ראשית וידוי: כן, צפיתי ב"אח הגדול" של העונה. כן, הייתי עושה מנוי אולי, אם לא הייתי חוששת להתמכר. האם אני חושבת שזו תכנית על רמה? האם זה רוחני? האם זה בריא לצפות בתכנית? האם טלויזיה בכלל בריאה לצפיה? שאלות מצוינות. תודה ששאלתם. מעניין לצפות בבני אדם. נקודה. כל זאת הייתה הקדמה למונולוג שלי שנושאו: "מעיין חודדה - כמורה רוחנית"! טוב, אז למי שצפה בתכנית, בוודאי לא הייתם יכולים לפספס את אחת הדמויות הססגוניות והקולניות ביותר בבית"האח הגדול" העונה: מעיין. בחורה צעירה בת 22 שנכנסה לבית עם בעלה. היא מצטיינת בניבולי פה לרוב, אלימות מילולית (שגלשה גם לפסים של אלימות פיזית, לאחר שהשליכה מים בזדון על אלין, שעברה לתומה לידה. ) מוצצת אצבע בצורה אינפנטילית במשך כל שעות היום ואוהבת להשפיל, לגדף (אין ספק שאינה מבינה את המילה הזאת, אגב), לחרחר מריבות, ובד בבד - להצהיר על עצמה כאישה מאמינה, אומרת שמע ישראל וכיוצא בזה. יש האומרים שהיא מזכירה את עינב בובליל, הסלב הידועה שכיכבה בעונה הקודמת, אך היא קיצונית וגסת רוח הרבה יותר. אז אם היא מתנהגת בצורה כזאת, איך זה שאני טוב,זה קשור לכך שאתמול, בשידור של "האח הגדול" נצפתה ג'י (אישה. לא נקודה!) כשהיא סופגת עלבונות מהנ"ל ואז מגיעה לחדר הוידוי של "האח הגדול" ומשתפכת עד כמה היא גאה בעצמה על כך שהיא... מתאפקת ולא משיבה למעיין חודדה. על כך שהיא לא יורדת לרמה שלה. (אכן, רמה נמוכה ביותר, יש לציין בהתפעלות) ג'י מוסיפה ואומרת שזהו בשבילה לקח לחיים, ואם בעבר הייתה מסוגלת להתאפק ולא להגיב, הייתה מפסידה פחות דברים בחיים. מה? מה זאת אומרת? זאת אומרת שמעיין חודדה, כפי שהיא, בהוויתה גסת הרוח וההליכות, המשפילה והמעליבה ללא בקרה, היא בדיוק אבל בדיוק הדמות שג'י זימנה לעצמה כדי ללמוד את שיעור האיפוק. כנראה שגם היא, שמעידה על עצמה כ"בעלת פה גדול" מתנהגת או התנהגה כך לבני אדם. כעת היא לומדת להיות בצד השני. היא לומדת לספוג להתאפק ולא להגיב. היא גם מרגישה על בשרה כיצד זה להיות הקורבן לניבולי פה. היא מרגישה שהיא מתעלה על עצמה ועל הרגליה. היא מרגישה שהיא מעניקה לעצמה בבית הזה מתנה לחיים. האם מישהי אחרת מלבד אותה מעיין הייתה יכולה ללמד אותה כל זאת? בפירוש: לא. אם כך, מעיין משרתת את הצורך של ג'י ללמוד איפוק. היא גם משרתת את הצורך של אנשים אחרים ללמוד כיצד הם מגיבים לגסות רוח, השפלות, אלימות מילולית. (וכאמור לא רק מילולית. נראה שאין לה יכולת שליטה על תגובותיה האלימות) ועם זאת, המעניין הוא שמעיין בטוחה שהיא נשמה טובה, עם לב זהב, אישה מאמינה וכדומה. וגם בהריון. (באמת אפשר להרגיש תנועות עובר בחודש רביעי? מוזר...) יתכן שהיא צודקת. אין כל סתירה. כל אדם יכול להכיל מהטוב ומהרע. מהדבש ומהעוקץ. כל אדם הוא מורה רוחני של אלו שלומדים ממנו. יש מורים של אור. יש מורים של חושך. יש מורים של אהבה. יש מורים של אלימות ושנאה. יש מורים שמראים כיצד לא להתנהג. יש מורים שמשמשים דוגמא אישית מופתית.
לסיכום: כמו ששולה אמרה לי בחיוך: "אלוהים לא עושה טעויות" ואם הוא ברא את מעיין חודדה כמו שהיא, כנראה שהיא מושלמת ונפלאה ומתאימה. למטרה שלשמה נבראה. וגם כשלעצמה. יש כאן גם מוסר השכל: לא לשפוט אנשים בביקורתיות, גם אם הם גסי רוח, אלימים, בעלי התנהגות מחפירה. (מושג שיפוטי כשלעצמו, יש להודות). (מודה ששפטתי. אני סולחת לעצמי) אלא לנסות להבין שיש להם תפקיד ואם הם פוגעים בנו, כנראה הם המורים שלנו לנושא הפגיעה.
מברכת את כל דיירי "האח הגדול" בשלום בית (למרות שעם ישראל כנראה לא אוהב זאת)* ומאחלת בהצלחה לפייבוריט שלי: יוסף כמובן. אז, האם אני בעד תכנית "האח הגדול"? בטח. אני חושבת שאפשר ורצוי ומומלץ ללמוד מכל דבר. וכל דבר כאן הוא סמל וצורה ופשט לרעיון עמוק יותר. אולי... מה שאפשר הכי ללמוד זה לא על "אנשים אחרים", אלא על עצמנו. כיצד אני רואה אותם, האם הביקורתיות שבי עולה על גדותיה? האם עלי ללמוד לקבל ולהכיל עוד סוגים של אנשים? האם עלי להבין שאין טעויות בבריאה וכל אדם ממלא את תפקידו? (כן, זה כבר הבנתי) ובכלל, ללמוד לאהוב את השונה, את האחר, את השונה.... ולזכור שגם החיים - הם מ ש ח ק. עבור הנשמות.... *אגב, 22? הגיל של מעיין? בנומרולוגיה הינו מספר של "המאסטרים של המאסטרים" של כדור הארץ. מספר מאוד רוחני. בוודאי קריצה יקומית. לא. אבל לא מתכוונת לבקר אותה. ככה היא. |
התשובה שלי: 
