ההטרוגניות כהיעדר הרף העמוק של יצירת אמנות... האמנות כבר איננה יותר מאוחדת או אורגנית, היא מעין שק או מחסן של תת מערכות מפורקות, חומרי גלם ודחפים אקראיים מכל המינים. מה שהיה לפנים יצירת אמנות הוא למעשה טקסט, שקריאתו מתבצעת באמצעות הבדלה, ולא באמצעות האחדה. אך תיאוריות על אודות ההבדלות הדגישו את הניתוק עד  כדי כך שחומרי הטקסט, כולל המילים והמשפטים שלו, נטו להתפורר לפאסיביות אקראית וחסרת תנועה. ואולם בעבודות הפוסט מודרניסטיות המעניינות ביותר ניתן להבחין בסוג של יחסים חיוביים המשיבים את המתח הנכון לעצם רעיון הנבדלות. אופן חדש זה של יחסים באמצעות ההבדל עשוי להיות לפעמים דרך חשיבה וקליטה מושגית, מקורית וחדשה.