כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אור הגנוז

    אורחה במדבר

    36 תגובות   יום רביעי, 25/11/09, 00:26

    יָמִין וּשְׂמֹאל רַק חוֹל וָחוֹל
    יַצְהִיב מִדְבָּר לְלֹא מִשְׁעוֹל.

    אוֹרְחָה עוֹבְרָה, דּוּמָם נָעָה
    כִּדְמוּת חֲלוֹם שָׁם מֻפְלָאָה

    וּצְלִיל עוֹלֶה יוֹרֵד קָצוּב,
    גְּמַלִּים פּוֹסְעִים בְּנוֹף עָצוּב.

    לִין-לָן, לִין-לָן, זֶה שִׁיר הַנְּדוֹד,
    שָׁתֹק וָשֵׂאת - שָׁתֹק וּצְעֹד.

     

    צילומים : קאיה סורקין Kaya Sorkin

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      למדבר שאני

      כמה אוהבת אותו

        2/12/09 17:52:

      צטט: צליל מכוון 2009-11-30 22:05:40


       הרבה צבעים במדבר יפה.

       

      בקצה השמים בסוף המדבר
      יש מקום רחוק מלא פרחי בר
      מקום קטן עלוב ומשוגע
      מקום רחוק מקום לדאגה.
        30/11/09 22:05:

       הרבה צבעים במדבר יפה.
        29/11/09 17:42:

      צטט: m i n d the gap 2009-11-28 07:09:29


      צילומים נהדרים וגם קצה החיוך :)

      אתה עוד תגלה את העולם
      אם תרצה או לא תרצה
      יש עוד זמן להשתנות
      מן הקצה אל הקצה.

      אהוד מנור

       

        29/11/09 17:38:

      צטט: Rose 2009-11-27 18:14:55


      שפירית במדבר

      צילום נהדר

      וכן כל השאר 

      תביא עוד מחר

       

       

       

       

       בערבות הנגב

      מסתובב גמל

      שעוד לא אכל

      לחם עם בצל

        28/11/09 23:01:

      צטט: פִּיּוּט 2009-11-27 16:53:10

      צטט: רניה1 2009-11-25 19:04:41


      היית בטיול?איזה כיף

      מקסים

       מקסים לגמרי. זה מזכיר לי את השיחה בין מקס לדליה ! דליה אמרה : מקס, אם רק יכולת להיות אחר, אבל מקס טען שהוא לא יכול להשתנות, ועל זה כתבה דליה את השיר :

      הַיּוֹם אֲנִי גִבְעָה,
      מָחָר אֲנִי יָם.
      כָּל יוֹם אֲנִי תּוֹעָה
      כִּבְאֵר שֶׁל מִרְיָם,
      כָּל יוֹם אֲנִי בּוּעָה
      אוֹבֶדֶת בַּנְּקִיקִים.

      בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי
      סוּסִים אֲדֻמִּים
      סְגֻלִּים וְירֻקִּים.

       

      הטעות הבסיסית של דליה היא שניסתה להפוך אותו למה שהוא לא

        28/11/09 09:31:

      צטט: פִּיּוּט 2009-11-27 16:23:46

      צטט: fox angel 2009-11-25 08:26:40

      למה הנוף עצוב ?

      אולי זה לא העצב של המדבר, זה השקט שלו אשר לא מאפשר לנו לברוח מהעצב הפנימי שלנו...

      ואני דווקא מוצאת במדבר את השמחה-משהו נקי, בסיסי, עתיק יומין, שיודע בעצם את המהות האמיתית

      של הכל...

      התמונות יפיפיות (כן...ואי אפשר להתעלם מהגזרים... :-)

      סוזן 

       

       המדבר מדבר

      לפי הבנה זו

      אין טעם לאמץ מחשבה, או תובנה כלשהם

      שהיו נכונים לרגע בו קרו,

      ואכן גרמו לנו לראות את הדברים 

      נכון.

      אין טעם להפיק מהם דרך חיים

      כיוון שברגע שבו אימצתי אותם כשיטה

      ברגע שנגעתי בהם

      הם התאבנו

      והקיום שטף חמק לו הלאה.

       מי כמוך יודע את המתנות של השקט של המדבר, ושל השקט בכלל  :-)

       ומי כמוך יודע גם יודע שלא מספיק לאמץ מחשבה שגורמת לנו לראות "נכון" .

       עליה לגרום לנו להרגיש "נכון", בלב.

       שבת נעימה.

       סוזן 

       

        28/11/09 07:09:

      צילומים נהדרים וגם קצה החיוך :)
        27/11/09 18:14:


      שפירית במדבר

      צילום נהדר

      וכן כל השאר 

      תביא עוד מחר

       

       

       

       

        27/11/09 17:14:

      צטט: סוערת-שקטה 2009-11-27 00:02:56

      המבט שלך עושה את כל ההבדל

       הבדל והבדלה הם קרובי משפחה, אבל תלוי מה רוצים לקבל (הב דל)... :)

      תפוח זהב התקרב אל האש
      וחשב מחשבות וניסה לנחש
      למי היא קרובה ולמה היא דומה
      ולבסוף הוא אמר לעצמו הוי טיפש
      הבט בראי ותבין מעכשיו
      שהאש היא קליפה של תפוח זהב.

      דליה רביקוביץ

       

        27/11/09 17:07:

      צטט: ים סוף לוי 2009-11-26 17:45:20


      כובש בקסמו.

      המדבר ואתה.

      וואו.

       טוב קסמו מחרבו

      כל דבר בעתו

      היום פשוט את לבוש אתמול, בהתחלפו

      כל יום לבוש לו, ומה יכשר ליומך - לבשי :

      יש יום אשר לענה תמתק עלי חכך כדבש, ויש יום אשר ימר לך בו דבש.

       

        27/11/09 17:03:

      צטט: אמירה10 2009-11-26 08:12:52


      לפעמים השקט נותן את הטון...*
      כל מילה בסלע. בכלל יש לי תחושה שטון זה הדבר הבא, ככה לפחות טוען עובד מהמכולת, משום שהוא יכול להיות ישר - למשל טון גבוה, טון נמוך; והוא יכול להשתנות לאורך הגיית התנועה - טון עולה, טון יורד או שילוב כלשהו של עלייה וירידה.

       

        27/11/09 16:57:

      צטט: צדק2557 2009-11-25 22:12:44


      יָמִין וּשְׂמֹאל רַק חוֹל וָחוֹל

      ימין ושמאל הן שתי ברירות

      כל אחת מהן חלולה

      עד שיימצא קו האמצע שאינו מבטל אף אחד מהן.
      יַצְהִיב מִדְבָּר לְלֹא מִשְׁעוֹל.

       



      אוֹרְחָה עוֹבְרָה, דּוּמָם נָעָה

      דמות החלום היא כאורחה(אור חוזר)

      שאם נבין תרגומו

      נרד למסר עמוק שמיועד עבורנו.

      כִּדְמוּת חֲלוֹם שָׁם מֻפְלָאָה

      וּצְלִיל עוֹלֶה יוֹרֵד קָצוּב,

      ולי צל עולה יורד קצוב..

      ג' מילים פוסעים בנוף עצוב...

      זו הסיבה לג' גזרים...
      גְּמַלִּים פּוֹסְעִים בְּנוֹף עָצוּב.

      ובעניין התמונות...

      תענוג של מדבר, מרבד...

       כולם עדיין מחפשים את קו האמצע...

      תנאי למילוי והתרוקנות - מוצא אל הקרקע.

      דברים המחוברים אל הקרקע מנקזים

      אנכית את הלחץ כמו קירות בנין המערכת

      חיצונית לנו, או עצמות במערכת הפנימית שלנו.

       

        27/11/09 16:53:

      צטט: רניה1 2009-11-25 19:04:41


      היית בטיול?איזה כיף

      מקסים

       מקסים לגמרי. זה מזכיר לי את השיחה בין מקס לדליה ! דליה אמרה : מקס, אם רק יכולת להיות אחר, אבל מקס טען שהוא לא יכול להשתנות, ועל זה כתבה דליה את השיר :

      הַיּוֹם אֲנִי גִבְעָה,
      מָחָר אֲנִי יָם.
      כָּל יוֹם אֲנִי תּוֹעָה
      כִּבְאֵר שֶׁל מִרְיָם,
      כָּל יוֹם אֲנִי בּוּעָה
      אוֹבֶדֶת בַּנְּקִיקִים.

      בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי
      סוּסִים אֲדֻמִּים
      סְגֻלִּים וְירֻקִּים.

       

        27/11/09 16:43:

      צטט: ענת ישראלי 2009-11-25 16:47:27

      מקסימות התמונות מרגישים את המדבר.....*

       

       חם אש

      שמש ארגמן ממאלת שמים וארץ

      עננים של אש מתגבשים לרכסי הרים

      העשב כמש וקמלו העלים בעצים

      הנחלים יבשים, מי הברכות חרבה.

        27/11/09 16:40:

      צטט: עגורה לבנה 2009-11-25 12:24:36


      בשקט הזה של הנוכחות בהווה ובמרחב, מתאפשר המבט המכיל והנושם של מה שלפניך.

      התמונות נהדרות ואתה נראה כמו חכם יודע קרבות , מתבונן וחומל.

       טוב שיש גם ימים כאלה...

      הייתי מת וקמתי לתחיה. בכיתי, אחר כך צחקתי,

      האהבה גברה עלי, שאגתי כלביא וככוכב הלילה התעדנתי.

      "אתה לא מטורף די הצורך, אין מקומך איתנו בבית הזה" - אמר לי המורה.

      קשרו אותי, בזעם השתוללתי.

      "אין די בזעמך" - אמר לי המורה.

      עוד צעד, עוד פריצה, למחוזות שמחה הגעתי.

      "לא די בכך" - אמר לי המורה,

      "אתה אדם קטן, ספקן, אחוז דמיונות".

      מרטתי נוצותי, הפכתי כסיל.

      ג'לאל-אדין רומי

       

       

        27/11/09 16:28:

      צטט: bosmati 2009-11-25 09:10:15


      קאיה צלמת נהדרת , תמונות מרהיבות

      ואתה נראה נפלא שאנטי בנטי

      גודלו ועוצמתו של המדבר מפחידות אותי וזה לא המקום המועדף עלי

      עדין יש לי זכרונות מ- 40 שנה לכתי במדבר ....

      בדיוק כאלה גזרים אני שותלת בחווה שלי  צוחק*

       אל תירא ישראל, אל תירא, כי גור אריה הלא אתה. העיקר שאת שותלת בחווה !

       

      בלי חווה
      אין שלוה
      לא, לא, לא, לא, לא
      ואני רוצה
      אך איני מוצא
      אללי.
      זה שובר
      לא עובר,
      לא, לא, לא, לא, לא
      ולבי כואב
      וראשי סובב
      מעלי.

      אהוד מנור

        27/11/09 16:23:

      צטט: fox angel 2009-11-25 08:26:40

      למה הנוף עצוב ?

      אולי זה לא העצב של המדבר, זה השקט שלו אשר לא מאפשר לנו לברוח מהעצב הפנימי שלנו...

      ואני דווקא מוצאת במדבר את השמחה-משהו נקי, בסיסי, עתיק יומין, שיודע בעצם את המהות האמיתית

      של הכל...

      התמונות יפיפיות (כן...ואי אפשר להתעלם מהגזרים... :-)

      סוזן 

       

       המדבר מדבר

      לפי הבנה זו

      אין טעם לאמץ מחשבה, או תובנה כלשהם

      שהיו נכונים לרגע בו קרו,

      ואכן גרמו לנו לראות את הדברים 

      נכון.

      אין טעם להפיק מהם דרך חיים

      כיוון שברגע שבו אימצתי אותם כשיטה

      ברגע שנגעתי בהם

      הם התאבנו

      והקיום שטף חמק לו הלאה.

        27/11/09 16:18:

      צטט: מולי. 2009-11-25 04:00:22

       

      וואו תמונות מדהימות...

      ולמה שלושה גזרים?

       

      שלושה מי יודע?
      שלושה אני יודע:
      שלושה אבות, שני לוחות הברית
      אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
        27/11/09 16:16:

      צטט: ARMAND 2009-11-25 02:09:48

      לא יודע למה...

      אבל את תשומת ליבי תפסו הכי הרבה - הגזרים...

      אולי כי הם הכי "זרים" כאן בנוף...

      הובאו ממקום אחר - השאר (כולל אתה) - מתאים יופי...

      .

      וגם יש לי תחושה שהגזר זה לא לאכילה בשבילכם - אלא בשביל היעלים...

      באם זה כך או לא...

      זה גורם לי לחשוב על העובדה...

      שלפעמים...

      אנשים עושים כל כך הרבה דברים בשביל "הטבע"... בשביל "חיות"... בשביל "אנשים זרים"... בשביל "אחרים"...

      וכל כך מעט בשביל אלו הקרובים לנו...

      .

      סתם מחשבה שכזו...

      לא מופנית כלפיך כלל...

       בכל מקרה אהבתי את התגובה ומרגיש שלעיתים קל יותר לתת לאחר, מה שלא פותר את הגזר ! (שוב יצא חרוז :)

       

      וְגָזַר אֹמֶר עָשָׂה   מִסְפַּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה מָטָר לֹא נָתַן אַרְצָה   הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא   נָתַן לוֹ הָאֵל מַהְלְכִים   בְּעוֹלַם הַמַּלְאָכִים וּלְעִתּוֹת הַצְּרִיכִים   הוּא נִגְלָה כַּעֲרָבִי

       

        27/11/09 16:14:

      צטט: עינת:) 2009-11-25 01:43:29

      מדהים, תמונות יפייפיות:)

       :) הכל בין דיבור לשתיקה

      הישתווה אוויל מחריש, וחכם

      אשר שתק להמעיט באמרים ?

      ושתק זה - ולא ידע לדבר,

      וזה שתק - והוא מלא דברים !

       

        27/11/09 16:00:

      צטט: yaaali 2009-11-25 00:46:09


      שמע כל הצליל, כצו מתוק.

      הלוך ושאת, הלוך ושתוק.

       במחוזות האלה הרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...

      ומזה ומזה למסילת-הברזל משתרעים במחוזות האלה מרחבים עצומים של מדבר - סארי אוזקי, או הסארוזק, הערבות הצהובות התיכונות.

      במחוזות האלה נמדד כל מרחק בזיקתו למסילת-הברזל, כמו ממין קו גריניץ'...

      והרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...

      צ'ינגיס אייטמטוב

       

        27/11/09 00:02:
      המבט שלך עושה את כל ההבדל
        26/11/09 17:45:


      כובש בקסמו.

      המדבר ואתה.

      וואו.

        26/11/09 08:12:

      לפעמים השקט נותן את הטון...*
        25/11/09 22:12:


      יָמִין וּשְׂמֹאל רַק חוֹל וָחוֹל

      ימין ושמאל הן שתי ברירות

      כל אחת מהן חלולה

      עד שיימצא קו האמצע שאינו מבטל אף אחד מהן.
      יַצְהִיב מִדְבָּר לְלֹא מִשְׁעוֹל.

       



      אוֹרְחָה עוֹבְרָה, דּוּמָם נָעָה

      דמות החלום היא כאורחה(אור חוזר)

      שאם נבין תרגומו

      נרד למסר עמוק שמיועד עבורנו.

      כִּדְמוּת חֲלוֹם שָׁם מֻפְלָאָה

      וּצְלִיל עוֹלֶה יוֹרֵד קָצוּב,

      ולי צל עולה יורד קצוב..

      ג' מילים פוסעים בנוף עצוב...

      זו הסיבה לג' גזרים...
      גְּמַלִּים פּוֹסְעִים בְּנוֹף עָצוּב.

      ובעניין התמונות...

      תענוג של מדבר, מרבד...

        25/11/09 19:04:


      היית בטיול?איזה כיף

      מקסים

        25/11/09 16:47:
      מקסימות התמונות מרגישים את המדבר.....*
        25/11/09 12:24:


      בשקט הזה של הנוכחות בהווה ובמרחב, מתאפשר המבט המכיל והנושם של מה שלפניך.

      התמונות נהדרות ואתה נראה כמו חכם יודע קרבות , מתבונן וחומל.

        25/11/09 09:10:


      קאיה צלמת נהדרת , תמונות מרהיבות

      ואתה נראה נפלא שאנטי בנטי

      גודלו ועוצמתו של המדבר מפחידות אותי וזה לא המקום המועדף עלי

      עדין יש לי זכרונות מ- 40 שנה לכתי במדבר ....

      בדיוק כאלה גזרים אני שותלת בחווה שלי  צוחק*

        25/11/09 08:26:

      למה הנוף עצוב ?

      אולי זה לא העצב של המדבר, זה השקט שלו אשר לא מאפשר לנו לברוח מהעצב הפנימי שלנו...

      ואני דווקא מוצאת במדבר את השמחה-משהו נקי, בסיסי, עתיק יומין, שיודע בעצם את המהות האמיתית

      של הכל...

      התמונות יפיפיות (כן...ואי אפשר להתעלם מהגזרים... :-)

      סוזן 

       

        25/11/09 04:00:

       

      וואו תמונות מדהימות...

      ולמה שלושה גזרים?

        25/11/09 02:09:

      לא יודע למה...

      אבל את תשומת ליבי תפסו הכי הרבה - הגזרים...

      אולי כי הם הכי "זרים" כאן בנוף...

      הובאו ממקום אחר - השאר (כולל אתה) - מתאים יופי...

      .

      וגם יש לי תחושה שהגזר זה לא לאכילה בשבילכם - אלא בשביל היעלים...

      באם זה כך או לא...

      זה גורם לי לחשוב על העובדה...

      שלפעמים...

      אנשים עושים כל כך הרבה דברים בשביל "הטבע"... בשביל "חיות"... בשביל "אנשים זרים"... בשביל "אחרים"...

      וכל כך מעט בשביל אלו הקרובים לנו...

      .

      סתם מחשבה שכזו...

      לא מופנית כלפיך כלל...

        25/11/09 01:43:
      מדהים, תמונות יפייפיות:)
        25/11/09 00:46:


      שמע כל הצליל, כצו מתוק.

      הלוך ושאת, הלוך ושתוק.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פִּיּוּט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין