... ולישראל אין מנהיג. לא רק ברגע זה אלא כבר זמן רב. רב מדי. אין ישראלי יהודי שלא יזיל דמעת אושר כאשר יראה את אביבה ונועם שליט מחבקים את בנם גלעד בריא ושלם. אבל רק מעט ישראלים, מעט מדי, יבינו שבאותו הרגע תתחיל הספירה לאחור עד לחטיפתו, או חלילה לחטיפתם של חייל או חיילים נוספים בידי החמאס ולאור דו"ח גולדסטון הבזוי, ובהעדר מנהיג בישראל, גם לא יהיה אפשר לעשות אפילו את המעט מדי, והמאוחר מדי, שהיה מבצע "עופרת יצוקה". 

כי זאת יש לדעת לאשורו, והגיע הזמן להפסיק להשלות את עצמנו: הפלסטינים, על שני פרצופיהם - אבו מאזן ואיסמעיל האניה - הבינו שהזמן משחק לטובתם (גם כל ישראלי בעל השפעה מכריז השכם והערב כי "הזמן משחק לרעתנו") ולכן הם מוכנים להמתין בסבלנות, אפילו למשא ומתן אינם רוצים להיכנס. כבר חאפז אסאד, אביו של בשאר החלקלק אמר לפני עשרות שנים שהערבים יכולים לחכות גם 400 שנים עד שישראל תימוג מהעולם. על כן בחרו באיסטרטגיה כזו: אבו מאזן, הפרצוף הטוב של הפלסטינים, משחק את תפקיד המסכן אצל אובמה, הנשיא האמריקני התמים, שכבר עתה מסתמן שהוא הולך להפסיד את המשחק מול הטרור העולמי בגלל תמימותו. ואילו החמאס, הפרצוף הרע של הפלסטינים, הבין את חולשת ישראל ללא מנהיג, ונוקט באיסטרטגיה של התשה ושחרור אלפי הטרוריסטים מהכלא הישראלי בעזרת חטיפות. החטיפות של החמאס, למי שלא הבין זאת עד כה, הם פיגועים אסטרטגים! תמורת כמעט אפס השקעה הם משחררים במנות של שלף-אלף חמש מאות בכל פעם את אסיריהם. בלי השקעות של מיליארדי דולרים, שמשקיעה ישראל בצבאה, הם מנצחים אותו ללא כל השקעה כמעט.

לכן משביתי שמחה כמוני, שהם אללי מעטים מדי, זועקים שאסור לקבל את העסקה לשחרור גלעד שליט בשום פנים ואופן. אנחנו יכולים לנצח את טרור החמאס רק כשמשעל בדמשק יבין שאת ישראל אי אפשר לסחוט. אבל בשביל זה צריך שיהיה בישראל מנהיג שלא יאפשר את הסחיטה, ואין בישראל מנהיג.