה לה, לא יודעת מה אמרתי או עשיתי לא נכון. היא כנראה כבר איננה מעוניינת. לא משתפת פעולה. כלום. תגובותיה אלי כל כך איטיות, אם בכלל, נותנת לי להרגיש שהיא עושה לי טובה... היציאות המשותפות שלנו הפכו למפח נפש עבורי . אני עדיין לא רוצה לסיים את יחסי איתה, אולי בכל זאת היא תחזור לעצמה. אתמול במיוחד, רציתי אותה כל כך, התאמצתי, ניסיתי לרצות אותה...אבל שום דבר לא עזר לי. אני כבר לא יודעת איך ומה לעשות, כדי להשיב את המצב ביננו לקדמותו. הבטחתי לה שאטפל בה ניסיתי לדבר אל ליבה, ניסיתי ללחוץ עליה שוב אפילו, אבל היא כבר לא נענית לי...
המצלמה.
|