אלכסנדר ניקולייביץ אוסטרובסקי הנו סופר רוסי שכתב כמה מחזות ריאליסטיים שהיום כמעט ולא מוצגים בעולם.

בישראל הוצגו כמה ממחזותיו.ב1999 תיאטרון גשר הציג את הקומדיה "הנהג"וכעת בית צבי מציג את "כישרונות ומעריצים''.

בשני המחזות עוסק אוסטרובסקי באישה צעירה ויפה הנחשקת ע"י גברים עשירים והמשחקים ברגשותיה.

המסקנה בשני המחזות היא שהכסף יענה על הכל.

אין ערך לאהבה אלא לכסף,לתהילה, לתפקיד עבורו כל שחקן אמיתי מוכן לותר על הכל.

סאשה היא אישה צעירה ויפה שחקנית מוכשרת האוהבת את פיוטר-ליאור חקון.

רוזן -דב גפן חושק בה ובצורה שנראית לסאשה ברוטלית מציע לה אהבה ויחד עם האהבה קידום בקריארה שלה כשחקנית.

נעלבת מהתנהגותו סאשה דוחה אותו וכנקמה הוא גורם לפיטוריה מהתיאטרון אך מחזר עשיר סמוי אחר -איוואן-אסף חיים קונה את הצגת הגלה ,השחקנית זוכה לתהילה  ואיוואן מביע את רגשותיו במכתב שצירף לפרחים ששלח.

סאשה אוהבת את פיוטר ואינה מוכנה לותר עליו בגלל עושר וקריארה אך בסופו של דבר הקריארה והחיים הטובים מנצחים והיא זונחת אותו ונוסעת למוסקוה כביכול עם אימה כדי לחיות איתו כשחקנית ואישה נחשקת.

אנו עדים לתככים בתיאטרון המונע לא רק ע"י הכשרון ,האמנות והאידיאל שבעשיה אלא ע"י הכסף,בעלי השררה והיחסים האינטימיים עם השחקנית.

רבים המשתתפים במחזמר -12 במספר ואין אפשרות להתעכב ולציין את כולם.אציין רק חלק מהם אם כי לכולם מגיע הערכה גדולה והתיחסות על משחקם הטוב ועל גילום הטיפוסים השונים במחזה .

נהנתי מאוד מגרומילוב- מישה גינצבורג שאינני זוכר שראיתי  בבית צבי בהצגות אחרות.הוא שיחק תפקיד של איש שיכור ונגן רחוב וגילם את תפקידו על הצד הטוב ביותר.

הרוזן בלט בתפקידו הגרוטסקי במקצת ובמשחקו המסוגנן היטב שבוצע בכשרון רב.

גריגורי-מאור ממן היה אלגנטי,רהוט,אירוני ומנסה לפגוע כנדרש מהתפקיד.

נינה סמלסקאיה-בטי קושצ'י היתה טובה מאוד בקטעים המעטים שהופיעה באלגנטיות וחן.

פיוטר -איש הרוח היה תמים כשויתר בקלות על אהובתו ונכנע לעשירים.

דבי לומברוזו-דומנה נתנה תפקיד עסיסי כאמה של סאשה.

המחזה שזור שירים יפים המוסיפים לו הרבה חן ויופי.

סלבה מלצב ביימה ועיצבה הצגה מענינת ומסוגננת בהשתמשה בצורה פרקטית ויפה באולם''אלי ליאון''האינטימי בחולקה את הבמה בפרגוד עליו הודבקו מודעות תיאטרון ברוסית, לשני חלקים המבדילים בין ביתה של סאשה לשאר מקומות ההתרחשות.אורנה שר יצרה תלבושות נאות ויפות המתאימות לתקופה.

לראות או לא לראות: הצגה מומלצת יפה ומענינת ואפשר לומר גם מציאותית גם היום למרות שנכתבה ב1881.