עזוב את העיר ורד המדברה  
בין רוח וחול, אל המקום בו היא גרה
אל תביט לאחור, הסר כל על מעליך
ומנחת אהבה אחוז בידיך.


עבור את הנקיק, חצה את המישור
המשך בדרכך, אל תביט לאחור
ברך לשלום את כל שוכני השממה
את התן, את האח ואת הדממה.


ואם חזיונות תראה, של נשים יפות
וזהב שחור
המשך אז ללכת, את תסב לאחור
הנח למנעמי העבר, טשטש זכרונות מתוקים
ובוטח תצעד בדרכך, לך בעקבות הגעגועים.


ללא מצפן או מפה שיראו את הדרך
ללא מזון משובח כיד המלך
רק ריח גופה המלוח ינחה את צעדיך
ומתיקות ירכיה תעניק כח לרגליך.

וכך המשך ללכת, עמוק אל תוך המדבר
המשך ללכת, כבר לא תרגיש זר
האדמה הצחיחה תחבק אותך באלפי ידיים
וכוכבי הלילה ילטפוך ברבבות עיניים.


ולשיירת נוודים שתתהה על דמותך
אמור רק כי הולך אתה אחר תשוקתך
תשוקת מים חיים למגע של שפתיים
לעדינות אצבעות, למבט של עיניים.


וכשתגיע בסוף אל הבאר, תחת עצי התמר
גם אם לא תהיה שם אף נפש חיה,
אל נא תכעס עליו, על המדבר.

שתה ממי המעיין, שתה לרווייה
וכשתסיים הבט סביבך
ובעקבות טביעות ענוגות של כפות רגליים בחול
המשך אז ללכת אל הים הגדול.