אהבה יומיומית
פוסטים אחרונים
- סקריפט ליצוא קבצי jpeg, eps, pdf מאינדזיין 29/5/13
- רפאו עצמכם - פרחי באך - תורתו של ד"ר באך 9/12/12
- הרקדן ריקרדו דה סילבה 13/9/12
- פנינה 9/9/12
- ציפור בים הגדול 30/8/12
- סרטן צוואר הרחם - מנסיון אישי 16/8/12
ארכיון
אחרי כל הנצחים האלה
אחרי כל הנצחים האלה של כאב. של ציפייה. נגלוש מן הגופות הנחותים הללו אל המציאות האמיתית. נסתכל אל עצמינו מהצד האחר. נתרשם, כמו מסרט של פליני. משם, נביט שוב בסניקרז החדשים שקנינו אך לפני השקיעה במכירת מבצע. ניזכר - הכל היה מבצע.
פתאום יבוא אחד (ראה חדשים...) הוא לא מבין איך חיינו שם בדחיסות האנרגטית האיומה חשופים לקצרים-חשמליים תחופים. אם לכתוב מטאפורה אז זה יותר שירה מפרוזה - החיים. אחר כך הוא הצביע כך לכיוונם "מה אומר לכם - איזה שובבים! ותראו איזה עקשנים..."
פתאום אומרת לי רחל שפעם מישהו גילה לה סוד. את הפיתרון זאת אומרת את הדבר האמיתי. החשוף. איך רטט בכפות ידייהם. בתקווה שיבחר. בחרדה כואבת. מתוקה. והכל בשישים מילים בלבד כדי שיוכל להיות מנוקד בתכנת מחשב אינטרנטית. אבל היא שכחה בנתיים. זה היה מזמן.
"מי שאומר שהמתים מתו אינו יודע מה הוא סח."
אחרי כל הנצחים האלה של כאב. של ציפייה.נגלוש מן הגופות הנחותים הללו אל המציאות האמיתית.
טוב. אני חייב לזוז אתם עוד צעירים- תבלו לכם. והוא הלך. מה יכולנו לעשות? - פתחנו בוויכוח על פוליטיקה.
השורות: "מי שאומר שהמתים מתואינו יודע מה הוא סח." תוך השיר "לורלי" של פנחס שדה
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי תמרי
איזה כיף שקפצת.
מחכה לשמוע מחשבותייך
שלום לך ישראלית
ותודה על מילותייך
עשית פה משהו אחר, זה בטוח. אחזור לקריאות נוספות (:
תמר
אחרי כל הנצחים האלה
של כאב. של ציפייה.נגלוש מן הגופות הנחותים הללו
אל המציאות האמיתית.
מקסים *
תודה עודד.
מאוד אהבתי א תהשיר האחרון שפרסמת.
הוא יפיפה.
כן... אתה יודע - הזיכרון הוא לא מה שהיה פעם.
אבל החיים לעומת זאת - תמיד אותם חיים.
רחל!
רב תודות לך.
מאוד התרגשתי מתגובתך
נהדר!
כתיבה מרתקת ולא שבלונית.
אני יוצאת מגדרי (גופי) כדי להריע לך:)