זה לא שאני לא אוהבת, זה לא שאתה באמת מפריע לי, זה לא שאני לא זורחת עד עמקי נשמתי הגאה, כשאתה מעדיף למשוך את חצאיתי ולמרוח בשוקו את חולצתי על פני כל צעצוע אחר.
זה לא שאני לא יכולה לעבוד איתך, זה שלא שאתה נדבק לי לצורה, זה לא שאתה מזיע בחוץ, זה לא שאתה משתעמם בפנים, זה לא שאני מתייאשת ולא יכולה יותר.
זה לא שאין לי עזרה, זה לא שכולם מסתדרים איתך טוב ממני, זה לא שאף אחד לא מבין, זה לא שסבתא אחת רחוקה והסבתא האחרת- שקועה באבל כבד.
זה לא שאני מעדיפה לעבוד, זה לא שאני מעדיפה לנשום, זה לא שהבית הפוך, ויש לי כבר דלקת ביד.
זה לא שיש לי מיגרנה, זה אפילו לא הפי אם אס, זה לא שכבר אי אפשר להשאיר דבר בבית הזה ולצפות שיישאר שלם.
זה לא שפחדתי שתהרוס את המחשב, זה לא שפחדתי שתתחשמל, זה לא שלא התלבטתי שעות ממה נבהלתי- בשבריר השנייה הראשון- יותר.
זה לא שאבא שלך הגיע ותוך דקה הכול היה על כנו, זה לא שהוא קוסם, ואני מרגישה שוליה לא מוצלחת לידו.
זה לא שבכיתי כל היום, זה לא שלא אבכה כעת. זה לא שלא בא לי להעיר אותך עכשיו, לחבק ולומר את האמת.
זו רק אני שמספרת את זה לעצמי ולשאר, מעדיפה להתלונן ולקטר, כי קשה לי כל כך כשמבפנים מאושר. קשה לי כשהלב במקום אחד ולא יותר.
סליחה.
אוהבת, אמא
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, בסי.
אצלי אף פעם לא מסודר ומושלם, מבחירה.
אבל לפעמים האשמה מרימה את ראשה הדוחה ומכרסמת בי.
תודה, חיה.
סליחה היא המתנה הגדולה ביותר שהאהבה יכולה לתת, אני חושבת.
משתתפת בתחושות..
בתחילת הדרך, הכל היה מצוחצח מסודר ומושלם.
היום? אני גאה ושמחה שאין זה כך.
והילדים? נראה שמסתדרים.
אהבתי.
בדיוק כך!
ואם את צריכה תמיכה בשעות הקשות, אני כאן.
יש לי ילדה בת 7 חוודשים מזדהה אם כל מילה.
זה לא שלא ישנתי כבר 10 חודשים (חלק מסוף ההריון)
זה לא שאיכפתי לי לקום 5 פעמים בלילה.
אבל תמיד נחמד לקבל אימפתיה(ועזרה) מהסביבה
תמיד ההיתי מרגישה שאני מבקשת עזרה או שיקחו את הילדה אז ההיתי מרגישה שאני אמא רעה ואז למדתי שכשיש לי כוחות וסבלנות אני אמא הרבה יותר טובה ובשביל זה צריך עזרה.
תודה יודית, את מקסימה בעצמך וריגשת אותי כעת.
זה לא שאת לא מוכשרת
וזה גם בכלל לא שלא שאת האמא הכי מקסימה ורגישה בעולם.
וזה לא שהוא לא יודע ומרגיש את זה.
ממש, ממש לא
!
:)
תודה, במבי.
נראה מה הוא באמת יכתוב, עוד שנים, אם וכאשר יראה את זה.
תודה, דישי יקרה.
אצטט את עמוס אטינגר
אמא אמא
הירח שר לך אמא
לאורו אומר לך אמא
את איתי את איתי
אם הרחקתי לכת אמא
הן תדעי ארמונות אבנה לך מלכתיבמרום כל כוכב
לך שולח מכתב
ומצרף תו אל תו
ושושן של זהב פורח
כדי שאת ליבך שוב ישמח
ולכן אם תשמעי כל מיתרים
אז תדעי בנייך אמא שרים
מול פריחות בירוק
מן הים העמוק
ובין דמע לצחוק
לך אשלח מרחוק איגרת
כדי שתשמריה למזכרת,
ואם יום שוב תשמעי קול מיתרים,
אז תדעי – בנייך, אמא, שוב חוזרים(
ואוסיף משלי)
מבנך,
שתמיד אהב אוהב ויאהב.
וואוו ויוי...
כתבת כ"כ יפה ואמיתי..
מרגש.