פאדי ובאסל וחגיגת העוגיות

השבוע לא אכלנו כמעט שום דבר כי פאדי ובאסל הבטיחו כל הזמן שיביאו עוגיות מהקונדיטוריה ששייכת למשפחה של באסל. בסוף זה קרה, וזה הזמן להגיד להם תודה. העוגיות הגיעו, היו טעימות ואכלנו אצבעות.

התלמידים בכיתה כבר התרגלו למבול השאלות שעאמר מנחית על המורה, הבלוג צובר כוח וכולם עושים לנו חשבון על כל מה שכתוב בו. הם יודעים שגם השבוע אנחנו נכתוב, ולכן התנהגו אלינו בנימוס, הכינו לנו קפה, והרעיפו שבחים על מה שכתבנו בשבועות הקודמים. אבל אנחנו החלטנו להרגיע אותם, והבטחנו להם שהפעם הבלוג יהיה מעודן. אפילו חדלנו מההרגל שפיתחנו לעצמנו לאיים על אנשים שנכתוב עליהם (נכון עופר המורה?)

עופר... המרצה שספג בבלוג של עאמר על כך שהוא עושה בדיקת שמות. הוא כבר זוכר את השמות של האם אמא שלנו, צוחק איתנו, מדבר איתנו בהפסקות כמו עם חברים, ורק חסר שיקח את המספר של הסלולארי שלנו. מדהים איך שהוא מדבר איתנו למרות הבדלי השפה והתרבות.

המזכירה בצופן (ניבין) היא בחורה מאוד שקטה וחייכנית. כשהיא הולכת מהמשרד שלה אל המטבח, שומעים במסדרון דפיקות חזקות על הרצפה. לפעמים התלמידים נבהלים (נשים והנעליים שלהם, לך תבין) אבל אני ואמיר מרגיעים את כולם וסוגרים את הדלת. 

מתחילים את הפרקטיקה

השבוע התחיל בשפת C ובסופו הגענו למצב שאנחנו לא אומרים בוקר טוב בלי בדיקת if. לא הולכים בלי לולאת while. ובכלל את הדברים בראש שלנו אנחנו מסדרים עכשיו ברשימה מקושרת.

בהתחלה היה קצת תיאורטי אבל מהר מאוד עברנו לתרגולים בכיתה. הגרמני, הטכניוני והמכוער שולטים בשפות התכנות וכולם מנסים להשיג אותם אבל לא מצליחים. זאת הסיבה שבסוף כל תרגיל אנחנו עוברים בין התלמידים ועוזרים קצת (לעצמנו).

בדברים הטכניים בשפת C קיבלנו משימות על נושאים כמו רשימה מקושרת חד כיוונית ודו כיוונית, עצים בינאריים, מחרוזות, מערכים, מצביעים, מצביעים למצביעים, מצביעים המצביעים למצביעים, עבודה עם קבצים. אי אפשר לזכור הכל אז נוסיף גם מצביעים המצביעים למצביעים של כמה מצביעים, שיהיה. 

לסיכום

זה נשמע כאילו אנחנו מכירים המון זמן, אבל בין אנשים טובים הזמן הוא לא תנאי הכרחי. שלושה שבועות הספיקו כדי להכיר את כולם. והדרך עוד ארוכה. הקורס רק התחיל. הכיף רק התחיל. אנחנו מקווים שהבדיחות שאנחנו משחררים לאוויר הכיתה ולחלל הבלוג יתקבלו באהבה ובצחוק.

אנחנו לא יודעים מתי נכתוב שוב, כי יש עוד אנשים בקורס שמחכים יפה בתור כדי לשלוח את מה הם כתבו לבלוג. אנחנו יודעים שתתגעגעו, אבל אל ייאוש – אולי עוד נחזור. זה גם תלוי במספר התגובות החיוביות שנקבל מכם. אז בבקשה, אנחנו רוצים להגיע ל-300 תגובות, כמו כל כתבה באתר panet. גם תגובות שליליות יתקבלו בברכה (בלי נדר).

מילות סיכום: אנחנו מאחלים לכל החברים בקורס וגם לכל החוגגים, חג קורבן שמח. תיהנו מהאוכל, עם המשפחה והחברים. בינתיים אמיר ועאמר ימשיכו להתענג על הפיוס.