בתוך ארבע חדרי נפשי תליתי וילונות צבעוניים בגווני פסטל שאני אוהבת במיוחד וכיסיתי החלון כשנכנסת לליבי כדי שרק אתה, עיניך וליבך יפגשו את מראה נפשי העירומה .
מישירה עיני לתוך שלך כשהמבוכה אותי עוטפת , כגלימה יפייפייה שקופה, המתנפנפת לה ברוח קלילה ונעימה המגיעה הישר מנשמתך.
ארקוד לי ככה בחדרי, לאט, בשקט מרגישה מוגנת על ידך מעורטלת בליבי אל מול ליבך. אפזם לך חרישית את שיר חיי אשיר לך את השירים השמחים שלי וגם את הנוגים... ואתה, מתבונן בתנועותי, ולקולות ליבי שם מאזין. אתה הרי בתים רבים ממני כבר מכיר וכבר ידעת את נפשי, עוד בטרם ידך נגעה לה בגופי .
ומקשיב אתה לצלילי הרוח המרקדת לה בחדר, החודרת לגופי, ועפה לה בחזרה אליך. מבקשת היא בשמי ורק לך אומרת : רוצה אני, שתניח שתי ידיך על נפשי, ותן לתחושות ההן שלך, לגעת בנפשי ובגופי.
|