אני בהמתנה, יושב בתחנה וממתין לאוטבוס הקסמים. הזמנתי כרטיסים, ארזתי את המזוודות והאוטובוס מתעכב. אני מחכה לאריזות היפות שייוצרו אצל בעל המקצוע, אריזות למוצר המיוחד שבראתי מרוח לחומר, בעולם הרוח הכל כבר מוכן, נמכר, הצליח, אבל כאן בעולמנו הדברים זזים לאט יותר. תמיד יש עיכובים. ככה זה עובד. לפי התכנית היום כבר היו מוכנות להיות אותן קופסאות שהשקעתי בהן כל כך הרבה מאמץ, לקחתי את הבוקר לאט, בהמתנה כדי ליסוע לחולון, להביא את אותן אריזות שיתחילו לפרוש את הכנפיים לכנפי ההילינג, עכשיו נודע לי שזה יקח עוד יום. ההמתנה הזו... הצפייה... הריק שבין לבין... אבל אם זו התכנית שלך אור יקר אני מכבד אותך. אם כך זה צריך להיות אז שכך יהיה. העבודה היא להצליח להישאר בפער שבין לבין, ולהנות ממנו עד כמה שאפשר. במנוחה, אגירת כוחות. בקרוב תהיה הרבה עבודה לעשות. עוד צעדים לקראת הגשמת חלום. הגשם המפתיע והנעים הזה שמטפטף לו בחוץ מזמין אותי לנוח. לישון. להנות עוד מחיבוק האלוהים תוך נשימת האוויר הנעים שבא מהחלון. שיהיה לכולם יום נעים ומקסים. |