| איש על הגבעה ... עמד למעלה הביט למטה... תהום עמוקה ושחורה נפערה תחת רגליו, נחשי מחשבות השתרגו בתוך מוחו, תחת רגליו נחשי צפע לרוב, לוחשים לו בלשונם ...ששששש.... השמש קפחה על ראשו בקרניה שבדרך כלל חמימות ומלטפות אך לא הפעם, הפעם נדמו בעיניו כמכות . האמת נמצאת בתוכו פנימה אך אינו רואה אותה. לקח לו זמן לנקות את הזוהמה, מגופו, מפניו, מנשמתו, עבודה סיזיפית היא לקלף את השקר הדביק, הדוחה והגס...ולגלות את האמת הטהורה, העדינה, השברירית... ואז הגיע האור...אור נעים, שהרגיש בתוך לבו , בהיר ומחמם בנועם, ולאט לאט מבלי להרגיש הוא החל להתקלף עד שהתגלתה שכבה חדשה , עדינה, רגישה לשמש, רגישה לרוע, רגישה לשקר, שכבה של אמת טהורה. כתמי דם התהוו על הרצפה תחת רגליו, האדמה רוותה בדמו, הוא לא חש את הכאב, המשיך לשמוע את נחשי הצפע לוחשים לו, מצקצקים בלשונם הארסית ... ששששש |