לא כתבתי חמישה ימים.

בעיית בריאות של בן משפחה מעסיקה אותי בימים אלה. מתפללים ומקווים לטוב.

אני יודעת מזמן שאני לא רוצה להיות זקנה. הזיקנה היא סיום לא הוגן של החיים אם לא מגיעים אליה בריאים שלמים וצלולים.

דחיתי דייט עם מישהו מאוד נחמד מכל הבחינות. אני לא פנויה לדייטים או לכל משהו אחר, למעט העבודה ההכרחית.

הבית מוזנח, הכביסה נערמת, הכל נראה לי שולי וזניח. 

אני חושבת שמרוב דאגה וחרדה שלא יכולתי לשאת אותם יותר, פשוט התחלתי להאמין שהכל יעבור בשלום.