כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    מסע חיי - פוסט 50 - יובל 50 בגובה רב

    165 תגובות   יום חמישי, 26/11/09, 16:16

     

    אחרי ליל שינה מעולה וכוס תה קוקה של בוקר, מהללים על כוס תה קוקה את ארוחת הערב שחבריי הרוכבים מארגנטינה ואני אכלנו אתמול, יצאתי לטייל רגלית ברחובות קוסקו להביט בה מקרוב.

     

    ''

     

    '' 

     

    באחד הרחובות בהם תלויים שלטים רבים, הקוראים למטיילים להשתמש בשרותי תיירות ולראות עוד ועוד אתרים, מוזיאונים וכדומה, משכה את עיניי תמונה צבעונית של נערה פרואנית חבושה כובע צבעוני מרובע.

    לבושה בבגדים מסורתיים וברקע, שמים כחולים ובית צהוב מעוטר פרחים וורודים. מבט נוסף מקרוב, הבהיר את פשר צבעו הצהוב של הבית, זהו בית קש.  


    ירדתי שתי מדרגות לא סימטריות בין כותלי קירות אבן מסותת ונכנסתי אל פטיו קטנטן, ובו מספר דלתות פתוחות המזמינות את המבקר כאן פנימה.  

     

    באחת מהן נכנסתי אל סוכנות טיול מקומית, למשרד מאורך וצר בו דלפק כשולחן מאורך ומעברו השני יישובים כמה נותני שרות.

     

    התיישבתי אל מול חיוכה המזמין של אשה פרואנית גדולת גוף וחייכנית, שאותתה לי להתיישב מולה ולהמתין מעט, כדי שתסיים שיחת טלפון ערה שהתנהלה בספרדית מהולה קצ'ואנית, עת אותתה לי בידה, סובבה אלבום צילומים לעברי, כמזמינה אותי לעיין בו.

     

    עיניה 'דיברו' איתי במקביל ופיה המשיך להשמיע מילים רצופות אל תוך השפופרת. חיוכה השתייך יותר לסצנה הקטנה שנוצרת מנוכחותי לפניה. כשהיא עדיין אינה 'משתחררת' לתת לי שרות. התיישבתי משיב לה חיוך קל, נענה להזמנתה ובוחן צילומים באלבום.

     

    השיחה מתארכת באופן מוגזם עד שהרימותי אליה מבט מהאלבום והיא, שוב תוך כדי רצף שיחת הבהרה אל תוך השפופרת חושפת אליי שיניים צחורות. עת חיוך התנצלותה מתרחב אליי וידה הימנית מתפנית מאחיזתה בעט, נפרשת ומכסה על גב ידי השמאלית שזה עתה הפכה עוד דף מדפי האלבום.  

     

    לרגע, כמעט ומשכתי ידי מתחת ידה, אבל נמנעתי. מטעם הנימוס, המבוכה?! -, היא משאירה את כפה על ידי באופן המסב תחושה מוזרה.

     

    הרמתי אליה מבט מהאלבום, ואני חוכך בדעתי 'מה מלעשות עם כף ידי, למשוך?!-, אפגע בה.

    להשאיר?!-, מוזר נורא...  

     

    כאילו שמעה את גלגלי מחשבותיי, עטפה את ידי בידה והפכה אותה, מביטה בה אל קווי כף היד כיודעת בהן. ידה השניה משתחררת מאפרכסת הטלפון, סומכת אותה אל כתפה הקרובה המורמת, עולה אל ראשה הנוטה מטה כדי לאחוז בשפופרת.

     

    כך, ידה השניה החלה עוזרת לראשונה לאחוז את ידי, למתוח ולשחרר את העור, לברור את החשובים מבין הקווים המפרטים בפניה דבר מה נסתר.  

     

    'הנה היא נשמעת אומרת 'דברי פרידה' לאיש או אשת שיחה', משחררת יד אחת להוריד את השפופרת, להניחה על מכשיר הטלפון המיושן. מרחיבה מעט את עיניה הבהירות, אוחזת ידיי בשתי ידיה ואומרת בספרדית,"אתה האיש הכי מעניין שנכנס לכאן היום, מאיפה אתה?"...,

     

    מטר ממנה, משמאלי ישב מאחורי הדלפק בחור פרואני צעיר בשנות העשרים לחייו, ראשו מוטה מעט ימינה ולמטה, מאפשר לתספורתו המעוצבת לבטא את מיקומו כפרואני בן העולם הגדול, מקומי צעיר מודרני ומתקדם.

     

    הוא השיב למבטי המשתאה מהסיטואציה הסקסיסטית שנוצרה כאן. חייך חיוך גדול ואמר לקולגה שלו ואליי, "מה הפלירט הזה?" בספרדית כמובן.  

     

    ברגע, שמתי לב שהוא ועוד שלושה אנשי המכירה במשרדם וגם הלקוחה שישבה מולו, ואפילו לקוחה נוספת שישבה מול עוד סוכן בחדר הצר, כולם כנראה הביטו בדקות האחרונות בחברתם 'שהתלבשה עליי', שלא לאפשר לי להתקדם פנימה אליהם.  

     

    מבחינתם היא מנעה מהם אפשרות להרוויח עמלה.

     

    מבחינתה חשבתי, 'כנראה לא רוצה להפסיד עמלה, עקב השיחה שנכנסה רגעים טרם הופעתי במקום'.

    "שחררי לו את היד הוא לא יברח!" צחק ופנה אליי שוב,

    "נכון?" שאל בסרקזם ובאנגלית רהוטה. מפתיע אותי שוב על אופן דיבורו הישיר ובכלל על עצם התערבותו ובצורה ישירה כזו. עד לרגע הזה לא נתקלתי בישירות כזו בייבשת האמריקאית הדרומית גם לא במרכזית, וממש הופתעתי.  

     

    החלקתי לי להזדמנות הנחמדה הזו בה אין כמעט מחיצות וזרמתי אל תוך ההתרחשות בהנאה רבה. 

    "אני סימון ומה שמך?" שאלה סימון בספרדית

    "רפאל"

    "מאיפה העיניים הכחולות האלה?"

    "מהשמים"

    "אני משוכנעת שאתה מפנמה"

    "לא. ישראל"

    "אוו... כיף חאלק?"... שאלה בערבית והמשיכה

    "סבבי באבי, בסבבה...", מפגינה כך את כישורי שפתה בשפת הישראלים הפוקדים את דלפקה. "מירושלים?!... היד שלך מספרת לי המון" אמרה בספרדית

    "לי לא. היא עדיין לא דיברה איתי ואני מכיר אותה הרבה שנים" הגבתי באנגלית.

      

    "אתה באמת לא מדבר ספרדית?"

    "באמת". 

    "מתי אתה רוצה לטייל ולאן?"

    "מחר, לקרנבל בפונו ולאגם טיטיקאקה"

    "כמה זמן אתה כאן בקוסקו?"

    "כמה ימים"

    "אני רוצה להכיר אותך יותר"... צחקה ושאלה,

    "אפשר שאקח אותך לטייל בסביבה?"

    "איזה טיול את מציעה לי?-, כי טיילתי באזור, גם במאצ'ו פיצ'ו"

    "יש המון לראות כאן בעיר. בו נלך לשתות קפה, אני מתה לקפה מהבוקר. וגם אוכל לשמוע ממך ועליך יותר, ואספר לך מה אפשר לקבל אצלנו..."

    "מה לוח הזמנים ליציאות אוטובוסים לפונו?" שאלתי מתעלם מהמשחק שלה,

    "יש כל הזמן אוטובוסים. אתה תהיה מחר בקרנבל בפונו. תיסע באוטובוס הכי טוב ובמחיר הכי טוב אני מבטיחה לך. בוא, נעלה למעלה אני מזמינה אותך לקפה"

    "למעלה?"

    "כן למעלה יש בית קפה וממנו נוף מקסים, בוא!"

    "אני במקומך הייתי הולך!" אמר הצעיר משמאלי והמשיך כאילו איש אמוני הוא,

    "האמן לי!-, אגב, גם שמי רפאל" ציין והושיט ידו ללחיצת היכרות...

     

    ובעודו לוחץ ידי המשיך

    "תכיר זו דפני" והמטיילת שישבה מולו הושיטה ידה

    "נעים להכיר אותך" אמרה באנגלית במבטא גרמני כבד ובחיוך ביישני, כשהוא מגדירה "זו חברה שלי!" סימון עברה את הדלפק ויצאה אל מרחב המשרד, מורידה וסוגרת מאחוריה את השולחן שזה עתה הרימה על צירו כדי לצאת ממקום ישיבתה.  

     

    אשה מלאה בעלת גוף נשי ובטוחה בעצמה ובנשיותה, כבת כארבעים וחמש. לובשת הייתה חליפת צמר ירוק כהה, עשויה מקטורן וחצאית קלאסיים.

     

    לרגליה נעלי עקב קצר סגורות ושיערה עשוי היטב. תכשיטיה איכותיים וציפורני ידיה עשויות היטב רק שהלק נזקק כבר לטיפול... 

    "אני חייבת לעשות מניקור עוד היום" אמרה תוך שהיא קולטת אותי סוקר אותה במבט לא חטוף.

    "אני לא יודע מניקור" אמרתי, תוך טיפוס במדרגות אבן מסותתות היטב ביד אמן, ובוחן את הקירות הצבועים ירוק כהה ועשרות צילומי שחור לבן וחום לבן ממוסגרים פספרטו אובלים ומלבנים ומעטרים כך גרם מדרגות ששטיח כהה מכסה את מרכזם, משאיר את צידיו לחשוף את האבן הנקייה מרבב, מאז הסיבוב אל הקומה השניה.  

     

    סימון עולה מאחוריי, כך שאני לא נאלץ להביט באחוריה בעת הטיפוס במדרגות.

    היא, ההיפך ממני הביטה באחוריי. שכן בעת הסיבוב אל הקומה השניה, אחזתי במעקה העץ המגולף והבטתי בה לשאול דבר מה, וכך נתפסה מביטה באחוריי... 

    "לא התכוונתי שתעשה לי מניקור. עכשיו תשתה קפה כמו שלא שתית, גם לא בישראל"... עודה אומרת דבריה ודלת עץ כבדה לפניי,

    "הכנס" הזמינה אותי לצעוד פנימה. 

    "זה לא בית קפה" אמרתי כשנכסנו אל דירת פאר רחבת ידיים.

     

    "אני חייבת לקרוא את כף היד שלך. אתה לא כועס עליי נכון?!"

    "לא, אבל אני מת מפחד" עניתי בחיוך. 

     

    "אנדאצ'ופה!"... קראה סימון אל חלל הדירה, מטה פניה מעט לאחור... 

      

    "קא-טל?" נשמע קולה של אשה קצ'ואנית קטנטנה, לבושה בגדים מסורתיים.

     

    סימון אמרה לה מה שאמרה וביקשה שאשב על שרפרף רחב, לאפשר לאנדאצ'ופה לחלוץ את נעליי ולנגב את רגליי בקערת מים חמימים וריחניים, לנעול עליהן זוג נעליי צמר צבעוניות עבודת יד מיומנת.  

     

      

    איוושה קלה שנשמעה מצידי, משכה את מבטי אל וילון חשמלי הנפתח לאיטו, חושף אור ברקע אפור של יום חורף קר. עגלי טיפות גשם סימנו קווים מאורכים והבריקו כאבני חן על זכוכית חלון רחב ידיים, ממנו ניבטים הרים ומצוקים מעורפלים בערפל ועננות נמוכה. 

     "ראית נוף כזה?"

     ''

     


     "אס ארמוסה!" (מה יפה) עניתי בספרדית מפגין יידע בשתיים מעשרות מילים בודדות שתפסתי במסע. לפחות לא אמרתי את המילה 'לינדו' (יפה) שפחות מתאימה למצב. 

     

     "הייתי שם" הוספתי הפעם באנגלית, מתחרט שגלשתי פן תחשוב שאני יודע יותר ספרדית.  

     "משם גם רואים היטב את צורת 'הפומה' של העיר קוסקו שתכנן, איך קראו לו...?! רגע אל תגידי..., פאצ'אקוטק!" פלטתי תוך כדי האיתור בזיכרון הפגום שלי, והמשכתי

     "האינקה התשיעי... לפני חמש מאות שבעים שנה בערך..., יפה אמרתי?" 

     

     "הוללה" אמרה, מתפלאת על הבקיאות שלי כמטייל שטרם יצא מטעמה לטיול באזור ובכלל. 

     "אם איזו חברה טיילת?" התעניינה,  

     "באמת את מצפה שאדע עם מי נסעתי?!"

     "בבקשה, אתה יכול להוריד את המעיל, אנדאצ'ופה תייבש אותו" אמרה בקול אחר משהו, אמיתי יותר, חסר יוהרה. 

     "אוקיי" אמרתי מוריד את הפליז ואנדאצ'ופה לוקחת אותו באחת ובשנייה מגישה לי חלוק בית קצר עשוי צמר רך.

     "צמר של בייבי אלפאקה" אומרת סימון

     "נעים יותר מקשמיר, נכון?!"

     "אם את אומרת" עניתי, נענה לידה המושטת המובילה אותי אל ספת עור שחור ורך בעיצוב חדשני, להושיבני בה. 

     

     "מחר אתה נוסע לפונו בשש בערב, באוטובוס שינה מפואר. תגיע לפונו בשעה חמש וחצי בבקר. בשש, תגיע אליך בחורה בשם מרייאצ'ה, היא סוכנת תיירות מקומית שעובדת במשרד משותף. היא תדאג לך לארוחת בקר ותלווה אותך כשעה לראות קצת מצעד קרנבל בעיר. אחרי-כן תלווה אותך למיניבוס שייקח אותך לרציף קטן ממנו תפליג לטיול באגם (טיטיקאקה).  

     

    תעשה לילה אחד ב-'איסלה טאקילא' בבית משפחה מקומית. בבקר, תפליג ל-'איסלה אמאנטאני' ואחרי טיול וארוחת צהרים, תפליג חזרה לפונו בשעות אחר הצהריים המוקדמות. תבלה באזור הקרנבל אפילו עד שמונה וחצי בערב, זה ממש לא רחוק מתחנת האוטובוס.

     

    בתשע יש לך אוטובוס, בלילה תישן בנסיעה חזרה אליי"...

    "אלייך?" חייכתי...,

    "כן, האוטובוס לקוסקו מגיע בחמש בבקר הטיסה שלך ללימה בצהריים אמרת?-, עד אז אתה אצלי. בבקר ייקח אותך נהג שיחכה לך עם שלט ביד ממש ליד האוטובוס שלך. קוראים לו 'קרלוס', הוא יביא אותך לכאן. אל תשלם לו כלום, גם לא טיפ. זה נהג אישי שלי והוא ייעלב.

    אנדאצ'ופה גרה כאן. היא תכין לך אמבטיה חמה תה קוקה וארוחת בקר, קפה כבר נשתה יחד...אם לא תטוס ללימה אתה ישן אצלי, אל תיקח מלון!" 

     

    משתאה על האסרטיביות כמוה פגשתי לראשונה מאז נחתתי במכסיקו סיטי ובכל המדינות במרכז אמריקה, עד וכולל פרו ובכל מפגשיי עם מקומיים!-, לקחתי אוויר ופלטתי אותו לאט, מאפשר להסתיר את ההיסוס הקל לפני שפתחתי את הפה שוב במעט ציניות,

     "אפשר לומר משהו?"

     "אתה לא צריך לומר כלום, רק ליהנות מהרגע"

     "בכל זאת?!"

     "אוקיי..." 

     "איך ידעת שאני רוצה לטוס ללימה מחרתיים בצהרים?"

     "אני יודעת"

     "איך?"

     "קראתי!"

     "קראת?" 

     

     "לא אוכל להסביר לך איך, אבל קראתי בעיניך ובידך"!

     "מה עוד קראת?" שאלתי והיא קמה ממקומה מיישרת חצאית חליפתה. צעדה אל החלון ומבטה הרחיק למעלה אל ההרים. לגמה תה קוקה חזק מספל גדול וברגע אחד קצר אחרי שתיקה ארוכה הסתובבה אליי, קרבה אל פיה שוב את הספל, וכמתחרטת, צעדה אל הספה עליה אני יושב, יישרה חצאיתה תוך הנחת הספל על השולחן, הפנתה אלי ראש ומבטה חדר אל תוך עיניי.  

     

    עינייה ירוקות קטנות ומלוכסנות כמראה האינדיאנים. השוני בצבע עיניה מצבע עיניהם הכהה, הפך אותה לאחרת. עורה לא סדוק ומשחיר עם לחיים סגלגלות. עורה, כעורם של מולטים, מוקה חלק ומטופח.  

     

    השקט המתמשך הכניס בי תחושת אי נוחות. בפעם הראשונה מאז פגשתי אותה, מאז 'זרמתי' מתוך אולי, סקרנות... אולי, כי זמני בידי?!...  בכל מקרה חשתי נתקע במצב לא נוח לי...

     

     "שאתה לבדך כבר שבועות"..., פרצה את השקט המתוח אומרת, 

     "חמש נשים בחייך... אחת אמך. הייתה אשה מיוחדת... נפטרה לפני זמן קצר מאד. משתתפת בצערך. אחרת, אם ילדיך. רחוקה ממך שנים. ממורמרת, כועסת עליך...

    שתי נשים נוספות עמוק בלבך. שתיהן צעירות יפות ונבונות, שונות זו מזו בכל. בנותיך. לאחת עיניים כשלך... ולשנייה, בהירות. שתיהן מעריצות את החלטתך לצאת למסע משלך.

    הן לא האמינו שתצא. שלושתן חוששות !

    הרצון שלך להתרחק 'לתקופה ארוכה' לא מספיק חזק. אתה תחזור הרבה לפני ...,

    הרבה מאד לפני...

    אני רואה תינוק..., כן תינוק מקסים שאתה משחק איתו בעוד זמן קצר...

    נכד, אני רואה נכד...,  אמרתי שלושתן והתכוונתי לאשה נוספת.

    כן, עוד אשה בחייך.

    אני רואה.

    ברת מזל... אשה מיוחדת, נפלאה.

    התרחקת ממנה בכאב..., גם היא כואבת מאד.

    היא חושבת עליך עכשיו. רוצה שיהיה לך טוב וחוששת לך.

    אתה חוזר. נפלא לכם"...  

     

    הגרון התייבש לי. קפאתי במקומי ולא יכולתי להוציא הגה. סימון התקרבה לוקחת ידי בכפות ידיה, לשה ברכות בכריות כפות ידיי מביטה אל תוך עיניי כקוראת בהן ואמרה בשקט,

    "הבן שלך יהיה בסדר.

    תשתחרר, אל תחשוש לו. הוא יחזור בריא ושלם.

    יצא למסע שהחל בו כבר לפני שנים עוד כשהתרחקת מאימו. כן, תחסר לו והוא יחזור. כרגע הוא רחוק מהבית וממך, אני רואה אותו מתקרב...אבל לא. לא תיפגשו עכשיו.  

    אולי... בעצם אולי?-, אבל ברור שתיפגשו בחיוך וחיבוק גדול בבית, בעוד חודשים אני רואה אותו אתך ועם אחותו, בתך אם התינוק... האישה המאירה את חייך מאירה דרכך בחשש גדול ומחכה לך. כואבת ואוהבת מאד. אני מקנאה לה.


    אני, 'סימון פליפה וולאסקאז דומינגו' אוהבת אותך שנים ואתה לא שלי. נשמתך לא רוצה בי. רחוקה מכאן, לא איתי". משכתי את ידי מידיה כנכווה באש.

    ספל הקפה שאנדאצ'ופה הגישה בפי ואני לוגם ממנו מעט מאד. 

     למעשה רק מרטיב שפתיים ומנסה לגמוע מעט אל חלל הפה וממנו אל גרוני הניחר ללא הצלחה. חש חום עצום בעורף, הדופק שלי מתגבר ועולה אני מרגיש זעה קרה על מצחי... מפחיד. 

     

    "הרגע, תן לי להקל עליך" אמרה, נעמדת מאחוריי ומעסה את צווארי...  

       

                                                                               *** 

    פקחתי עיניים. התעוררתי משינה עמוקה כשאני על ספת העור בסלון ביתה של סימון.

    תחת ראשי כרית רכה ושמיכה קלה מכסה עליי. 

    נשארתי כך הרבה זמן, שוכב.  

     הכל סביבי שקט. כשעה שכבתי מהרהר בהתרחשות הארוכה אותה חוויתי.  

     

     תיפוף צעדים על רצפת העץ המכוסה שטיחים רבים, העביר את מבטי אל סימון הלבושה חלוק בית. התיישבה על הספה לצידי מסדרת את שיער ראשי בתנועה נשית רכה ומזמינה אותי להתרחץ. לא סירבתי ונתתי לעצמי ליהנות מליטופה.  

     "האמבטיה מחכה לך" אמרה ונעלמה בבית הגדול.

     


    ניגשתי למסדרון הרחב, מנחש היכן השירותים ובדלת הראשונה נכנסתי לחדר אמבטיה רחב ידיים ומפואר באופן יוצא דופן. הכל שיש וורוד ועיטורי שיש ירוק בהן.

    משטח הרצפה, עשוי עשרות חרסים בצבעים שונים הבוהקים ממנה ומשתקפים מכלי חרס מעוצבים המוצבים סביב בידי אמן. נעלתי את בריח הדלת, התפשטתי ופניתי אל אמבט מעוגל מהביל ומלא קצף לבן.

    בזהירות התיישבתי מניח לגופי להתענג. לא חושב על מה קורה לי מאז נכנסתי למשרדה. לא הבנתי איך התגלגלתי עד לרגע זה..., פשוט זרמתי.  

     


    השענתי ראש לאחור וחשבתי על דבריה המדויקים להדהים של סימון. מנסה לקבל את יכולותיה כשכיחות, אלא שלא כך הוא. סימון לא אדם רגיל, היא בעלת יכולות! 

     


    "המים טובים לך!" קבעה סימון בקולה השקט מגיעה מאחורי ראשי 'משום מקום'.  

     אני, למרות שהייתי כבר רגוע לגמרי....

     

    המשך בפוסט הבא


    פוסט 45

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1284938 

    פוסט 46

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1295250

     

    פוסט47

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1308735 

     

    פוסט 48

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1318903

     

     

    פוסט 49

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1332099 

    דרג את התוכן:

      תגובות (165)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/12/09 13:35:

      צטט: liopard 2009-12-07 02:03:47

      אחלה פוסט

      הזכיר לי טיול שעשיתי בצעירותי

      תודה רבה ידידי, זוהי מטרת המסע שלנו. נהדר

       

        7/12/09 02:03:

      אחלה פוסט

      הזכיר לי טיול שעסיתי הצערותי

        4/12/09 14:57:

      צטט: m i n d the gap 2009-12-04 14:11:03

      חם ! :)

      (קראתי גם ההמשך (וכוכבין אין))

      אם לא מגיע אז לא.

      :))

      תודה ויפה שבאת

       

        4/12/09 14:56:

      צטט: alxm 2009-12-04 13:58:20

      אין ספק שיודע אתה היטב לספר סיפורים .

      והתמונות יפות ומקצועיות .

      שלמה

       

      תודה רבה שלמה. הרבה זמן לא ראיתי אותך. יפה שאתה אתנו במסע :)

        4/12/09 14:11:

      חם ! :)

      (קראתי גם ההמשך (וכוכבין אין))

        4/12/09 13:58:

      אין ספק שיודע אתה היטב לספר סיפורים .

      והתמונות יפות ומקצועיות .

      שלמה

        1/12/09 20:36:

      צטט: קורע ברך 2009-12-01 19:30:56


      כרגיל.

      ניחוח של עולמות אחרים.

      היי יא קורע, תודה שקראת  :)

       

        1/12/09 19:30:


      כרגיל.

      ניחוח של עולמות אחרים.

        1/12/09 08:54:

      צטט: 2btami 2009-12-01 03:07:42

       אני מקנאה לה. אני, 'סימון פליפה וולאסקאז דומינגו' אוהבת אותך שנים ואתה לא שלי. 
       נראה לי שגם אני .
       נראה לי שעברת מיון
      כהכנה ל.....
      נראה לי שהמצב ההזוי , החלומי
      הוא טוב,
      לא חשוב למי.
      היד המושטת לרווחה,
      שאת כל החיים מציגה לראווה,
      הכאב החסום שנפתח , השתחרר
      בטוח לא כואב ככה יותר.
      למים יש כוח  משיב נפש,
      כוח מרפא, כוח  שהוא אמיתי,
      לא מהחוץ לפה.
      אני סימון פיליפה וולאסקאז דומינגו
      מתה עליך,

      לא סתם מה שרואות עיניך
      כחולות כצבע השמים
      עמוקות כמים שנושקים למים.
      רואות  את זאת שמחכה בצד,
      בשקט, מרחוק.
      רואים מייד ש
      מים שקטים
      חודרים עמוק. 

       

      תמיממי,

      זותי מהתגובות החזקות יותר שקיבלתי מעודי.

      בעצם, זותי לא תגובה, אלא הצהרת אהבה אמיתית וכנה

      של חברה טובה, קרובה.

       

      ואני שואל עצמי מי אני והאם ראוי לי שזכיתי בכזותי...

       

      תודה תמי,

      את אמנית החדירה השקטה ואין בילתך.

       

       

       

       

        1/12/09 03:07:
       אני מקנאה לה. אני, 'סימון פליפה וולאסקאז דומינגו' אוהבת אותך שנים ואתה לא שלי. 
       
       נראה לי שגם אני .
       
       נראה לי שעברת מיון
      כהכנה ל.....
       
      נראה לי שהמצב ההזוי , החלומי
      הוא טוב,
      לא חשוב למי.
      היד המושטת לרווחה,
      שאת כל החיים מציגה לראווה,
      הכאב החסום שנפתח , השתחרר
      בטוח לא כואב ככה יותר.
      למים יש כוח  משיב נפש,
      כוח מרפא, כוח  שהוא אמיתי,
      לא מהחוץ לפה.
       
      אני סימון פיליפה וולאסקאז  דומינגו
       מתה עליך,

      לא סתם מה שרואות עיניך
      כחולות כצבע השמים
      עמוקות כמים שנושקים למים.
      רואות  את זאת שמחכה בצד,
      בשקט, מרחוק .
       
      רואים מייד ש
       
      מים שקטים
      חודרים עמוק. 
       
        30/11/09 16:23:

      צטט: הטרמילר 2009-11-30 09:02:49

      צטט: ruthy 2009-11-29 17:03:12


      איזה סיפור....אני במתח.....די...........

      אבל תודי שכייף לך שיש לך סיפור לקרוא אם את כאן או שם..... :))

       

       

      מויי כייף.....

        30/11/09 09:04:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-11-30 01:01:12


      דרור יקר, אתה מרתק

      במסע שלא נגמר :)

      ליאורה

       

      כייף לדעת שכך. תודה רבה :))

        30/11/09 09:03:

      צטט: Naomi P 2009-11-29 19:39:55


      כתיבה סוחפת.

      חויתית

      ולוקחת בקלות את הקורא גם למסע.

       

      מדהים הקטע של סימון

      קוראת תוך כדי לישה

      בכף היד.

       

      מפחיד קצת. לא?

       

       

      נהנתי*

      מפחיד?! כן קצת, אבל הורגעתי... :))

      תודה רבה. נתראה בהמשך

       

        30/11/09 09:02:

      צטט: ruthy 2009-11-29 17:03:12


      איזה סיפור....אני במתח.....די...........

      אבל תודי שכייף לך שיש לך סיפור לקרוא אם את כאן או שם..... :))

       

        30/11/09 09:01:

      צטט: guitarwoman 2009-11-29 16:34:16


      אני מאמינה שיש אנשים שיש להם חוש שישי. פעמים רבות שמעתי מחברים סיפורים על: שרה מיפו/פלשתינאי מאיזור שכם/מישהי מרחוב רמב"ם בבאר שבע שידעו לקרוא עבר הווה ועתיד.

      כן כן, גם אני התפתיתי והלכתי. פעמיים. אבל איפה הדיוק הזה? איפה העתיד שהפך להווה ואף לעבר???

      דווקא מתחשק לי. מאוד אפילו!

      תודה דרור. זה היה נפלא! (וממתינה לקרוא על מה שקרה באמבט...)קריצה

       

      אני נוטה להאמין לכולם. כזה אני, פתי :)

      תודה רבה אן, המשך יבוא
        30/11/09 08:59:

      צטט: דויד גור 2009-11-29 12:06:10

      וואו.

      איזה סיפור מדהים.

      *

      תודה שהתרשמת כך :)

       

        30/11/09 08:58:

      צטט: נוצה לבנה 2009-11-29 07:29:41

      עליך אפשר להגיד שאתה ממצה את חייך עד תום

      פשוט נפלא

       

      מאד משתדל. תודה רבה

        30/11/09 01:01:


      דרור יקר, אתה מרתק

      במסע שלא נגמר :)

      ליאורה

        29/11/09 19:39:


      כתיבה סוחפת.

      חויתית

      ולוקחת בקלות את הקורא גם למסע.

       

      מדהים הקטע של סימון

      קוראת תוך כדי לישה

      בכף היד.

       

      מפחיד קצת. לא?

       

       

      נהנתי*

        29/11/09 17:03:

      איזה סיפור....אני במתח.....די...........
        29/11/09 16:34:


      אני מאמינה שיש אנשים שיש להם חוש שישי. פעמים רבות שמעתי מחברים סיפורים על: שרה מיפו/פלשתינאי מאיזור שכם/מישהי מרחוב רמב"ם בבאר שבע שידעו לקרוא עבר הווה ועתיד.

      כן כן, גם אני התפתיתי והלכתי. פעמיים. אבל איפה הדיוק הזה? איפה העתיד שהפך להווה ואף לעבר???

      דווקא מתחשק לי. מאוד אפילו!

      תודה דרור. זה היה נפלא! (וממתינה לקרוא על מה שקרה באמבט...)קריצה

        29/11/09 12:06:

      וואו.

      איזה סיפור מדהים.

      *

        29/11/09 07:29:

      עליך אפשר להגיד שאתה ממצה את חייך עד תום

      פשוט נפלא

        29/11/09 00:21:

      צטט: רות.מ 2009-11-28 23:21:06

      עוצר נשימה

       

      יופי שצלחת . תודה רבה רות

        29/11/09 00:21:

      צטט: לולה בר 2009-11-28 21:07:15


      דרור יקירי,

      פוסט מקסים. נהניתי מכל מילה ומכל דקה.

       

       

      שבוע טוב

      לולה, אני מאושר שכך :) תודה.

      גם לך

       

        29/11/09 00:20:

      צטט: ron294 2009-11-28 18:12:29

      באמת עולם ומלואו ,

      פשוט נפלא, זאת חווייה אמיתית  לבטח. ובשבילי זו מנגינה עתיקה ובלתי נשכחת.

       

      רוני, תודה שאתה שותף לחוויה הזו אתנו

        29/11/09 00:19:

      צטט: mali 57 2009-11-28 16:51:25

      מקסים

      נהדר שכך, תודה רבה מלי

       

        29/11/09 00:18:

      צטט: micall 2009-11-28 16:05:16


      דרורי,

      כל פוסט שלך עולם ומלואו!

      מלא ברשמים, תמונות וגוונים...

      תודה על השיתוף.

      שבוע טוב!

      מיכלי, מודה לך מעומק לב. תודה

       

        29/11/09 00:17:

      צטט: עדית... 2009-11-28 14:25:44


      מרתק... גם המסע בקווי כף היד, ובתוך עיניה הבהירות....

       

      דיתי המתוקה, תודה תודה תודה :)

        29/11/09 00:16:

      צטט: גלור ניקה 2009-11-28 13:59:16

      כבר אמרתי לך שאני מאוד נהנת לטייל איתך.......רגוע

      אבל כייף לשמוע שוב ושוב והעקר לראות שאת אתנו במסע

       

        29/11/09 00:16:

      צטט: ש פ י 2009-11-28 13:11:47


      wow דרורי

      אני נפעמת כל פעם מחדש מהמסע המרתק שעברת

      אני נפעמת תמיד מאנשים שיודעים על אנשים אחרים

      יותר ממה שהם "יודעים על עצמם".

      מרתק - מרתק - מרתק ומסקרן.

      מצד אחד אין ספק שהייתי נוהגת כמוך אל מול המכשפה הזו

      מצד שני לא בטוחה שהייתי עומדת מול הרצון לדעת יותר

      ויותר ויותר.

      ואיך זה שאתה לא משתף סקרנים כמונו על מה שקרה שם באמבט?

      הא?!?

      הא?!?

      :(

      המשך יבוא...

      תודה אחותי השפשפית.... בהמשך אשתף.

      בקצוות... :) 

       

        29/11/09 00:14:

      צטט: לחישת הלב 2009-11-28 11:53:04

        התמונות מדהימותועושות חשק לטייל בהםוסיפורך כתמיד מרתק ומהנה. כמה נפלא לסייר דרך כתיבתך בכל המחוזות ופינות נידחות ונופים נפלאים, ולפגוש אנשים חדשים... נהניתי מאד...

      תודה על ששיתפת.. רגעים נפלאים ומרגשים עוברת בין שורותייך. נפלא. 

       

      תודה גדולה לך שכך 

        28/11/09 23:21:
      עוצר נשימה
        28/11/09 21:07:


      דרור יקירי,

      פוסט מקסים. נהניתי מכל מילה ומכל דקה.

       

       

      שבוע טוב

        28/11/09 18:12:

      באמת עולם ומלואו ,

      פשוט נפלא, זאת חווייה אמיתית  לבטח. ובשבילי זו מנגינה עתיקה ובלתי נשכחת.

        28/11/09 18:10:
      מדהים.
        28/11/09 16:51:
      מקסים
        28/11/09 16:05:


      דרורי,

      כל פוסט שלך עולם ומלואו!

      מלא ברשמים, תמונות וגוונים...

      תודה על השיתוף.

      שבוע טוב!

        28/11/09 14:25:

      מרתק... גם המסע בקווי כף היד, ובתוך עיניה הבהירות....
        28/11/09 13:59:
      כבר אמרתי לך שאני מאוד נהנת לטייל איתך.......רגוע
        28/11/09 13:11:


      wow דרורי

      אני נפעמת כל פעם מחדש מהמסע המרתק שעברת

      אני נפעמת תמיד מאנשים שיודעים על אנשים אחרים

      יותר ממה שהם "יודעים על עצמם".

      מרתק - מרתק - מרתק ומסקרן.

      מצד אחד אין ספק שהייתי נוהגת כמוך אל מול המכשפה הזו

      מצד שני לא בטוחה שהייתי עומדת מול הרצון לדעת יותר

      ויותר

      ויותר.

      ואיך זה שאתה לא משתף סקרנים כמונו על מה שקרה שם באמבט?

      הא?!?

      הא?!?

      :(

      המשך יבוא...

        28/11/09 11:53:
        התמונות מדהימותועושות חשק לטייל בהםוסיפורך כתמיד מרתק ומהנה.כמה נפלא לסייר דרך כתיבתך בכל המחוזות, ופינות נידחות,נופים נפלאים, ולפגוש אנשים חדשים....נהניתי מאד...תודה על ששיתפת..רגעים נפלאים ומרגשיםעוברת בין שורותייך.נפלא. 
        28/11/09 10:16:

      צטט: אלת האש 2009-11-28 10:08:43

      צטט: הטרמילר 2009-11-28 09:36:41

      תן את היד השניה שלך. {באחת העבר ובאחת העתיד}

      אין. את יודעת?! כדי להנות מסטייק מעולה או קרמשניט או פיצה, (כל אחד וטעמו עימו), רצוי לרעוב להם מעט. או אז, העונג נמשך...

      מששבעתי, יצאתי לרעוב, וכל עת שנזדמן לי בטוב,

      היה הכי טוב.

      ... הרבה יותר. אתן גם אתן את השניה...  

       

       

       הקו  נחרט לעבר מהרגע הראשון של ההווה.. נכון שזה מעניין?

      אנחנו עדיין לא התחלנו את הווה של היד שניה.

       

       

      מאד מעניין. לא אכתוב כדי לא לגלות מההמשך. :(

        28/11/09 10:08:

      צטט: הטרמילר 2009-11-28 09:36:41

      תן את היד השניה שלך. {באחת העבר ובאחת העתיד}

      אין. את יודעת?! כדי להנות מסטייק מעולה או קרמשניט או פיצה, (כל אחד וטעמו עימו), רצוי לרעוב להם מעט. או אז, העונג נמשך...

      מששבעתי, יצאתי לרעוב, וכל עת שנזדמן לי בטוב,

      היה הכי טוב.

      ... הרבה יותר. אתן גם אתן את השניה...  

       

       

       הקו  נחרט לעבר מהרגע הראשון של ההווה..נכון שזה מעניין?

      אנחנו עדיין לא התחלנו את הווה של היד שניה.

       

        28/11/09 09:47:

      צטט: אפרת Jeki 2009-11-28 01:55:55


      אוהבת כתיבתך הרוח ההרפתקנית התצלומים

      אפרת*

      נהדר. תודה רבה

       

        28/11/09 09:46:

      צטט: ליריתוש 2009-11-28 00:39:37


      ואני קוראת אותך מכף רגל ועד ראש... סליחה, את הפוסט.... בנשימה עצורה ומרותקת...

      צ'מע, זו הרפתקאה, מן הסוג הכי מענין שיש, אשה, גבר, חדר רחצה, חלוק נשמט, מה צריך יותר מזה לדמיון?

      נחכה לפוסט 51 לגלות מה קרה... :-)

      שבת מבורכת ושמחה!

      :))

      נהדרת. תודה ד"ש לי' היקר

       

        28/11/09 09:45:

      צטט: עליזהלה 2009-11-27 22:54:53

      בלי תמונה של הגברת הדמיון יכול להרחיק לכת...

       

      זה כייף, לא?!


      :)
        28/11/09 09:45:

      צטט: יצירתית 2009-11-27 22:25:34

      קראתי כמעט בנשימה אחת את הסיפור...

      אתה בהחלט כותב בצורה מרתקת

      ואיזה סיפורים יש לך...כולך הרפתקה אחת גדולה

      שובב...

      תודה תודה תודה.

      שובבים פעם אחת נכון !

      רצוי לאורך כל החיים...

      :)

        28/11/09 09:43:

      צטט: אליקו 1 2009-11-27 17:13:10


      כמו תמיד דרור, התמונות המצוינות שצילמת משלימות את סיפור המסע. התענינתי לקרוא על המפגש עם אותה אישה. שבת שלום.

      תודה רבה לך אליקו, שבת שלום

       

        28/11/09 09:42:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2009-11-27 13:57:07

      *

      מה עם ספר?

      חובה.

       

      ואני אשמח לקבל הסבר איך אתה מצליח לשלב ככה את התמונות.

       

      פשוט יפהיפה...

       

       

       

      היש ספר צבעוני יותר מהמסך המואר?!

      היש חווית מספר גדולה יותר מכאן כמתואר?!

      שמח שצעדת קדימה ושאלת שאלה במקומה, אשמח להסביר  
      הרבה תודה.

       

      ספר מודפס יצא. מבטיח

        28/11/09 09:40:

      צטט: נקודה שבלב 2009-11-27 13:49:15


      יו

      דרוריקו יקר

       

      סיפור מרתק ומדהים

      בדיוק

      מהסוג שאני אוהבת ...

      וה'רפאל' ההוא מהמשרד , ידע מה אמר

      ל'רפאל' הזה הביישן המופנם והבודק - שבך

      ו'זרמת'

      עם 'הסימון' הזותי

      אסרטיבית , יודעת בהחלט מה רוצה

      אשה כלבבי

      שאם היתה מחכה לך

      לא היתה אמבטיה

      לא היו מים

      ולא היתה זירמה

      אויש סליחה  , זרימה.....

       

      נסחפתי . כי העזתי , כי הבנתי

      שאחרי 'טיפול' שכזה

      מקווה שלא הבכתי.....

      ואני - סתם מקנאה - אולי?

       

      סלחתי ולא במאמץ גדול :)) העזי ככל שתעזי אני כאן להנות.

      אולי?

        28/11/09 09:38:

      צטט: fanny-li 2009-11-27 13:22:47

      ריתקתה אותי למסך

      הכוחות שהאישה שולטת בהם,

      מוכרים לי מאוד

      ובכול זאת היה מרתק

      פוסט מאוד מותח ומעניין מה יהיה עוד

      שבת שלווה לך חבר.

      תודה רבה. יש בי סקרנות לדעת ממך על הכוחות שהאשה שולטת בהם, אלה המוכרים לך היטב..., בהזדמנות.

      תודה ושב"ש

        28/11/09 09:37:

      צטט: דיקלה5 2009-11-27 11:10:48

      חוויה יוצאת דופן...

      סקרנית לגבי ההמשך...

      לך *

       

      תודה דיקלה

        28/11/09 09:36:

      צטט: אלת האש 2009-11-27 08:45:25

      אין כמו קצת מכשפות סקסיות לתיבול האווירה.

      אבל לא צריך לעבור חצי עולם כדי לקבל מפרט על החיים שלך. הטיול שלך מרתק כלכך. וכל האנשים האלה שניקרו בדרכך, כל אחד שיעור.

       

      סימון - מיסתורית כלכך. 

      תן את היד השניה שלך. {באחת העבר ובאחת העתיד}

      אין. את יודעת?! כדי להנות מסטייק מעולה או קרמשניט או פיצה, (כל אחד וטעמו עימו), רצוי לרעוב להם מעט. או אז, העונג נמשך...

      מששבעתי, יצאתי לרעוב, וכל עת שנזדמן לי בטוב,

      היה הכי טוב.

      ... הרבה יותר. אתן גם אתן את השניה...  

       

       

        28/11/09 09:30:

      צטט: יוסי נבו 2009-11-27 08:28:44


      חבר יקר,

      מסעך מרתק, רצוף מראות וחוויות.

      נראה שפגשת אישה בעלת סגולות מיוחדות.

      והשירות אצל סוכני הנסיעות ...לא ידעתי שהוא כזה.

      מסע ידידי, ממלא בהפתעות.

      אנחנו יכולים להנות מהן או לבחור להתאכזב...

      :)) תודה יוסי

       

        28/11/09 09:28:

      צטט: ajl 2009-11-27 08:09:20

      ידידי היקר, איזה יופי של כתיבה ציורית והסיפור... מרתק*

       

       

      אני שמח שאתה נהנה, ממש תודה

        28/11/09 09:27:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2009-11-27 07:41:15


      כהרגלך יקירי,

      אתה ממשיך את כולם להסעיר ולרתק.

      כל פוסט שלך יפה יותר מהשני

      ואני פשוט אוהבת להיות כאן!!!!

      (-:

       

      נהדר לי ולך ולכולם שכך :)

        28/11/09 09:25:

      צטט: אורנה ע 2009-11-27 07:31:58

      מדהיםםםםם.......

      איזו יכולת נפלאה זאת.

      לא יאמן איך אצל אנשים מסוימים אנחנו כמו ספר פתוח.

      הצילומים מרהיבים. איזה נופים נפלאים.

      כמו תמיד מחכה להמשך.

      תודה אורנה. מזרימה אנרגיה משמחת ומפרגנת הנותנת דחיפה וחיזוק להמשיך ובכייף.

       

        28/11/09 09:24:

      צטט: anaatti 2009-11-27 06:58:26


      תודה על נתח מרתק מתוך מסעך הקסום,,,

       מדהים איזה אנשים פוגשים בדרך,,,

      *

       

      אכן. תודה לך

        28/11/09 09:23:

      צטט: ,תשוקי 2009-11-27 06:26:55

      אני ממשיך להנות מצבעי הכתיבה שלך

      ומגוני העולם האחר אותו אתה דש עד דק.

       

      תודה

      שוקי

       

       

      ואני מודה לך מכל לב על כך. תודה רבה לך שוקי

        28/11/09 09:22:

      צטט: נומיקן 2009-11-27 06:06:14

      נו, ואני עשיתי את ארגנטינה וצ'ילה עם שני הבנים שלי, אחד בכל צד. ובכלל לא קרו לי דברים כאלו.

       

      אפשר לתקן :)

       

       

        28/11/09 09:20:

      צטט: מודי10 2009-11-27 05:53:13


      קראתי

      ממש קראתי

      ואתה , תמשיך לצבור חויות

      תהיה עשיר בסוף

      עשיר אני כבר מאז הפרידה. כי מה צריך עוד אדם היוצא אל הלא ידוע אם לא חיבוק ופירגון אין קץ באהבה גדולה.

      תודה מודי אני מעריך את המאמץ שלך בקריאה.    

       

        28/11/09 09:17:

      צטט: אפוק טיימס 2009-11-27 05:12:29


      קראתי בנשימה עצורה ממש מרתק תודה יאירה

       

      יאירה אני מסמיק. תודה לך :(

        28/11/09 09:16:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2009-11-27 04:07:03

      נשמע כיף דווקא להתקל באישה כזו באי שם, פוסט מרתק *

      את יודעת מה, מדויק. באמת נשמע כייף.

      תודה יעל 

       

        28/11/09 09:15:

      צטט: שרה קונפורטי 2009-11-27 01:34:36

      הי דרור,

      מה שאני לא מבינה הוא,

      כיצד אתה מצליח,

      לתאר ועוד באריכות יתרה,

      את הפרטים הבנאליים ביותר,

      הפשוטים ביותר,

      את הרגעים שבחיים לא הייתי טורחת אפילו לזכור אותם,

      או להתייחס אליהם,

      ואתה,

      ככה,

      בלי משים,

      מתאר ומתאר,

      מפרט, וכותב,

      ומתאר,

      ומצליח לעשות יצירת אמנות מ כלום,

      פשוט    מ ד ה י ם,

      בצורה גאונית,

      לא יאומן,

       

       

      יופי של פוסט,

      מעריכה אותך מאד,

      שבת שלום,

      וחודש מופלא,

      שרה קונפורטי,

       

      www.sarakonforty.com

       

      וואלה ?

      טוב, תודה רבה. אלך ללמוד צורפות. את יודעת מה אולי גם עיבוד זכוכית :))

        28/11/09 09:14:

      צטט: מדהימה50 2009-11-27 01:32:37

      איזה יופי - אהבתי (כידוע)

      נהנתי כתמיד :)

      נהדר שכך :)) תודה

       

        28/11/09 09:14:

      צטט: o historia 2009-11-27 01:26:12

      nehedar

      a mistika shel a mekomot

      mashpiot al bnei adam...

      נכון ידידי. תודה רבה

       

        28/11/09 09:13:

      צטט: דידיה 2009-11-27 00:43:47


      מי היה מאמין הא? נכנסת למשרד להזמין טיול ומצאת את עצמך באמבטיה עם אישה מיוחדת שהיא ספק פיה ספק מכשפה?

      אבל אם הגורל זימן- לא מתווכחים :-)

      אולי למזלי קשה להאמין... :)

      לא עם הגורל אין ויכוח רק התמודדות בעקר של הרוח.

      תודה דידיה 

        28/11/09 09:11:

      צטט: לומפומפיר 2009-11-27 00:20:39

      דרור,

      הפוסט נחתך לי בנקודה הכי מעניינת...

      :-)

       

      אוי ואבוי אם היה נחתך לי באותה הנקודה...

      :)) תודה

        28/11/09 09:10:

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-11-27 00:00:46

      צטט: הטרמילר 2009-11-26 22:25:37

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-11-26 16:55:17


      אני מפחדת שיקראו לי בכפות הידים

      או בכלל - לא רוצה לנסות את זה

      מדהים כמה שהיא ידעה.........

      ואולי הכל כתוב בעיניים שלך :-)

      לא היה אכפת לי מה ידעה, העקר שאני ידעתי :))

       

       

      כרגיל גישה נפלאה!

      תודה ניתי.

      את יודעת מה?! אוהב את התגובות שלך. אבל מעבר, הצילום שלך ממש משמח לי את הפוסט.

      תמיד :))

       

       

        28/11/09 09:08:

      צטט: Rivka 2009-11-27 00:00:12


      מרתק, דרור...

      אלא שאתה מתעלל בי, שתדע...

      אני מאותן ילדות פותות  (לא בשנים:)) שקוראות ספר דווקא מסופו....

      ובסיפור שלך אין סוף, אני יודעת...

      שהרי הוא מתהווה גם וממש ברגע זה.

       

      שהרי הוא מתהווה ! שאפו

      תודה ריבה

      ה ק' בכוונה :)

        28/11/09 09:06:

      צטט: מעין.ב 2009-11-26 23:28:28


      וואלה- גדול אתה!
      תודה ששיתפת.

      תודה תודה

       

        28/11/09 01:55:


      אווהבת כתיבתך רוח הההרפתקנית התצלומים

      אפרת*

        28/11/09 00:39:


      ואני קוראת אותך מכף רגל ועד ראש...סליחה, את הפוסט.... בנשימה עצורה ומרותקת...

      צ'מע, זו הרפתקאה, מן הסוג הכי מענין שיש, אשה, גבר, חדר רחצה, חלוק נשמט, מה צריך יותר מזה לדמיון?

      נחכה לפוסט 51 לגלות מה קרה... :-)

      שבת מבורכת ושמחה!

        27/11/09 22:54:
      בלי תמונה של הגברת הדמיון יכול להרחיק לכת...
        27/11/09 22:25:

      קראתי כמעט בנשימה אחת את הסיפור...

      אתה בהחלט כותב בצורה מרתקת

      ואיזה סיפורים יש לך...כולך הרפתקה אחת גדולה

      שובב...

        27/11/09 17:13:

      כמו תמיד דרור, התמונות המצוינות שצילמת משלימות את סיפור המסע. התענינתי לקרוא על המפגש עם אותה אישה. שבת שלום.

      *

      מה עם ספר?

      חובה.

       

      ואני אשמח לקבל הסבר איך אתה מצליח לשלב ככה את התמונות.

       

      פשוט יפהיפה...

       

        27/11/09 13:49:


      יו

      דרוריקו יקר

       

      סיפור מרתק ומדהים

      בדיוק

      מהסוג שאני אוהבת ...

      וה'רפאל' ההוא מהמשרד , ידע מה אמר

      ל'רפאל' הזה הביישן המופנם והבודק - שבך

      ו'זרמת'

      עם 'הסימון' הזותי

      אסרטיבית , יודעת בהחלט מה רוצה

      אשה כלבבי

      שאם היתה מחכה לך

      לא היתה אמבטיה

      לא היו מים

      ולא היתה זירמה

      אויש סליחה  , זרימה.....

       

      נסחפתי . כי העזתי , כי הבנתי

      שאחרי 'טיפול' שכזה

      מקווה שלא הבכתי.....

      ואני - סתם מקנאה - אולי?

        27/11/09 13:22:

      ריתקתה אותי למסך

      הכוחות שהאישה שולטת בהם,

      מוכרים לי מאוד

      ובכול זאת היה מרתק

      פוסט מאוד מותח ומעניין מה יהיה עוד

      שבת שלווה לך חבר.

        27/11/09 11:10:

      חוויה יוצאת דופן...

      סקרנית לגבי ההמשך...

      לך *

        27/11/09 08:45:

      אין כמו קצת מכשפות סקסיות לתיבול האווירה.

      אבל לא צריך לעבור חצי עולם כדי לקבל מפרט על החיים שלך. הטיול שלך מרתק כלכך. וכל האנשים האלה שניקרו בדרכך, כל אחד שיעור.

       

      סימון - מיסתורית כלכך. 

      תן את היד השניה שלך. {באחת העבר ובאחת העתיד}

        27/11/09 08:28:


      חבר יקר,

      מסעך מרתק, רצוף מראות וחוויות.

      נראה שפגשת אישה בעלת סגולות מיוחדות.

      והשירות אצל סוכני הנסיעות ...לא ידעתי שהוא כזה.

        27/11/09 08:09:
      ידידי היקר, איזה יופי של כתיבה ציורית והסיפור... מרתק*

       

        27/11/09 07:41:


      כהרגלך יקירי.

      אתה ממשיך את כולם.

      להסעיר ולרתק.

      כל פוסט שלך יפה יותר מהשני.

      ואני פשוט אוהבת.

      להיות כאן!!!!

      (-:

        27/11/09 07:31:

      מדהיםםםםם.......

      איזו יכולת נפלאה זאת.

      לא יאמן איך אצל אנשים מסוימים אנחנו כמו ספר פתוח.

      הצילומים מרהיבים.איזה נופים נפלאים.

      כמו תמיד מחכה להמשך.

        27/11/09 06:58:


      תודה על נתח מרתק מתוך מסעך הקסום,,,

       מדהים איזה אנשים פוגשים בדרך,,,

      *

        27/11/09 06:26:

      אני ממשיך להנות מצבעי הכתיבה שלך

      ומגוני העולם האחר אותו אתה דש עד דק.

       

      תודה

      שוקי

       

        27/11/09 06:06:

      נו, ואני עשיתי את ארגנטינה וצ'ילה עם שני הבנים שלי, אחד בכל צד. ובכלל לא קרו לי דברים כאלו.

       

        27/11/09 05:53:


      קראתי

      ממש קראתי

      ואתה , תמשיך לצבור חויות

      תהיה עשיר בסוף


      קראתי בנשימה עצורה ממש מרתק תודה יאירה
        27/11/09 04:07:
      נשמע כיף דווקא להתקל באישה כזו באי שם, פוסט מרתק *
        27/11/09 01:34:

      הי דרור,

      מה שאני לא מבינה הוא,

      כיצד אתה מצליח,

      לתאר ועוד באריכות יתרה,

      את הפרטים הבנאליים ביותר,

      הפשוטים ביותר,

      את הרגעים שבחיים לא הייתי טורחת אפילו לזכור אותם,

      או להתייחס אליהם,

      ואתה,

      ככה,

      בלי משים,

      מתאר ומתאר,

      מפרט, וכותב,

      ומתאר,

      ומצליח לעשות יצירת אמנות מ כלום,

      פשוט    מ ד ה י ם,

      בצורה גאונית,

      לא יאומן,

       

       

      יופי של פוסט,

      מעריכה אותך מאד,

      שבת שלום,

      וחודש מופלא,

      שרה קונפורטי,

       

      www.sarakonforty.com

        27/11/09 01:32:

      איזה יופי - אהבתי (כידוע)

      נהנתי כתמיד :)

        27/11/09 01:26:

      nehedar

      a mistika shel a mekomot

      mashpiot al bnei adam...

        27/11/09 00:43:


      מי היה מאמין הא? נכנסת למשרד להזמין טיול ומצאת את עצמך באמבטיה עם אישה מיוחדת שהיא ספק פיה ספק מכשפה?

      אבל אם הגורל זימן- לא מתווכחים :-)

        27/11/09 00:20:

      דרור,

      הפוסט נחתך לי בנקודה הכי מעניינת...

      :-)

        27/11/09 00:00:

      צטט: הטרמילר 2009-11-26 22:25:37

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-11-26 16:55:17


      אני מפחדת שיקראו לי בכפות הידים

      או בכלל - לא רוצה לנסות את זה

      מדהים כמה שהיא ידעה.........

      ואולי הכל כתוב בעיניים שלך :-)

      לא היה אכפת לי מה ידעה, העקר שאני ידעתי :))

       

       

      כרגיל גישה נפלאה!

        27/11/09 00:00:


      מרתק, דרור...

      אלא שאתה מתעלל בי, שתדע...

      אני מאותן ילדות פותות  (לא בשנים:)) שקוראות ספר דווקא מסופו....

      ובסיפור שלך אין סוף, אני יודעת...

      שהרי הוא מתהווה גם וממש ברגע זה.

        26/11/09 23:28:

      וואלה- גדול אתה!
      תודה ששיתפת.
        26/11/09 23:17:

      צטט: אילנה אדנר 2009-11-26 23:13:41

      צטט: הטרמילר 2009-11-26 22:49:58

      צטט: אילנה אדנר 2009-11-26 19:39:31


      מעניין שידי התיירים בתוך הכיסים (בתמונה הראשונה).

      אני שמחה שלא הצטרפתי משום שהידיים שלי בטח היו עסוקות להוציא את השטרות מהכיס.

      איך הייתי סוחבת הכל? הייתי קונה עוד תרמיל.

       

      :)

       

      היה קר נורא. ואל תשמחי כל כך הגם שזה עולה כסף הסכומים לא בשמיים, השטיחים כן !

      אני סחבתי רק אחד. זוגתי לא יכולה להבין איך לא שלחתי לה קונטיינר. את השאר היא דווקא מבינה :))

       

       

      קר? אתה צוחק עלי?

      אנשים עם סוודרים דקיקים, אחד אפילו בלי סוודר (ההוא עם החולצה הלבנה ששרווליה מופשלים!) ואלה התיירים.

      כשאני מסתכלת על תושבי המקום, הם לא בדיוק עטופים.

      קר זה כאשר אתה עטוף במעילי CANADIAN GOOSE או לפחות במעילים מרופדים, מגפיים מרופדות, צעיף, כובע, כפפות וכו'.

      מזג האוויר, לפי התמונות, זה כמו בקיץ שלי!

      וכדי שתבין, דצמבר הישראלי זה כמו האביב פה....:)

       

      ממלה התיירים יוצאים ממיזוג מחמם נוסעים במיזוג מחמם ביום נעים ותכול והנה לוקחים אותם אחרה"צ לסיור בעיר עתיקה בכנסיה ובשוק והשמיים משחירים והרוח מנשבת, האמיני לי קררררררר, והמקומיים?! הולכים עם סנדלים כל השנה :)) ח ח ח ח ח

      נכון בשבדיה זה אחרת בחורף. הייתי גם הייתי....

       

        26/11/09 23:13:

      צטט: הטרמילר 2009-11-26 22:49:58

      צטט: אילנה אדנר 2009-11-26 19:39:31


      מעניין שידי התיירים בתוך הכיסים (בתמונה הראשונה).

      אני שמחה שלא הצטרפתי משום שהידיים שלי בטח היו עסוקות להוציא את השטרות מהכיס.

      איך הייתי סוחבת הכל? הייתי קונה עוד תרמיל.

       

      :)

       

      היה קר נורא. ואל תשמחי כל כך הגם שזה עולה כסף הסכומים לא בשמיים, השטיחים כן !

      אני סחבתי רק אחד. זוגתי לא יכולה להבין איך לא שלחתי לה קונטיינר. את השאר היא דווקא מבינה :))

       

       

      קר? אתה צוחק עלי?

      אנשים עם סוודרים דקיקים, אחד אפילו בלי סוודר (ההוא עם החולצה הלבנה ששרווליה מופשלים!) ואלה התיירים.

      כשאני מסתכלת על תושבי המקום, הם לא בדיוק עטופים.

      קר זה כאשר אתה עטוף במעילי CANADIAN GOOSE או לפחות במעילים מרופדים, מגפיים מרופדות, צעיף, כובע, כפפות וכו'.

      מזג האוויר, לפי התמונות, זה כמו בקיץ שלי!

      וכדי שתבין, דצמבר הישראלי זה כמו האביב פה....:)

        26/11/09 23:06:

      צטט: Malliked 2009-11-26 22:39:43


       נוסף למסעות, החויות, נופים משגעים. הכרויות  עם אנשים מרתקים. יש גם.. ריגושים.  

       פשוט החיים האמיתיים !

      נהנתי לקרוא.

      מלי

      נכון. תודה רבה מלי

       

        26/11/09 23:06:

      צטט: pinkason1 2009-11-26 21:30:03

      * יפה ומעניין בהצלחה בהמשך אהבתי שבוע טוב

       

      תודה רבה פינקסון

        26/11/09 23:05:

      צטט: אהרון... 2009-11-26 21:19:07


      תענוג של פוסט - והכוונה היא לא רק לחלקו האחרון...(:

       

      שבת של דבש.

       

      דבש לך גם, תודה רבה ידידי

        26/11/09 23:04:

      צטט: לאה לבבית 2009-11-26 21:08:55


      נראה שלא הכל מובן מאליו ויש דברים

      שכמה שיספרו לנו עליהם לא נאמין

      עד...שהם קורים לנו.

       

      מרתק ...ו....

      כלום לא מובן מאליו, והכל סיפורים גם מה שקורה לנו, עבור האחרים אלה הם סיפורים, רק סיפורים...

      תודה לאה יקרה

       

        26/11/09 23:03:

      צטט: טהור 2009-11-26 20:56:48


      הרפתקה  מפתיעה ומעניינת

       

      תמונות מקסימות

       

      תודה טהור

        26/11/09 23:03:

      צטט: ארזעמירן 2009-11-26 20:42:34


      כף ידך מעולם לא דיברה איתך? אולי פשוט לא ידעת לשאול אותה את השאלות הנכונות.

      (ומזל טוב לחגיגות היובל)

      תודה ארז.

      שאני אשאל את היד שלי שאלות?!

      שאלתי את עצמי הרבה מאד.

      אבל לרדת לכל אבר ולשאול אותו, למה מה לא מספיק את הקודקוד והלב?

      ותודה רבה, הקדמתי טיפה ת'חגיגה... 

       

        26/11/09 23:00:

      צטט: אילנה ינובסקי 2009-11-26 20:42:06

      אומץ ליבך נוגע לליבי. היכולת שלך להתפנות מכל השיפוטים ופשוט לנכוח החוויה שנוצרת איתך מבטיחה אושר ושמחה רבים. תשואותי

       

      אילנה, תדעי לך שהתגובה שלך נחרטה כרגע בנשמה שלי. את אשה מיוחדת במינה, ואני מאד מוחמא מדבריך, חכמים...

      מקבל את התשואות בקידה עמוקה :) צריך להפגש פעם, אולי בדרך אל הבן תעצרי לקפה...?!
        26/11/09 22:57:

      צטט: hkadman 2009-11-26 20:29:35

      סיפור גדול* וחוויה מרנינה, זה לא קורה כל יום. אני מקווה רק שזו שאתה לחזור אליה...

      לא תקרא את זה.

       

      זו שאני אתה הכי מפרגנת בעולם.

      טענתה היא "לכל אחד יש מסע משלו"

      אני לא מסוגל הייתי לנהוג כמוה לעולם.

      לכן אני אתה במלוא ההערכה וההוקרה ואומר כל יום מחדש תודה. 

        26/11/09 22:54:

      צטט: פריצת דיסק (פוקי) 2009-11-26 20:21:19

      חוויה מיוחדת לבעלי עיניים כחולות בלבד.

       

      את רואה, בזה אני לא משוכנע :)) נאיבי, אני לא.

        26/11/09 22:54:

      צטט: דסיקה 2009-11-26 20:20:20

      אחד מהפוסטים המרתקים ביותר של מסע חייך.

      אהבתי מאוד.

      תודה*

      תודה רבה דסי. משמח אותי

       

        26/11/09 22:53:

      צטט: shabat shalom 2009-11-26 20:16:35

      אנחנו, כמובן, לא יודעים את ההמשך.

      מעניין אם אתה אמיץ, שובב, לא זהיר,

      או מת להיות ניצוד.

      נחכה בסקרנות רבה להמשך.

       

      מת להיות ניצוד. משתרע פרקדן לעיתים נדירות. סבלנות תשתלם, מובטח :) תודה

        26/11/09 22:52:

      צטט: New Age 2009-11-26 20:09:05


      חבר,

      אתה עשיר !!

      הזהו האדם העשיר בחלקו ?

      מסתבר שכן נכון?

       

      מאחלת לך המשך מסעות מוצלחים

      ומלאים באור שמחה ואהבה!!

       

      נכון. את הרי יודעת מקרוב קרוב. תודה תודה גם לך

        26/11/09 22:50:

      צטט: arnonoshri 2009-11-26 19:55:31

      איזה כיף, זו לא ז'קלין ממספרת סימון?

       

      :)) לא, ממש לא ז'קלין. סימון לגמרי. תודה רבה

        26/11/09 22:49:

      צטט: אילנה אדנר 2009-11-26 19:39:31


      מעניין שידי התיירים בתוך הכיסים (בתמונה הראשונה).

      אני שמחה שלא הצטרפתי משום שהידיים שלי בטח היו עסוקות להוציא את השטרות מהכיס.

      איך הייתי סוחבת הכל? הייתי קונה עוד תרמיל.

       

      :)

       

      היה קר נורא. ואל תשמחי כל כך הגם שזה עולה כסף הסכומים לא בשמיים, השטיחים כן !

      אני סחבתי רק אחד. זוגתי לא יכולה להבין איך לא שלחתי לה קונטיינר. את השאר היא דווקא מבינה :))

       

        26/11/09 22:47:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-11-26 19:37:01


      סבבי באבי בסבבה...

      דרור, אנחנו באמת צריכים,

      לשתות קפה בהקדם.

      בני

       

       

      נו?!
        26/11/09 22:46:

      צטט: ענף 2009-11-26 19:32:10

      צטט: ענף 2009-11-26 19:30:52


      יפה.....

      נוף...מניקור....כף יד......קפה

      ואמבטיה......

      אבל הנוף יפה יותר...

      אפילו שלא ראיתי אותה !

      עכשיו תאר לעצמך שהייתי בא איתך

      מה היה קורה ?

      יש לי חבר שככה התחתן...ז"א מצא את עצמו נשוי

      אחרי כוס קפה......חזק....

       

       

       

      הנוף יפה יותר, קר ורטוב נורא 

      והיא, אמנם יפה פחות אבל נעימה וחמה ואף לחה כמעה... :))

       

      במסע קיבלתי הצעת נשואים אחת יותר מידי... עוד נגיע אליה.

      להתראות

       

        26/11/09 22:42:

      צטט: "שתי עיניה כשמיים" 2009-11-26 19:29:10


      שמחה שהצטרפתי לחבריך.

       

      אתה כותב מעניין.

      אני שמח שאת נהנית. תודה רבה

       

        26/11/09 22:42:

      צטט: raquelle 2009-11-26 19:19:33

      אתה ממש מצייר במלים.

      חוויות וסיפורים מדהימים.

      תודה תודה. באמת שלא ידעתי כי יש לי מכחולים לכתוב, חשבתי כבר שאוכל לצייר רק בשחור לבן.

       

        26/11/09 22:41:

      צטט: אלעד קורן 2009-11-26 19:18:37

      המסע המופלא נמשך

      איזה יופי!

      תודה אלעד :)

       

        26/11/09 22:40:

      צטט: pozit 2009-11-26 19:13:00


      פוזית*

       

      תודה :)

        26/11/09 22:40:

      צטט: ami10 2009-11-26 18:55:00

      אתה חבר?

      ככה מתעלל?

      טוב, לא הכרנו אז....

      :))תודה

       

        26/11/09 22:39:

      צטט: יולנטה 2009-11-26 18:54:18


      דרור

       

      כוכב לתמונות המדהימות

      ו  נשיקהלך ולפוסט המרשים

      רק עלעלתי עוד אשוב להציץ בו

       

      מקסים כתמיד

       

      יולי

       

      תודה יולי שתשובי :))

        26/11/09 22:39:


       נוסף למסעות, החויות, נופים משגעים. הכרויות  עם אנשים מרתקים. יש גם.. ריגושים.  

       פשוט החיים האמיתיים !

      נהנתי לקרוא.

      מלי

        26/11/09 22:38:

      צטט: טורקיז 2009-11-26 18:53:45


      איזו זכות לחוות את כל זה .

      לא מובן מאליו.

      קבל כוכב מנצנץ ...

       

      אכן אני חש כבעל זכות גדולה משקיבלתי את ההזדמנות לצאת למסע שאין ממנו חזרה. לא, לא מובן מאליו ולכן אני משגרר אותו גם כאן. תודה רבה לך. לא השבת לי לגבי החברה שלך ביפן, יש מצב לארוח?  :))

        26/11/09 22:37:

      צטט: ענת ישראלי 2009-11-26 18:46:31

      *גם אני יודעת לקרוא ברגליים....אמנם לא בספרדית...אבל...

      מרתק לקרוא אותך*

       

      מה באמת?

      תודה רבה ענת

        26/11/09 22:36:

      צטט: אביה אחת 2009-11-26 18:44:47


      טרמילר -

      מ ר ת ק!

      והתמונות מדהימות

      תודה וסופשבוע נפלא

       

       

      אזלו...

      תודה רבה אביה.

       

      ובחייך... היום חסר?! תביאי מחר אני סומך עליך :)) 

        26/11/09 22:34:

      צטט: אני מיכל 2009-11-26 18:43:20


      מרתק..........

      היי, תודה מיכל

       

        26/11/09 22:34:

      צטט: נעמה ארז 2009-11-26 18:33:25


      ואוו.

       ומה אתה חושב עליה? על הקריאה שלה?

      *

      היום אני לא חושב עליה. :))

      התכוונת מה חשבתי עליה?! אהה חשבתי.... בעצם לא חשבתי מעליה ולא מתחתה על מה יש לחשוב,

      הכל על טייס אוטומאטי, זורם...

      התכוונת "הקריאות", אהה... היו שקטות יחסית, טוב לא היינו לבד :))

      האמת, בדיעבד יכול להיות מפחיד.

        26/11/09 22:31:

      צטט: forte nina 2009-11-26 17:38:11


      פרק מרתק

      אומנם נגמר "במים"מופתעלשון בחוץ

      אך מהלכו מרתק

      ומסתבר שיש

      רווח עצום מעיניים כחולות

      וכשמקומית חפצה ביקרך

      הרי על אפך וחמתך ,תיהנה גם תיהנה.

      התגובות שלך אליה מראות חששקריצה

      חשבתי בעצם ממה חששת? שהיא תאנוס אותך?נבוךלשון בחוץ

      סיפור יבשתי/חומרי/קמעי -אהבתי מאוד

       

      דווקא נגמר מחוץ למים ....

      וכשאחת כזו חפצה, היא גם על האף עולה...

      (וחמתי כבר מזמן גרושה ממעמדה, אז לא קשורה :)) או שאולי בעצם קשורה אם היא אוהבת את זה ככה.)

      וכן, חששתי. חשבתי שתניע מהלכים לפני שאתחמם, (היה קר נורא) :))

      סיפור אמפיבי גם אני אהבתי מאד פנינה יקירתי, גם אני...

       

        26/11/09 22:25:

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-11-26 16:55:17


      אני מפחדת שיקראו לי בכפות הידים

      או בכלל - לא רוצה לנסות את זה

      מדהים כמה שהיא ידעה.........

      ואולי הכל כתוב בעיניים שלך :-)

      לא היה אכפת לי מה ידעה, העקר שאני ידעתי :))

       

        26/11/09 22:24:

      צטט: אור2009 2009-11-26 16:32:00


      אתה שובב!!!!

       

      :) .......................

        26/11/09 21:30:
      * יפה ומעניין בהצלחה בהמשך אהבתי שבוע טוב
        26/11/09 21:19:


      תעמוג של פוסט - והכוונה היא לא רק לחלקו האחרון...(:

       

      שבת של דבש.

        26/11/09 21:08:


      נראה שלא הכל מובן מאליו ויש דברים

      שכמה שיספרו לנו עליהם לא נאמין

      עד...שהם קורים לנו.

       

      מרתק ...ו....

        26/11/09 20:56:


      הרפתקה  מפתיעה ומעניינת

       

      תמונות מקסימות

        26/11/09 20:42:


      כף ידך מעולם לא דיברה איתך? אולי פשוט לא ידעת לשאול אותה את השאלות הנכונות.

      (ומזל טוב לחגיגות היובל)

        26/11/09 20:42:
      אומץ ליבך נוגע לליבי.היכולת שלך להתפנות מכל השיפוטים ופשוט לנכוח החוויה שנוצרת איתך מבטיחה אושר ושמחה רבים. תשואותי
        26/11/09 20:29:

      סיפור גדול* וחוויה מרנינה, זה לא קורה כל יום. אני מקווה רק שזו שאתה לחזור אליה...

      לא תקרא את זה.

      חוויה מיוחדת לבעלי עיניים כחולות בלבד.
        26/11/09 20:20:

      אחד מהפוסטים המרתקים ביותר של מסע חייך.

      אהבתי מאוד.

      תודה*

        26/11/09 20:16:

      אנחנו, כמובן, לא יודעים את ההמשך.

      מעניין אם אתה אמיץ, שובב, לא זהיר,

      או מת להיות ניצוד.

      נחכה בסקרנות רבה להמשך.

        26/11/09 20:09:


      חבר,

      אתה עשיר !!

      הזהו האדם העשיר בחלקו ?

      מסתבר שכן נכון?

       

      מאחלת לך המשך מסעות מוצלחים

      ומלאים באור שמחה ואהבה!!

        26/11/09 19:55:
      איזה כיף, זו לא ז'קלין ממספרת סימון?
        26/11/09 19:39:


      מעניין שידי התיירים בתוך הכיסים (בתמונה הראשונה).

      אני שמחה שלא הצטרפתי משום שהידיים שלי בטח היו עסוקות להוציא את השטרות מהכיס.

      איך הייתי סוחבת הכל? הייתי קונה עוד תרמיל.

       

      :)


      סבבי באבי בסבבה...

      דרור, אנחנו באמת צריכים,

      לשתות קפה בהקדם.

      בני

        26/11/09 19:32:

      צטט: ענף 2009-11-26 19:30:52


      יפה.....

      נוף...מניקור....כף יד......קפה

      ואמבטיה......

      אבל הנוף יפה יותר...

      אפילו שלא ראיתי אותה !

      עכשיו תאר לעצמך שהייתי בא איתך

      מה היה קורה ?

      יש לי חבר שככה התחתן...ז"א מצא את עצמו נשוי

      אחרי כוס קפה......חזק....

       

       

       

        26/11/09 19:30:


      יפה.....

      נוף...מניקור....כף יד......קפה

      ואמבטיה......

      אבל הנוף יפה יותר...

      אפילו שלא ראיתי אותה !

      עכשיו תאר לעצמך שהייתי בא איתך

      מה היה קורה ?

       


      שמחה שהצטרפתי לחבריך.

       

      אתה כותב מעניין.

        26/11/09 19:19:

      אתה ממש מצייר במלים.

      חוויות וסיפורים מדהימים.

        26/11/09 19:18:

      המסע המופלא נמשך

      איזה יופי!

        26/11/09 19:13:

      פוזית*
        26/11/09 18:55:

      אתה חבר?

      ככה מתעלל?

        26/11/09 18:54:


      דרור

       

      כוכב לתמונות המדהימות

      ו  נשיקהלך ולפוסט המרשים

      רק עלעלתי עוד אשוב להציץ בו

       

      מקסים כתמיד

       

      יולי

        26/11/09 18:53:


      איזו זכות לחוות את כל זה .

      לא מובן מאליו.

      קבל כוכב מנצנץ ...

        26/11/09 18:46:

      *גם אני יודעת לקרוא ברגליים....אמנם לא בספרדית...אבל...

      מרתק לקרוא אותך*

        26/11/09 18:44:


      טרמילר -

      מ ר ת ק!

      והתמונות מדהימות

      תודה וסופשבוע נפלא

       

       

      אזלו...

        26/11/09 18:43:

      מרתק..........
        26/11/09 18:33:


      ואוו.

       ומה אתה חושב עליה? על הקריאה שלה?

      *

        26/11/09 17:38:


      פרק מרתק

      אומנם נגמר "במים"מופתעלשון בחוץ

      אך מהלכו מרתק

      ומסתבר שיש

      רווח עצום מעיניים כחולות

      וכשמקומית חפצה ביקרך

      הרי על אפך וחמתך ,תיהנה גם תיהנה.

      התגובות שלך אליה מראות חששקריצה

      חשבתי בעצם ממה חששת? שהיא תאנוס אותך?נבוךלשון בחוץ

      סיפור יבשתי/חומרי/קמעי -אהבתי מאוד

        26/11/09 16:55:


      אני מפחדת שיקראו לי בכפות הידים

      או בכלל - לא רוצה לנסות את זה

      מדהים כמה שהיא ידעה.........

      ואולי הכל כתוב בעיניים שלך :-)

        26/11/09 16:32:

      אתה שובב!!!!

      פרופיל

      הטרמילר The Tarmiler
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון