בפרשת ויצא אנו קוראים על חלומו של יעקב. בחלומו הוא רואה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו. הסולם הוא משל לאדם

 ולמנהיגי העם. כאשר  אדם  מבקש לעלות במעלות החכמה או במעלות ההנהגה הציבורית  אז  בראש וראשונה עליו לדאוג לכך שההשקפות והדרכים  יהיו בנויים על יסודות מוצקים( =מוצב ארצה) וכאשר הוא מצליח להעפיל אל הפסגה ולאחוז בסולם ההנהגה הציבורית, עליו  להיזהר שלא  יהיה מנותק מהעולם, הוא  נדרש  גם  לרדת אל העם וזוהי המשמעות של מלאכי אלהים  עולים ויורדים בו. יש לשים לב שכאן נאמר עולים ואחר כך יורדים, אם היה מדובר במלאכי שמיים היה צריך להיות כתוב  ההפך קודם יורדים ואחר כך עולים. אבל הואיל וכתוב קודם עולים,אז מכאן שההיגד 'מלאכי אלהים'יש לפרשו באופן מטאפורי כמתייחס לבני אדם העולים במעלות החכמה או בהנהגה הציבורית שעם הגיעם לרום המעלות בל ישכחו לרדת גם אל העם