יוליה תמיר יצאה בהמלצה פומבית להעדיף לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, את פרופסור דפנה ברק ארז. הנימוק הפומבי להעדיף את דפנה ברק הוא בשל עובדת היותה אשה. דומני שטעם זה עשוי לעורר סוג של זילות מסויימת במעמדה של דפנה ברק כיועצת משפטית.הבעיה המתעוררת לנוכח טענתה של תמיר,שמרכז כובד ההכרעה מוסת מהבחינה המקצועית ומוסב אל רקע המין של המועמדת. מן הראוי  להצביע על מומחיותה של דפנה ברק שזו הסיבה להמלצה להעדפתה ולא על רקע של ביוקרטיה המבוססת על  המנגנון הבילוגי שהורה את בני האדם לעולם. ואכן באמת דפנה ברק מחקריה בתחום המשפט המנהלי והחוקתי  מלמדים היטב  על  רמת המקצועיות הגבוהה שלה, ואף ערך  כיבוד שמירת זכויות האדם  שזור בכל מחקריה. דבר זה מקבל ביטוי מיוחד בספרה  'עוולות חוקתיות'  העוסק  באיתור עקרונות משפטיים שדרכם אפשר לבסס תביעה משפטית בשל עוולה חוקתית שנעשתה כלפי האזרח. אין ספק שאם יוחלט על מינויה הדבר יוסיף כבוד למעמד היועץ המשפטי אך זאת כאמור לא מחמת הוראתה הבילוגית אלא מחמת רמתה המקצועית והאיכותית