כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עדנה כהן קדוש© כל הזכויות שמורות © לאלוהים... © (אני וכולנו- הפטנט הרשום שלו)

    \"...כי מסלעי וצורי נקרתיו
    וחצבתיו מלבבי...\"
    ביאליק.

    מאמינה באמירת האמת- זו שאינה מתייפייפת ואינה פוליטקלי קורקט,
    לא כותבת כדי למצוא חן
    אבל מאמינה
    ביכולת
    לתקן.
    מעין יומן פרטי- זו אני, זה הסגנון,
    בין רציני לשטותי.
    אין נכון או לא נכון.
    מי שלא יכול לקרוא - נעים מאד,
    אבל לא נורא-
    המילים ביומני-

    אינן מחפשות חברה.

    8--D

    16 תגובות   יום שני, 23/11/09, 21:12


    מקופלת כמו שוקולד,

    היא בגבה אליו.

    יד חזקה, בוטחת נשלחת לאסוף ממנה את כל תלאות היום.

    כמו גל בימה

    להסחף אליה,

    למרק עוד כאב.

    נשיקה נלפתת, ממוקדת, ארוכה על צווארה.

    צבת ובורג, מסתובבים בהתאמה.

    והוא אוסף הכל אליו.

    את הכאב הזה ואת ההוא,

    את עייפות הבוקר ואת כל מה שהיה,

    את כל מה ששקע וגם זה שהתפרץ.

    נמסים, אט, אט.

     כפתור אחרי כפתור.

    מעט בחושך,

    מעט באור.

    צלילה. מעמקים.

    דרך זרה, חדשה.

    חוקרים ביבשת שאיש לא גילה. ספנים, חלוצים. מגלי ארצות.

    באר מים ומחצבה,

    מעיין,

    הרים,

    נווה מדבר ונחל.

    מטפסים. נחים.

    מתעייפים לרגע,

    נמרצים.

    מדרון וסלע,

    אש ומים,

    הבל אדים.

    טל.

    ערסל.

    טיפה קטנה ועוד אחת נוטפת,

    שביל,

    ציור על חול.

    נוגע, לוטף, תר.

    נקטר.

    שער פתוח, מרחב פרוץ.

     שם אדמה בקועה, דממה במקום אחר,

     יופי מוקפד 

     ויער פראי.

    שדפון לרגע,

    שיטפון באחר,

    עליות ומורדות,

    רקיע וארץ,

    חמה ומטר,

    קשת מפציעה,

    ריח דשא,

    רוח,

    לחות, 

    להקת ציפורים דואה,

    קריאת הנץ.

    ריח אדמה,

    אבני חלוקים, פירות מתוקים.

    אדמה נבקעת,

    אדווה,

     הר געש מתפרץ,

    לבה רותחת,

    מנעול ומפתח, און וכוח.

    נוף חושני, אין סופי.

    מערבולת צבעים.

    רתיחה, דליקת האש.

    דבש וצוף.

    ריח חרובים.

     

     

    מראש ההר היא קוראת לו, אנקת קולה, זועקת, צרחה ועונג, משוחררת, פרץ של חיה,

     

     

    שגיא !!

    שגיאאאאא שגיאאאאאאאא

    שגיאאאאאאאאאא !!! 

    (אבל הוא בכלל קוראים אותו משה...) 


    J
    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/09 19:09:

      הצלילים נפלאים...אך תדעי לך ...

      שאין על משההההההההה

       

        24/11/09 21:22:


      מאוד אוהבת את הכתיבה שלך

      מלאת רגש

      אבל גם מצחיקה

      יפה

      ממש

        24/11/09 21:07:

      היי עדנה ,

      כתיבה , ישירה וסוחפת

      בליווי של

      כינור (איך אומרים בפרסית כינור ?) ו"טומבק"(תוף)

      יופי ממש !

      ואני אישית , את שגיא מאוד מאוד אוהבת :-)))

        24/11/09 19:45:


      תודה רותי.

      תקשיבו לדואט החושני- הכינור והתוף!

      זה חושני!!

        24/11/09 19:39:


      עדנה, תודה על האמנות הנהדרת שלך ועל ההומור החמוד בסוף.

      אמשיך לבקרך באתר.

      כל טוב, מרותי.

        24/11/09 19:37:


      נדמה לי שדווקא אני הבנתי.

      למרות שאני הגבר הראשון שמגיב :)

        24/11/09 19:36:


      צודקת.

      היה בא לי להמציא משהו חדש לתיאורים הנדושים בספרים,

      אז התחלתי לתאר

      אבל לא היה לי חשק לשבת ולכתוב

      אז

      בסוף יצא רצף של מילים קיטשי כמו בספרים

      אבל מקורי שלי (-:

      העיקר שאני הבינותי את עצמי (זה מיועד להקלטה מצחיקה)

        24/11/09 19:36:

      חזק סוער ורוגש

      מאוד נהנתי

       

      תודה לך

       

        24/11/09 19:29:

      לא בטוחה שהבינותי, נראה לי שפרשת את כל מהות ולב החיים על מפה.
        24/11/09 18:10:
      חיבור גיאוגרפי קולינרי מענג בים וגם ביבשה והמביא לשיאים חדשים....אכן שגיא!!
        24/11/09 06:41:

      נראה לי כל אחת רוצה ככה  :)
        23/11/09 22:27:

      אהבתי. במיוחד את ה"משה".  :-)

      לרכישת הספר שלי, גם ברשת צומת ספרים

      • לרכישת הספר שלי

      ארכיון

      פרופיל

      עדנה כהן קדוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין