אור הגנוז
פוסטים פופולאריים
-
אדון הסליחות
16/9/08 | 1017 צפיות
-
כל זמן הוא הזמן
11/12/09 | 1327 צפיות
-
יהונתן, כריש לוויתן
10/10/08 | 2488 צפיות
-
אדון מוסר (לא הדג)
27/10/08 | 1051 צפיות
-
רוצה להיות נאיבי
30/6/09 | 968 צפיות
-
אל רפאני וארפא
6/1/09 | 1116 צפיות
פוסטים אחרונים
- חוט מושך מן הלשון 5/2/10
- שיכור מול עלים אדומים 27/1/10
- כל זמן הוא הזמן 11/12/09
- אורחה במדבר 25/11/09
- אֲנִי אוֹהֵב 29/7/09
- קרוקס אהובתי 9/7/09
אורחה במדבר
יָמִין וּשְׂמֹאל רַק חוֹל וָחוֹל
צילומים : קאיה סורקין Kaya Sorkin |
תגובות אחרונות
-
נושמת...
בתגובה על חוט מושך מן הלשון
-
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על אורחה במדבר
-
daaaag
בתגובה על שיכור מול עלים אדומים
-
YuvalS
בתגובה על וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם
-
...orly
בתגובה על כל זמן הוא הזמן
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
למדבר שאני
כמה אוהבת אותו
בקצה השמים בסוף המדבריש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן עלוב ומשוגע
מקום רחוק מקום לדאגה.
הרבה צבעים במדבר יפה.
אתה עוד תגלה את העולם
אם תרצה או לא תרצה
יש עוד זמן להשתנות
מן הקצה אל הקצה.
אהוד מנור
בערבות הנגב
מסתובב גמל
שעוד לא אכל
לחם עם בצל
הטעות הבסיסית של דליה היא שניסתה להפוך אותו למה שהוא לא
מי כמוך יודע את המתנות של השקט של המדבר, ושל השקט בכלל :-)
ומי כמוך יודע גם יודע שלא מספיק לאמץ מחשבה שגורמת לנו לראות "נכון" .
עליה לגרום לנו להרגיש "נכון", בלב.
שבת נעימה.
סוזן
צילומים נהדרים וגם קצה החיוך :)
שפירית במדבר
צילום נהדר
וכן כל השאר
תביא עוד מחר
הבדל והבדלה הם קרובי משפחה, אבל תלוי מה רוצים לקבל (הב דל)... :)
תפוח זהב התקרב אל האש
וחשב מחשבות וניסה לנחש
למי היא קרובה ולמה היא דומה
ולבסוף הוא אמר לעצמו הוי טיפש
הבט בראי ותבין מעכשיו
שהאש היא קליפה של תפוח זהב.
דליה רביקוביץ
טוב קסמו מחרבו
כל דבר בעתו
היום פשוט את לבוש אתמול, בהתחלפו
כל יום לבוש לו, ומה יכשר ליומך - לבשי :
יש יום אשר לענה תמתק עלי חכך כדבש, ויש יום אשר ימר לך בו דבש.
כולם עדיין מחפשים את קו האמצע...
תנאי למילוי והתרוקנות - מוצא אל הקרקע.
דברים המחוברים אל הקרקע מנקזים
אנכית את הלחץ כמו קירות בנין המערכת
חיצונית לנו, או עצמות במערכת הפנימית שלנו.
מקסים לגמרי. זה מזכיר לי את השיחה בין מקס לדליה ! דליה אמרה : מקס, אם רק יכולת להיות אחר, אבל מקס טען שהוא לא יכול להשתנות, ועל זה כתבה דליה את השיר :
הַיּוֹם אֲנִי גִבְעָה,מָחָר אֲנִי יָם.
כָּל יוֹם אֲנִי תּוֹעָה
כִּבְאֵר שֶׁל מִרְיָם,
כָּל יוֹם אֲנִי בּוּעָה
אוֹבֶדֶת בַּנְּקִיקִים.
בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי
סוּסִים אֲדֻמִּים
סְגֻלִּים וְירֻקִּים.
חם אש
שמש ארגמן ממאלת שמים וארץ
עננים של אש מתגבשים לרכסי הרים
העשב כמש וקמלו העלים בעצים
הנחלים יבשים, מי הברכות חרבה.
טוב שיש גם ימים כאלה...
הייתי מת וקמתי לתחיה. בכיתי, אחר כך צחקתי,
האהבה גברה עלי, שאגתי כלביא וככוכב הלילה התעדנתי.
"אתה לא מטורף די הצורך, אין מקומך איתנו בבית הזה" - אמר לי המורה.
קשרו אותי, בזעם השתוללתי.
"אין די בזעמך" - אמר לי המורה.
עוד צעד, עוד פריצה, למחוזות שמחה הגעתי.
"לא די בכך" - אמר לי המורה,
"אתה אדם קטן, ספקן, אחוז דמיונות".
מרטתי נוצותי, הפכתי כסיל.
ג'לאל-אדין רומי
אל תירא ישראל, אל תירא, כי גור אריה הלא אתה. העיקר שאת שותלת בחווה !
בלי חווה
אין שלוה
לא, לא, לא, לא, לא
ואני רוצה
אך איני מוצא
אללי.
זה שובר
לא עובר,
לא, לא, לא, לא, לא
ולבי כואב
וראשי סובב
מעלי.
אהוד מנור
המדבר מדבר
לפי הבנה זו
אין טעם לאמץ מחשבה, או תובנה כלשהם
שהיו נכונים לרגע בו קרו,
ואכן גרמו לנו לראות את הדברים
נכון.
אין טעם להפיק מהם דרך חיים
כיוון שברגע שבו אימצתי אותם כשיטה
ברגע שנגעתי בהם
הם התאבנו
והקיום שטף חמק לו הלאה.
שלושה מי יודע?שלושה אני יודע:
שלושה אבות, שני לוחות הברית
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
בכל מקרה אהבתי את התגובה ומרגיש שלעיתים קל יותר לתת לאחר, מה שלא פותר את הגזר ! (שוב יצא חרוז :)
וְגָזַר אֹמֶר עָשָׂה מִסְפַּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה מָטָר לֹא נָתַן אַרְצָה הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא נָתַן לוֹ הָאֵל מַהְלְכִים בְּעוֹלַם הַמַּלְאָכִים וּלְעִתּוֹת הַצְּרִיכִים הוּא נִגְלָה כַּעֲרָבִי:) הכל בין דיבור לשתיקה
הישתווה אוויל מחריש, וחכם
אשר שתק להמעיט באמרים ?
ושתק זה - ולא ידע לדבר,
וזה שתק - והוא מלא דברים !
במחוזות האלה הרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...
ומזה ומזה למסילת-הברזל משתרעים במחוזות האלה מרחבים עצומים של מדבר - סארי אוזקי, או הסארוזק, הערבות הצהובות התיכונות.
במחוזות האלה נמדד כל מרחק בזיקתו למסילת-הברזל, כמו ממין קו גריניץ'...
והרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...
צ'ינגיס אייטמטוב
כובש בקסמו.
המדבר ואתה.
וואו.
לפעמים השקט נותן את הטון...*
יָמִין וּשְׂמֹאל רַק חוֹל וָחוֹל
ימין ושמאל הן שתי ברירות
כל אחת מהן חלולה
עד שיימצא קו האמצע שאינו מבטל אף אחד מהן.
יַצְהִיב מִדְבָּר לְלֹא מִשְׁעוֹל.
אוֹרְחָה עוֹבְרָה, דּוּמָם נָעָה
דמות החלום היא כאורחה(אור חוזר)
שאם נבין תרגומו
נרד למסר עמוק שמיועד עבורנו.
כִּדְמוּת חֲלוֹם שָׁם מֻפְלָאָה
וּצְלִיל עוֹלֶה יוֹרֵד קָצוּב,
ולי צל עולה יורד קצוב..
ג' מילים פוסעים בנוף עצוב...
זו הסיבה לג' גזרים...
גְּמַלִּים פּוֹסְעִים בְּנוֹף עָצוּב.
ובעניין התמונות...
תענוג של מדבר, מרבד...
היית בטיול?איזה כיף
מקסים
בשקט הזה של הנוכחות בהווה ובמרחב, מתאפשר המבט המכיל והנושם של מה שלפניך.
התמונות נהדרות ואתה נראה כמו חכם יודע קרבות , מתבונן וחומל.
קאיה צלמת נהדרת , תמונות מרהיבות
ואתה נראה נפלא שאנטי בנטי
גודלו ועוצמתו של המדבר מפחידות אותי וזה לא המקום המועדף עלי
עדין יש לי זכרונות מ- 40 שנה לכתי במדבר ....
בדיוק כאלה גזרים אני שותלת בחווה שלי
*
למה הנוף עצוב ?
אולי זה לא העצב של המדבר, זה השקט שלו אשר לא מאפשר לנו לברוח מהעצב הפנימי שלנו...
ואני דווקא מוצאת במדבר את השמחה-משהו נקי, בסיסי, עתיק יומין, שיודע בעצם את המהות האמיתית
של הכל...
התמונות יפיפיות (כן...ואי אפשר להתעלם מהגזרים... :-)
סוזן
וואו תמונות מדהימות...
ולמה שלושה גזרים?
לא יודע למה...
אבל את תשומת ליבי תפסו הכי הרבה - הגזרים...
אולי כי הם הכי "זרים" כאן בנוף...
הובאו ממקום אחר - השאר (כולל אתה) - מתאים יופי...
.
וגם יש לי תחושה שהגזר זה לא לאכילה בשבילכם - אלא בשביל היעלים...
באם זה כך או לא...
זה גורם לי לחשוב על העובדה...
שלפעמים...
אנשים עושים כל כך הרבה דברים בשביל "הטבע"... בשביל "חיות"... בשביל "אנשים זרים"... בשביל "אחרים"...
וכל כך מעט בשביל אלו הקרובים לנו...
.
סתם מחשבה שכזו...
לא מופנית כלפיך כלל...
שמע כל הצליל, כצו מתוק.
הלוך ושאת, הלוך ושתוק.