ימים סוערים עוברים עלי,סערות שלא הכרתי,פחד,חוסר אונים ,אי שליטה.

אני חיה בתוך היופי שלי ,בתוך עולמי הרגוע,מאוזן ,מוגן ויצירתי ופתאום משהו קורה.

אפוא הייתי עד היום? האם לא ראיתי משהו בחוץ,כי נחמד ונעים בפנים?

טלטלות הן תמיד טובות,יוצאים מחוזקים או שלא.(אנחנו מחוזקים.)

אבל הנשמה לא חוזרת אל השמחה הטבעית כל כך מהר.הכול כבר מאחורינו אבל גם הגוף עדיין תפוס.

הטלטלה עדיין אוחזת במערכות שלי.

מה למדתי? אפוא המקום שלי לשינוי?איך אשמור על קשר הדוק עם התחושות ורגשות של

האנשים האהובים עלי ועדיין אשאר עם האיזון והשמחה שלי.עד כמה האינטואיציה שלי נכונה ומתי לקחת עזרה.

הרבה שאלות...אולי זה הדבר שקיבלתי,לשאול,לא לדעת,כל הזמן לבדוק

לא להניח הנחות.