לפני בערך 36 שנה וכך עבר לו הזמן בלי לדעת בלי כל עניין והגורל שתק . כל אחד לדרכו,ילדיו ,אשתו בלי לתת את דעתו על אותה פגישה אחרונה ואיך היא הסתיימה אולי ....טעות....אולי והגורל חיכה . וכך עברו להם שנים פחות שיער בראש,יותר קמטים גזרה שונה,יותר עבה אבל אי שם בתודעה פתאום הופיעה מחשבה והגורל חיכך ידיים
. ואז בבדידותו ניגש הוא למחשב מצא זמן קצת לשוטט אמר,אולי אמצע שותף ,קצת לפטפט ואז,הוא אותה גילה הסקרנות עלתה החיוך על שפתיו עלה בכל זאת 36 שנה והגורל קבע פגישה
. פגישה,חיבוק ,נשיקה צחוק ,סיפורים ,מבוכה שעה ועוד שעה ועוד איפה לעזאזל היינו 36 שנה והגורל ישב בצד
. התבונן,חשב ,השתתף כאילו בפגישה הלך הצידה לבדו ,בודד,נבוך משאיר אותם במחשבה מה עשיתי ?טוב או רע............ יהודה ענף..... |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הלך הצידה לבדו ,בודד,נבוך
משאיר אותם במחשבה
מה עשיתי ?טוב או רע............
רק טוב!!!
כן, גם לי זה קרה, אבל לא יצא מזה כלום אחרי ההתלהבות הראשונית...
*
אלומה
אני משערת שלכולנו יש אהוב או אהובה מיתולוגיים.
שהזמן לא יכל להם , הם נשארים יפים , ללא קמטים ועם בטן בפנים .
השוק קורה כשנפגשים ,
והמציאות טופחת על הפנים .
אני מעדיפה לנהל בדימיון שלי את הרומן הרומנטי איתו
ולא לפגוש , כי הפחד שהפנטסייה תתנפץ ,
גורמת לי להתכווץ ...
הגורל הזה שובב
בוחש בקדירה
ויושב בצד לצפות בתוצאה!
מה עשיתי?
זה רלוואנטי אחרי 36 שנה?
יפה שיחק לידך הגורל.
חזרתי עם *
אהבתי את הגורל
שמזמן מפגיש חושב...
חוק 24 אשוב עם כוכב.