כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    וזה לא מה שישביע את רעבוני

    אינטרנט, כתיבה, מוזיקה, ספרים, הורות, אמנות, חיים

    ארכיון

    שני שירים

    12 תגובות   יום שלישי, 4/9/07, 20:11

    אגמים שחורים

     

    אחר הצהריים. לחות כבדה

     

    הבעל של זו שגרה ברחוב הסמוך

     

    כולא את התינוקת בתוך זרועותיו.

     

    ביתו הפעוטה מסתחררת סביבו

     

    מעריצה אותו כמו אשה קטנה וקנאית

     

    אם אתקרב היא תחשוף שיניים

     

    הוא מתקרב לעברינו

     

    עיניו הם אגמים שחורים ענקיים

     

    של רעב מבהיל

     

    וכל יתרתו

     

    ייאוש שקט

    ---------------------------------------------------------------------------------

    ידיעה

     

    שבע בערב בדרך הביתה

     

    שיירת מכוניות דוהות בלחות של אבן גבירול

     

    נעות בליאות ביני לבין הידיעה הודאית.

     

    השמיים מתקדרים

     

    והולכים

     

    הולכים ומתקדרים

     

    עד שנגיע יסמיך האפור

     

    לתוך השיירה.

     

    וזה לא הסתיו, זו אני

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/7/10 18:53:
      הוספעיניו הם אגמים שחורים ענקיים

      של רעב מבהיל

      וכל יתרתו

      ייאוש שקט

      אהבתי מאד את הדימוי והרגש העז שמאחוריו
        27/9/07 02:15:
      מאד אהבתי את השירים. אין מה לעשות, כשכואב יוצרים.
        5/9/07 23:46:
      תודה רבה על התגובות והכוכבים. :)
        5/9/07 23:18:
      איזה יופי
        5/9/07 16:03:

      לא תמיד זה הסתיו.

      אבל לפעמים כן.

      וגם אם לא, הרבה  יותר נוח להגיד שכן.

      (אם כי הרבה פחות מתיישב עם הכנות האכזרית הזאת שלך).

      אהבתי. 

        5/9/07 08:59:

      תודה רבה מוטליס. משעשע, הוא באמת אבא היי-טק שנקלע הביתה מוקדם. קלעת.

      לא אוהבת את אריק איינשטיין, אבל אל תגלו.

        4/9/07 23:02:

      היי ריקי,

      הזכרת לי את השיר הזה

      http://www.youtube.com/watch?v=l-pNExUpmKE

      [אוהב יותר את הביצוע של גידי גוב]

       

      השיר הראשון מדהים גם הוא , האסוציאציה היא של אבות Hi Tech

      "שניקלעו" במקרה הביתה מוקדם.

        4/9/07 21:24:

      קטן ומדויק

      כמו ילדה שנעה במעגלים

      שהולכים ומצטצמים

        4/9/07 21:09:

       

      צטט: v is for vivi 2007-09-04 21:07:32

      "וזה לא הסתיו, זו אני."

      בדיוק איך שאני מרגישה ברגעים אלה, תודה על ששחררת את מחסום הדמעות.

       

      והשיר הראשון- הזרועות הכולאות, הילדה כאישה קנאית. אבחנה של אשת חיים ומילים.

      תגובה נפלאה, תודה רבה. שמחה שעזרתי.

        4/9/07 21:07:

      "וזה לא הסתיו, זו אני."

      בדיוק איך שאני מרגישה ברגעים אלה, תודה על ששחררת את מחסום הדמעות.

       

      והשיר הראשון- הזרועות הכולאות, הילדה כאישה קנאית. אבחנה של אשת חיים ומילים.

        4/9/07 20:23:

       

      צטט: בתיה בכר 2007-09-04 20:15:16

      וזה לא הסתיו, זו אני.

       

       

      כמה חותך, כמה מוכר.

       

      כתוב נפלא ריקי.

      תודה רבה רבה בתיה :)

        4/9/07 20:15:

      וזה לא הסתיו, זו אני.

       

       

      כמה חותך, כמה מוכר.

       

      כתוב נפלא ריקי.

      פרופיל

      rikyc
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      קורות האם האובדת - בלוג אישי